בחינת ההתנהלות הסינית במדיניות פנים ומדיניות חוץ, מלמדת על אחריות, נחישות ותכליתיות, בכל הקשור לאינטרס הסיני בטווח קצר, בינוני וארוך; כלפי פנים, סין אימצה בהצלחה התנהלות מוטת שוק, על מנת למקסם את הפיתוח הכלכלי, בהתחשב במימדי האוכלוסיה בה, והשוני הקיים בין האזורים והמחוזות השונים, כך מסכמים כלכלני חברת 'הראל'.
בשנה האחרונה צמיחתה של סין התמתנה משלוש סיבות עיקריות:
- ירידה בגידול היצוא.
- התמתנות בהשקעות
- פיגור בהתפתחות הצריכה הפרטית.
השתנות התנאים הכלכליים בעולם מאז משבר האשראי ב-2007, והצפי להמשך פעילות מתונה בכלכלה העולמית, חידדו את ההבנה בסין לגבי הכורח לבצע שינוי במודל הכלכלי שלה: מצמיחה מוטת יצוא, לצמיחה מוטת ביקוש מקומי. על מנת לעשות כן, סין נדרשת לעמוד באתגרים מורכבים מבית, שיהוו שני נדבכים בצמיחה הכלכלית בסין בעתיד:
- התמודדות עם אי שיוויון שהלך והתרחב במהלך שנות הצמיחה המואצת, ואשר פוגע בהתפתחות הצריכה הפרטית.
- יצירת תשתית איתנה לחדשנות סינית.
מתוך התכליתיות האופיינית לו, הממשל הסיני ביצע שיתוף פעולה רחב עם הבנק העולמי, לבנייה של תוכנית להשגת יעדים אלו, תוך לקיחת בחשבון מאפייניה הייחודיים של סין. בחינת ההתנהלות הסינית בשני העשורים האחרונים מלמדת על נחישות, משמעת וגמישות מחשבתית, שאיפשרו לה להשיג תוצאות מעבר למצופה בכל תוכנית כלכלית שאימצה.
להערכת הבנק העולמי, גם אם סין לא תשיג את כל היעדים לשינוי פנימי בה בשני העשורים הקרובים, היא עדיין צפויה להנות מצמיחה מרשימה של 6.5 אחוזים בשנה בממוצע, עד שנת 2030. על פי הערכות אלו, סין צפויה לעבור את ארה"ב, ולהפוך לכלכלה הגדולה עד שנת 2017.
לצד הרפורמות הנדרשות ועל מנת לתמוך בעליה בצריכה הפרטית, סביר שסין גם תבצע ייסוף הדרגתי של היואן.
רזרבות המט"ח האדירות של סין והיקף העודף שקיים לה בחשבון השוטף יאפשרו לה לספוג ירידה בכדאיות היצוא ועליה ביבוא, שתמותן על ידי התרחבות הצריכה הפרטית. על פי קרן המטבע הבינלאומית, נדרש ייסוף של כ-32 אחוזים כדי שהיואן יגיע לשער חליפין לפי שיווי כוח הקניה שלו (PPP).
כלפי פנים, הקומוניזם ממפנה מקום לדיפרנציאליות על פני אחידות. סין הקומוניסטית פתחה חלקית את שעריה לעולם הרחב בשנת 1978, מתוך הבנה עמוקה לגבי הצורך להשיג צמיחה כלכלית. כתנאי ליציבות חברתית פנימית וחיצונית. במסגרת הבנה זו, ועל מנת להגביר את היעילות בהתנהלות הפנימית במדינה בהתחשב בהיקף האוכלוסיה הסינית, ובהבדלים הניכרים בין המחוזות והאזורים השונים, סין חילקה את מחוזותיה לרשויות נפרדות. כל ממשל מקומי במחוז קיבל אוטונומיה רחבה להציב יעדים פנים מחוזיים, ולנקוט במדיניות תיגמול ועידוד בהגברת היעילות הכלכלית והיצרנות, על בסיס תכונותיו הספציפיות של המחוז. חלק מהמחוזות זכו להקלות במס ולהטבות במס על בסיס ביצועים מול יעדים. יצירת דיפרנציאציה זו איפשרה את הפיתוח הכלכלי במחוזות, אשר התבטא בצמיחת סך התוצר הסיני על פני העשורים האחרונים. הממשל הסיני אף מתיר לחברות סיניות פרטיות לפעול עצמאית מחוץ לשטח המדינה, כל עוד המדובר בפעילות העקבית עם יעדיה הלאומיים של סין.
כמדינה קומוניסטית, בה זכויות האדם וחירותו מוגבלות ורסן השלטון הדוק, מהלך זה של יצירת דיפרציאציה פנימית לצד התרת פעילות פרטית בחו"ל, איפשרו לסין להתגבר על מהמורות הכרוכות בפיתוח כלכלי לצד שמירה על יציבות חברתית. התנהלותה זו של סין מעידה על גמישות מחשבתית וראייה ארוכת טווח, בה התרה חלקית של הרסן השלטוני מאומצת על מנת להשיג יעדים לאומיים.
בחינת ההתנהלות הסינית מלמדת על שסין למדה היטב ממקרה ברית המועצות, בו הקומוניזם סימל העדר השקעות והעדר יעילות בייצור ובענפי האנרגיה. הפיתוח הכלכלי הרוסי החל, עם נפילת הקומוניזם (לפחות חלקית), והיה כרוך בהפרטה של נכסים לידיים פרטיות מקומיות ובינלאומיות, אשר מימנו את ההשקעות הנדרשות בנכסים אלו. עם עלייתו של ולדימיר פוטין לשלטון, ומתוך ההבנה בחשיבותם האסטרטגית של נכסים אלו, רוסיה ביצעה הלאמה מחדש של מרבית הנכסים. מדיניות זו של רוסיה גרמה לפגיעה באמינות הממשל ואיתה לפגיעה ברצון משקיעים מהעולם להשקיע ברוסיה.
בשונה מרוסיה, סין פעלה מתוך ראייה ארוכת טווח והבנה בצורך בניהול מרכזי של ענפים אסטרטגיים אלו. על כן פיתוח ענפים אלו בסין נעשה על ידי חברות ממשלתיות, ותוך הקצאת משאבים ממשלתיים. חברות אלו פעלו הן להקמת תשתיות בתוך סין והן לכריתת הסכמים ובריתות עם מדינות אחרות, לאספקה של מוצרים וחומרי גלם. בכך סין הבטיחה לעצמה התנהלות ריכוזית הממקסמת את ניצול היתרונות לגודל בתחום, באופן העקבי עם פיתוח כלכלי ויעדי הממשל. חברות סיניות פועלות בפרויקטים
משמעותיים בתחומי האנרגיה והכריה ברחבי העולם, באמצעות שותפויות עם חברות בינלאומיות, או תוך יצירת מבנה התקשרות לטווח ארוך עם מדינות האם, המבטיחים זרימת מוצרים חיוניים לסין. כל זה הושג תוך שמירה על מוניטין בקרב מדינות וחברות בינלאומיות בעולם.