התערבותה הצבאית של צרפת במערכה המתנהלת במאלי ופיגוע המיקוח שבוצע בדרום אלג'יריה על ידי "גדוד רעולי הפנים", פלג שפרש מארגון "אל קאעדה במגרב האיסלאמי" ומונהג על ידי מוכתר בלמוכתר, פעיל אלג'יראי ותיק שלחם לצד אל קאעדה באפגניסטאן בשנות השמונים, הם שני אירועים הכרוכים זה בזה. לאחר עשרה חודשים בהם הצליחו גורמי ג'יהאד עולמי להשתלט על צפונה של מאלי ולהנהיג בה את חוקי השריעה, על פי המודל של הטאליבאן באפגניסטאן, החליטה צרפת לשגר כוחות למאלי כדי לסייע לצבא המקומי לבלום את תנועת האיסלאמיסטים דרומה, בדרכם לכיבוש העיר קונה ובירת מאלי, באמאקו. המהלך הצבאי, שזכה בתחילה לתמיכה רפה בלבד של שאר מדינות האיחוד האירופי, נועד להאיץ את התגייסותם של גורמים אפריקאים ומערביים נוספים לתמיכה צבאית פעילה במטרה למנוע את האיום הישיר על האינטרסים הכלכליים והמדיניים של צרפת ומדינות אחרות, הנובעים מהתפשטות גורמי הג'יהאד העולמי במערב ובצפון אפריקה. כך עולה מסקירה רחבה של יורם שוייצר ואולגה בוגורד מהמכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
פעילותה של צרפת במאלי היוותה מאיץ למתקפת הטרור הקטלנית על מתקן הגז "אין אמנס" בדרום אלג'יריה. דפוס הפעולה שנבחר על ידי המחבלים מהווה חריגה מרפרטואר הפעולות המוכר של הארגון, שהתמחה עד כה בעיקר בחטיפות אזרחים מערביים וגביית דמי כופר בעבור שחרורם לצד פעילות פלילית. התקפת מצח כזו על מתקן גז רגיש ונפיץ, בהשתתפות למעלה משלושים תוקפים חמושים בכלי נשק רבים, חומרי נפץ וחגורות נפץ, והחזקת מאות בני ערובה, נועדה על ידי מתכנניה לזכות אותם במספר הישגים: ראשית, קריאת תגר על ריבונות המימשל האלגיראי תוך פגיעה קשה בענף כלכלי מרכזי וחשוב להכנסות המדינה; שנית, הצבת אתגר ביטחוני מורכב בפני מדיניות הלחימה בטרור של ממשלת אלג'יריה נגד אל קאעדה במגרב; שלישית, ניסיון למנוע תמיכה פעילה מצד אלג'יריה או אף את הצטרפות חייליה לכוחות הזרים, האפריקאים והמערביים, הלוחמים לצד צבא מאלי החלש, במטרה לסלק את גורמי הג'יהאד העולמי מצפון המדינה; רביעית, לפגוע ולחטוף בני ערובה זרים רבים בכדי לרכוש קלפי מיקוח ובאמצעותם להרתיע את המדינות המערביות שאזרחיהן הוחזקו כבני ערובה מתמיכה בפעולה הצרפתית ובצבא מאלי. נאמנה למדיניותה הקשוחה בלחימה בטרור דחתה ממשלת אלג'יריה את דרישות המתבצרים לשחרר מחבלים כלואים באלגיריה ולאחר ארבעה ימים סיימה את האירוע בשני גלי תקיפה מצד כוחותיה המיוחדים, אשר הביאו לחיסול התוקפים המתבצרים (שמספרם נע ככל הנראה בין 32 ל-40) וכן הם הביאו לכמה עשרות בני ערובה הרוגים ובכללם לפחות שלושים ושבעה זרים מתוך מאות בני הערובה ששהו במתקן במהלך ההתקפה.
בעוד הפרשה באלג'יריה הגיעה לסיומה המבצעי, במאלי נמשך המאמץ הצבאי המקומי, בגיבוי של כאלפיים חיילים צרפתיים וכוח אווירי, במטרה לסלק את גורמי הג'יהאד העולמי מצפון המדינה. בעקבות הפעולה של הכוחות הצרפתיים ועל פי החלטת כנס חירום של מדינות האיחוד הכלכלי האפריקאי, שהתקיים בימים האחרונים בחוף השנהב, התחייבו מדינות אפריקה, ובהן ניגריה וטוגו – שחיל החלוץ שלהם כבר הגיע למאלי – וכן צ'אד, סנגל, ניג'ר, בורקינה פאסו, גאנה וגיניאה, לשלוח חיילים לסייע לצבא מאלי. מולם ניצבת בצפון מאלי קואליציה של שלושה ארגונים סלאפים ג'יהאדיסטים, הכוללים את "אנצאר אל דין", "הארגון לייחוד ולג'יהאד במערב אפריקה" וגורמים מ"אל קאעדה במגרב האיסלאמי". אנצאר אל דין הוקם בשלהי 2011 על ידי שכיר חרב טווארגי שפרש מארגון ה-NMLA (הקבוצה הלאומית לשחרור אזוואד) על רקע חילוקי דעות בינו לבין בכירי הנהגת הארגון הבדלני, משום שבקשתו לקבל עמדת הנהגה לא נענתה. לארגונו הפורש הצטרפו כמה מאות לוחמים משבט הטווארג, שצברו במערכה בלוב ניסיון רב בלוחמת טרור וגרילה. לרשות ארגון אנצאר אל דין עומדים אמצעי לחימה רבים ומתוחכמים שנתפסו או נרכשו מהארסנל של קדאפי. הקבוצה אימצה את התפישה הסלאפית ג'יהאדיסטית ופעלה להחלת השריעה בצפון מאלי תחילה, במטרה להפיצה לשאר חלקי המדינה. לצד ארגון זה פועלים אנשי "הייחוד והג'יהאד במערב אפריקה" (MOJWA) שנוסד בינואר 2012 על ידי ילידי אפריקה, שפרשו גם הם מאל קאעדה במגרב על רקע חילוקי דיעות אתניים פנימיים, וחולקים את אותה תפישת עולם. אנשי אל קאעדה במגרב, שנמלטו מאלג'יריה בשל לחציהם של כוחות הביטחון האלגי'ראי, הצטרפו אף הם לפעילות.
על אף התערבות צרפת ובנות בריתה, נדמה כי המערכה לשחרור מאלי מידי גורמי הג'יהאד העולמי נמצאת רק בראשיתה. הניסיון לסלק ארגונים אלו מצפון מאלי עלול להוביל למערכה עקובה מדם במדינה כולה ויתכן אף מחוצה לה. כניסת צרפת ללחימה במאלי עלולה להתרחב ואולי אף לערב, למרות הסתייגותן מכך, מדינות נוספות החברות בנאט"ו, במערכה צבאית ארוכה ומדממת, דוגמת אלו אליהן נקלעו ארצות הברית ובעלות בריתה, כולל צרפת, בעיראק ובאפגניסטאן. לצד התמיכה של מדינות בולטות במערב, ובראשן ארצות הברית ובריטניה, במדיניות אי הכניעה לטרור של אלג'יריה, ועוד בטרם נודעו פרטי המבצע במלואם, גררו תוצאותיו הקטלניות של פיגוע המיקוח באלג'יריה ביקורת בינלאומית על אופן הטיפול בחילוץ בני הערובה הנצורים. בשלב זה לא ברור אם עמדתה הנוקשה של אלג'יריה מול מתקפת הטרור בארצה תמנע פעולות דומות בעתיד או שמא דווקא זו, לצד הלחימה המתפתחת במאלי, תוביל לפתיחתה של תיבת פנדורה אזורית אשר עלולה לגלוש גם לאירופה ולגרור פעולות נקם מצד אל קאעדה במגרב ושותפיו לדרך הג'יהאד העולמי. יתר על כן, הלחימה של גורמי הג'יהאד העולמי באזורי הספר במדינות בעלות בעיית משילות ואוכלוסיות מוסלמיות נרחבות, מהווה עבור איימן אל זוואהירי, מנהיגו הנוכחי של אל קאעדה המרכזי, פתח הצלה לארגונו המוכה ומקור התחדשות של מחנה הג'יהאד העולמי. לפיכך, ניתן להעריך כי קולו של מנהיג אל קאעדה יישמע בקרוב במטרה לנצל את האירועים באלג'יריה ובמאלי כדי לנסות ולדוג במים העכורים האלה ולעודד את שותפיו לדרך לצאת למלחמת ג'יהאד לשם הגנה על אדמות האסלאם הכבושות תוך סילוק השליטים המקומיים המשתפים פעולה עם מסע הצלב של פטרוניהם מהמערב.
יורם שוייצר הוא חוקר בכיר וראש התכנית לחקר לוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי; אולגה בוגורד הינה מתמחה בתכנית המחקר; עינב יוגב היא עוזרת מחקר ואחראית פרויקטים במכון.