מינרלים מאזורים נגועי סכסוך (Conflict Minerals), נמצאים במרכזה של מגמה עולמית למזער את השימוש בהם. כך מדווח מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בארגון המדינות המפותחות -OECD – גובשו הנחיות לבדיקת נאותות בשרשרת האספקה של המינרלים, חברות גלובאליות שונות החלו לאסוף מידע על מקורם, והרשות לניירות ערך בארה"ב פרסמה בעניין תקנות חדשות. מהם ה- Conflict minerals, המעוררים דאגה בקרב גורמים במינהל סחר חוץ בתמ"ת.
בודאי זכור לקוראים הסרט 'יהלומי הדמים' שעסק בבעיית מימון מאבקים מזוינים באפריקה באמצעות כריית יהלומים. כך נוצר מצב שבו מכירת יהלומים מאזורי קונפליקט על ידי קבוצות המורדים מימנה פגיעה קשה בזכויות אדם. הקהילה הבין לאומית התמודדה עם האיום על ידי הקמת מנגנון 'קימברלי' שעסק בוידוא מקורו החוקי של כל יהלום ויהלום. הנושא זכה לסרט מצליח בכיכובו של לאונרדו דה קאפריו שאיים למוטט את תעשיית היהולמים בארה"ב.
יהלומים הם רק סוג של מינרל , יפה וידוע אך עדין רק מינראל אחד מתוך אלפי מינראלים הניתנים לכרייה. מינרלים שונים משמשים תעשיות בזירה הבינלאומית בשימוש בטווח רחב של מוצרים – טלפונים סלולאריים, מחשבים, משחקי מחשב, ציוד רפואי, חלקי מכונות ועוד מאות מוצרים שונים. זאת, בשעה שבזירה הבינלאומית מתחזקת מגמה ליישום ואכיפה של בדיקת נאותות בשרשרת האספקה של מינרלים מאזורים נגועי סכסוך ואזורים בעלי סיכון גבוה (Conflict Minerals), מגמה שעשויה להשפיע על תעשיות רבות בעולם וגם בישראל ותחייב חברות ישראליות רבות לספק מידע על ספקיהן, כחלק ממאבק בינלאומי למזעור השימוש במינרלי סכסוך.
שתי יוזמות עיקריות בתחום זה הינן הנחיות ה-OECD לשרשרת אספקה אחראית, שאומצו במאי 2011 וחוק Dodd Frank שנכנס לתוקף בארה"ב ביולי 2010 ותקנות ליישומו פורסמו בימים האחרונים. הנחיות ה- OECD מאומצות על ידי החברות באופן וולונטרי, אך אימוצן על ידי מדינות בחקיקה הופך אותן לכלי רגולטורי. הכוונה שמאחורי היוזמות היא להגביל את השימוש במינרלים שעוזרים לממן את המאבק המזוין או לגרום להפרת זכויות אדם באזורי סכסוך.
הנחיות בדיקת הנאותות של ה-OECD לשרשרת אספקה אחראית של מינרלים מאזורי סכסוך, אומצו במסגרת כנס השרים של הארגון במאי 2011. במעמד זה אומצה התוספת להנחיות על בדיל, טוּנְגְּסְטֶן וטַנְטָלוּם וביולי אומצה התוספת החדשה על זהב. ההתייחסות הינה למינרלים שמקורם ב"אזורי סכסוך ואזורים בסיכון גבוה" כאשר ההבנה היא שהכוונה לאזור האגמים הגדולים (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) ומספר מדינות שכנות). ישנם קולות הקוראים להרחיב את ההנחיות למינרלים נוספים.
חשוב לציין כי הצורך בדיווח קם על חברות לכל אורך שרשרת האספקה של המינרלים. על החברות לנקוט באמצעים סבירים, תוך מאמצים בתום-לב לביצוע בדיקת נאותות, לזהות ולמנוע או להקל בסיכונים להפרות זכויות אדם הקשורים בהליך הפקת המינרלים.
ההנחיות מהוות מסגרת פרקטית עבור חברות לזהות ולטפל בסיכונים בשרשרת האספקה שלהן וקובעות מסגרת בת 5 שלבים לבניית תהליך ראוי של בדיקת נאותות:
• הקמת מערכות ניהול חזקות בחברה • זיהוי והערכת סיכונים בשרשרת האספקה • תכנון ויישום של אסטרטגיה במטרה להגיב לסיכונים שזוהו • ביצוע של בדיקת נאותות בלתי תלויה על ידי גוף חיצוני בנקודות שזוהו כבעייתיות בשרשרת האספקה • דיווח על בדיקת הנאותות בשרשרת האספקה
ה-OECD מבצע כעת פיילוט ליישום ההנחיות שבמסגרתו חברות וארגוני תעשייה שהתנדבו לקחת בו חלק ומדינות אזור האגמים הגדולים, בוחנים כיצד ניתן ליישם את ההנחיות באופן יעיל, וכיצד יישומן מוביל לסחר הוגן במינרלים. שלב הפיילוט החל ביולי 2011 וצפוי להמשך עד לסוף 2012. בפיילוט משתתפות חברות רב לאומיות כגון אורקל, אלקטל, נוקיה וסימנס. עם זאת, כבר היום רואים כי חברות שונות התחילו ליישם מנגנונים של בדיקות נאותות, שבין היתר כוללים בקשת מידע מספקים של חומרי גלם או מוצרי ביניים במטרה לזהות ולנתח כראוי את שרשרת האספקה שלהן.
יש להדגיש כי הקווים המנחים רלוונטיים גם לחברות קטנות בהרבה, שכן התחולה היא על כל החוליות בשרשרת האספקה. חברות ישראליות רבות, בעיקר בתחום האלקטרוניקה עלולות למצוא עצמן אל מול דרישות דיווח ובדיקת נאותות מצד שותפים עסקיים.
ההנחיות אומצו על ידי קבוצת המומחים של האו"ם לנושא קונגו ועל ידי מועצת הביטחון של האו"ם במסגרת החלטה 1952, וכן על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב כפי שיפורט בהמשך.
ב-21 ליולי 2010 נכנס לתוקף חוק Dodd Frank העוסק ברפורמה בשוק ההון ובהגנת הצרכן. סעיף 1502 לחוק כולל דרישה שכל החברות הציבוריות יגלו בדיווחיהן לרשות לניירות ערך האם הן מייצרות מוצרים המכילים קולטן (המקור ממנו מפיקים טַנְטָלוּם), קסיטריט (המקור לבדיל) וולפרמיט (המקור לטוּנְגְּסְטֶן) וזהב שמקורם ב-DRC או במדינות שכנות.
מחלקת המדינה של ארה"ב אימצה באופן ספציפי את הנחיות ה-OECD ומעודדת חברות להסתמך על הנחיות אלו בעודן קובעות את נהלי גילוי הנאות שלהן. עוד צוין על ידי מחלקת המדינה כי מומלץ שחברות זרות שהן חלק משרשרת האספקה יפעילו בדיקת נאותות בהתבסס על מסגרת ההנחיות של ה-OECD כאמצעי להגיב לדרישות מלקוחות וספקים בארה"ב אשר נדרשים לגילוי עקב החקיקה.
כבר כעת נתקלות חברות ישראליות בבקשות לבצע בדיקת נאותות. שימוש ב- Conflict Minerals אינו בלתי חוקי עבור החברות האמריקאיות, אולם חברות שלא יספקו מידע או יגישו את הדוחות הנדרשים חשופות לסנקציות הרשות לניירות ערך בארה"ב, הכוללות עונשים פליליים ואזרחיים.
הרשות לניירות ערך בארה"ב נדרשת כעת לפרסם תקנות ליישום סעיף ה-Conflict Minerals, שיפרטו את המידע שצריך להיכלל בדוחות השנתיים המוגשים על ידי החברות, ובפרט באילו אמצעים נקטה החברה על מנת לבצע בדיקת נאותות על מקורות חומרי הגלם ואיתור שרשרת האספקה שלהם. לפני פחות משבוע, ב-22 באוגוסט, 2012, התקבלו התקנות אשר קובעות כי חובת הדיווח תחל בדוחות השנתיים שיגישו החברות בגין שנת 2013 (כלומר בדו"חות השנתיים המוגשים ב-1 במאי, 2014).
יצויין שקיימת התנגדות רחבה בקרב התעשייה בארה"ב המנסה למנוע את יישומן בשל ההשלכות רחבות ההיקף שיהיו להן על התעשייה. ההערכה היא שהתקנות ישפיעו באופן ישיר על 13,000 חברות ציבוריות בארה"ב. על אף שהתקנות טרם נכנסו לתוקף, מחלקת המדינה קראה לחברות לפעול כבר עכשיו לזיהוי שרשרת האספקה ולבצע או לתכנן את בדיקות הנאותות שמטרתן לזהות את מקור המינרלים בהן הן משתמשות.
אוהד כהן, מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת: "חשוב שכל חברה ישראלית הפועלת בזירה הבינלאומית ושהמינרלים המוזכרים ביוזמות מהווים חלק משרשרת האספקה שלה, תדע ותכיר את ההנחיות והחקיקה המתגבשת, כמו גם ההשלכות הפוטנציאליות שלהן על פעילותה. המחלקה למדיניות סחר והסכמים בינלאומיים במינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת, עוקבת אחר ההתפתחויות בנושא באופן שוטף, ונמצאת בקשר עם גורמי ממשל, ארגוני תעשייה ואחרים, בין היתר באמצעות הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת בוושינגטון וב- OECD (פריז), על מנת להגן על האינטרסים של התעשייה הישראלית ולהקל, במידת האפשר, את תהליך יישום ההנחיות. המינהל פועל גם לקידום המודעות בקרב התעשייה הישראלית. אנו עומדים כאן לרשות התעשיינים ונשמח לספק מידע נוסף, וכן לשמוע על ניסיון מעשי של החברות הישראליות בהתמודדות עם הנושא."
לנה זייגר, מנהלת תחום OECD במינהל סחר חוץ בתמ"ת מסבירה: "החיבור לתעשייה הישראלית הוא למעשה כפול: ראשית, מדובר בנושא שעלול לעלות לתעשיינים במשאבים ניכרים במונחי זמן ניהול ואף כספיים. כל תעשיין הפועל בשווקים הבינלאומיים, יידרש להשקיע זמן וכסף בבדיקה במורד שרשרת האספקה, האם יש שימוש במינרלים המדוברים והאם מקורם של אלו באזורי סכסוך. כל חברה ישראלית המייצרת רכיבים, למשל, עבור חברות הנסחרות בארה"ב, תידרש לדווח על כל שרשרת האספקה (ממנה ומטה), עניין שידרוש את החברה הישראלית לפנות לספקים ולבקש מהם לדווח בשמם ובשם ספקיהם וכן הלאה. מדובר בשרשרת שיכולה להגיע ל- 8 חוליות בין יצרנית המוצר הסופי ועד למכרה המפיק את המינרל. חברות ישראליות, הרוכשות לעיתים מספקי ענק באסיה, למשל, עשויות לסבול מקושי בהשגת שיתוף הפעולה הנדרש מאותם ספקים."
חברה ישראלית שלא תצליח לבצע בדיקת נאותות במורד שרשרת האספקה מסתכנת באובדן לקוחות.
>> לעמוד ה-OECD בנושא הנחיות בדיקת הנאותות של ה-OECD לשרשרת אספקה אחראית של מינרלים מאזורי סכסוך
>> לתקנות הרשות לניירות ערך בארה"ב ליישום סעיף הדיווח בחוק Dodd Frank
