על פי מדד ארגון המדינות המפותחות ישראל היא מקום שבו אנשים מאושרים וחיים שנים רבות, הרבה יותר מארה"ב וממרבית מדינות אירופה.
ארגון המדינות המפותחות (OECD) עוסק בין השאר בהשוואה של פרמטרים שונים בין המדינות החברות בארגון. 'מבט על' שכזה על נושאים כמו דיור, בריאות וסתם שביעות רצון מהחיים -שבו משקפים את הנתונים מישראל מול 36 מדינות מפותחו אחרות – מניב כמה תובנות מאד מעניינות. (את ההשוואה לגבי ישראל אגב ניתן למצוא ניתן למצוא בלינק כאן).
| כאשר מדינת ישראל הצטרפה לארגון OECD לפני שלוש שנים היו לכך מספר סיבות, אחת מהן הייתה קביעת נקודת יחוס אוביקטיבית וניטרלית לפרמטרים שונים בחברה והכלכלה הישראלים ולהבטיח שאנו מודדים פרמטרים אלו באותה השיטה. למה הכוונה? בואו וניקח דוגמא עכשווית ורלוונטית, הם דירות בישראל אכן יקרות? אפשר להביא צוותים של כלכלנים שכל אחד יוכיח לנו טיעון אחר. אבל אפשר גם לבדוק את הטיעון באותה שיטת מדידה סטטיסטית ולהשוות באותו האופן בדיוק למדינות מפותחות אחרות ולהגיע למסקנה השוואתית אמינה מול מדינות מפותחות דומות לנו (והתשובה אגב ברורה, הדיור בישראל יקר בהשוואה בין לאומית!). האם מחירי המזון בישראל גבוהים? הועדה שהוקמה לבחון ולהתמודד עם הנושא (ועדת קדמי בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת) התבססה על נתוני OECD והראתה כי מחירי המזון בישראל עלו באופן חד לעומת שאר מדינות הארגון וגם השוק הקימעונאי אצלנו (רשתות השיווק) פחות תחרותי. השוואות בין לאומיות כאלו טובות בהתמודדות מול כוחות פוליטיים פנימיים (בדוגמא שלנו יצרני מזון, רשתות מרכולים) ומקלות על העברת חוקים בכנסת. מן הצד השני הן מגבילות לעיתים את אפשרויות הפעולה והמדיניות של הממשלה. |
אז ככה, אנחנו הישראלים, אחרי כל הקיטורים, מאד שבעי רצון מהחיים שלנו, רק אזרחי אוסטרליה קנדה וכמה מדינות רחוקות בצפון (הנורדיות) מרוצים יותר מאיתנו. גם תוחלת החיים בישראל גבוה מהממוצע של המדינות המפותחות, אנחנו גם כנראה בריאים יותר.
בתחומים הכלכליים בפרמטרים כגון ההכנסה לנפש ותעסוקה אנחנו אי שם סביב הממוצע של 36 המדינות חברות הארגון. מבחינת 'סיכונים בטיחותיים' ישראל מדורגת מאד נמוך, נמצאות מאחורנו רק ברזיל מקסיקו ורוסיה. לא מפתיע אף אחד, שם זה יותר פשע אצלנו קאסאמים ואני לא חושב שאפשר יותר מדי להשוות בין הנושאים הללו.
אבל הכי מדאיגה, מאד מדאיגה, תמונת המצב בתחומים החברתיים – באופן שלא מפתיע אף אחד – אנחנו די מפגרים אחרי הממוצע, בפרמטרים של איכות הסביבה, לכידות חברתית, והכי מטריד – חינוך, ישראל נמצאת בשליש התחתון השוואה בין לאומית. גם האיזון בין החיים הפרטיים לעבודה בישראל גרוע יחסית למדינות OECD.
|
אני רוצה להתעכב קצת על שיטת המדידה- זה חשוב מאד. כל מיני הנחות והשערות בשלב בניין השאלונים והמדידות מכתיבות מאד את התוצאה הסופית. אומנם אם משתמשים באותה שיטת מדידה בכל הארצות אפשר לקבל באופן תיאורטי נתונים ברי – השוואה אולם יש לקחת דברים בערבון מוגבל ולהפעיל שיקול דעת. לדוגמא היקף 'המערבות החברתית' של האזרחים בחברה הישראלית נמוך מאד בישראל לעומת מדינות OECD, הארגון מדד שיעור מעורבות אזרחית בין השאר על ידי שיעור השתתפות בבחירות הכלליות לכנסת – זה אולי מדד אפשרי ונכון אבל הוא לא משקף את הלך הרוח בישראל בשנה האחרונה לאחר ההפגנה של כמעט חצי מליון איש במסגרת המחאה החברתית בקיץ האחרון. |
אז בסופו של דבר מה כל זה אומר עלנו, המראה הזו שהעמיד מולנו אירגון המדינות המפותחות?
ישראלים עובדים קשה מדי, ולמרות שאנחנו מרוויחים באופן סביר אנחנו לא משקיעים מספיק בעתיד – בחינוך ובאיכות הסביבה! ומה הסיבה? אובדן הלכידות החברתית.
