הכלכלה הירוקה אליבא ג'וליה גילארד, וכמה שווה הזיהום? מיליארד דולר ביום!

אוסטרליה ומדינות אחרות בעולם מטילות לאחרונה  מיסים על פליטות פחמן לאטמוספירה ממפעלים מזהמים. מדובר למעשה על שינוי במודל הפיקוח והרגולציה על זיהום שהחל עוד בסוף המאה שעברה והוא מעבר ממשטר רגולטורי של תקנים לרגולציה של תימחור הערך המוסף השלילי. התפתחות זו היא שלב קריטי בהתפתחותה של 'כלכלה ירוקה' המשלבת בתוכה טכנולוגיות מתקדמות מצד אחד ומודל כלכלי בר קיימא מהצד השני.

כפי שהתעשייה למדה במשבר הדוט קום בתחילת העשור הקודם, המודל הכלכלי חשוב לא פחות מהטכנולוגיה ולכן הטלת המס היא קריטית מבחינות רבות ביצירת הסביבה הכלכלית ולא רק הרגולטיבית לסקטור הכלכלה הירוקה (לסקירה רחבה יותר של המודל הכלכלי מאחורי מיסוי פליטות)

באופן היסטורי תפקיד הממשלות במרבית המאה העשרים היה לאסור זיהום על ידי תקינה – קרי מפעל מזהם שפלט בטווח ארוך כמויות קטנות מהתקן המחייב של זיהום היה למעשה "בסדר". המודל הזה של תקינה מחייב את המפעל לרכוש טכנולוגיות לטיפול בזיהום אולם לא בונה את המודל הנכון לתימחור הזיהום.

למה חשוב למעשה לתחמר את הזיהום? או מה הוא בעצם עלות הזיהום? ובכן ברור לנו כיום שיש לזיהום סביבתי עלות. החל מעלות רפואית מידית לתושבים הגרים ליד תחנת כוח לדוגמא דרך עלות המשתקפת בירידת איכות החיים של תושבים רחוקים יותר ועד האפשרות של עלות השינוים האקלימיים הגלובליים שנצרו עקב הצטברות הזיהום ממקורות רבים. בעבר נחשבו עלויות שליליות אלו לזניחות יחסית, אולי הכרחיות ואף לבלתי ניתנות לתימחור. אולם נראה כי המגמה הנוכחית היא מדידת ומיסוי פליטות אלו על מנת להגבילן. זה אינו פשוט מבחינה פוליטית  כפי שלמדה אוסטרליה על בשרה.

מה זו כלכלה ירוקה? כלכלה ירוקה היא מכלול של  מודלים כלכליים, טכנולוגיות, רגולציה ממשלתית ווולונטרית המכלילים את הנושא הסביבתי בכל הפעילות הכלכלית של המשק. בעצם מדובר במגמה רחבה יותר של צרכנות פוליטית קרי הפיכת הכוח הכלכלי -צרכני לכוח פוליטי על מנת להביא לשינויים בתהליכים רחבים שעיקרן רווחה חברתית וסביבתית ברמת הפרט. הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בשינוי כזה על ידי מתן מענקים או הטבות מס לפיתוח טכנולוגיות ירוקות,  ומנגד מיסוי טכנולוגיות ותהליכים מזהמים וכמובן הכללת 'המימד הירוק' בכל שלבי התכנון הלאומי של המשק.

בנוסף לרמת המאקרו התהליך אינו יכול להתקיים ללא פעילות המיקרו, צריכה ירוקה – הכללת המרכיב הירוק בהחלטת הצריכה של משקי הבית (ומכאן הקשר לצרכנות פוליטית).  רק ראו את 'מכבסת הירוק' שעוברת על כמעט כל החברות במשק כדי להבין את הכוח העצום של הצריכה הפוליטית הזו.

על פי משרד התמ"ת בארץ, מנוע הצמיחה החשוב בשנים הקרובות למשק הישראלי הינו הגדלת ההשתתפות בכוח העבודה. הגדלת ההשתתפות תגיע משני מגזרים עיקרים בחברה הישראלית – החרדים והמיעוטים. אין ספק כי גם יצירת כלכלה ירוקה תתווסף למנוע הצמיחה הנ"ל ואכן לאחורנה הוקם מינהל חדש לסביבה ופיתוח תעשייתי בר קיימא במשרד התמ"ת. הקמת מינהל זה במשרד התעשייה (ולא במשרד לאיכות הסביבה לדוגמא) יכול ללמד עד כמה ברורה מגמת הכלכלה הירוק הגם בישראל.

אז כמה שווה הזיהום הזה? ובכן האמינו או לא הזיהום שווה מיליונים. הטלת מחיר על זיהום תהפוך אותו מנטל לכלכלה לנכס עבור הכלכלה הירוקה. הכיצד? פשוט מאד- יש תג מחיר לזיהום! ולכן אפשר למדוד ולתמחר כל פעולה למניעת זיהום, למדוד את כדאיותה ולחלק את המחיר בהתאם לאורך שרשרת הערך של המוצר.

המחירים העולמיים לטון פליטות פחמן סובבים סביב 22-25 דולר לטון, הזיהום הנפלט לצערנו לאטמוספירה ברחבי העולם הינו (החזיקו חזק) 32 אלף טון בדקה. חישוב פשוט מראה כי כל דקה נפלטים לאטמוספרה כמליון דולר (או מעל מיליארד דולר ביום!) של זיהום לאותם אלו שישכילו להפוך את הנטל הזה לנכס באמצעות טכנולוגיה חדשנית ומודל כלכלי מוצלח.

השארת תגובה