בתחילת חודש מאי נערך כנס מדיניות כלכלית ב- OECD, אשר דן בהתפתחויות הפיסקאליות והמוניטאריות בעולם בדגש על ארה"ב, גוש האירו, יפן והמשקים המתעוררים. בנוסף, הוצג בכנס פרויקט חדשני, במסגרתו יגובש מודל שיווי משקל לכלל המדינות שתכליתו לגזור המלצות מדיניות לכל מדינה. להלן סיכום הועידה מתוך עבודה של משרד התמ"ת האגף למחקר וכלכלה.
ישנה הסכמה בין המדינות על הצורך בנקיטת צעדים לטיפול בגירעונות ובחובות של מדינות גוש האירו, ארה"ב ויפן. עם זאת, היקפי הצעדים, זהות המדינות שצריכות לבצע צעדים אלה והשפעתם על הצמיחה מצויה במחלוקת. הטיעונים בעד ביצוע קונסולידציה פיסקאלית התמקדו בצורך להחזיר את אמון השווקים, בעלות שתהיה לאי ביצוע הקונסולידציה, והבעייתיות של בניית מדיניות המתבססת על המכפילים הפיסקאליים (בשל מחלוקת לגבי גודל המכפילים ודרכי אמידתם). הטיעונים נגד ביצוע הקונסולידציה התמקדו בהשפעה של הקונסולידציה על האטת הצמיחה בטווח הקצר.
ההשפעה של המדיניות המוניטארית על הצמיחה מוגבלת ודרושה אסטרטגיית יציאה ממנה (אסטרטגיה של מדיניות מוניטרית מצמצת הכרוכה בהעלאת ריבית). ההרחבות המוניטאריות אינן אפקטיביות במיוחד, אך מקנות זמן לממשלות לפעול להמרצת הכלכלה ודרוש שיתוף פעולה בין המדינות על מנת לגבש אסטרטגיית יציאה.
בארה"ב האבטלה עדיין גבוהה אך נמצאת במגמת שיפור. תחזיות הצמיחה לארה"ב עודכנו כלפי מעלה אך עדיין נמוכות.
קצב צמיחת הסחר העולמי צפוי להיות נמוך ב- 2012 והוא יעמוד על 4-3.5 אחוזים. ב- 2013 צפוי הסחר העולמי להתאושש ולשוב לרמה של 7 אחוזים.
בגוש האירו צפוי מיתון השנה ויש חשש כבד באשר להתפתחויות משבר החוב במדינות הגוש. ב- 2013 צמיחת הגוש תשוב להיות חיובית והיא תעמוד על 1.6 אחוזים (התחזית הרשמית של ה- OECD לצמיחת גוש האירו ב- 2012 עומדת על 0.1- אחוז וב- 2013 על 0.9 אחוז)[1].
כלכלת יפן עומדת בפני אתגרים משמעותיים בטווח הארוך. הצמיחה הפוטנציאלית נמצאת במגמת ירידה ויש צורך לנקוט בצעדים לייצוב החוב.
במשקים המתעוררים נרשמה התאוששות מהירה מהמשבר ומדינות רבות מצויות מעל מגמת הצמיחה שאפיינה אותן טרום המשבר. בכדי להביא לאיזון בכלכלה העולמית דרוש תיסוף של המטבע במספר משקים (סין למשל) וטיפול בתנועות ההון הנכנסות במשקים אחרים כגון ברזיל.
מדיניות פיסקאלית
הצורך במדיניות של הפחתת הגרעון והחוב עמד במוקד הדיונים, כאשר דגש רב הושם על הצורך לבצע קונסולידציה פיסקאלית באירופה ובארה"ב. בדיונים הודגשו החששות מפני "ענישה" של השווקים בתגובה להימנעות מביצוע קונסולידציה.
במהלך הדיונים התגלע ויכוח בין הצדדים התומכים בקונסולידציה לבין הצדדים אשר מאמינים כי קונסולידציה תלויה בגודל המכפילים הפיסקאליים (קרי עד כמה קיצוץ בהוצאות יפגע בצמיחה) ובמצב הפיסקאלי המחזורי של כל מדינה (גודל המכפיל תלוי במיקומה של המדינה במחזור העסקים). דרכי הפעולה של הממשלות מתמקדות בשני תחומים:
– גיבוש מפת דרכים לקונסולידציה פיסקאלית.
– גיבוש רפורמות כלכליות (למשל בתחום האנרגיה הירוקה, שוק העבודה וכדומה).
ביצוע של קונסולידציה פיסקאלית כרוך בעלות, שכן הוא יביא לפגיעה בצמיחה בטווח הקצר (במיוחד אם המכפילים הפיסקאליים חיוביים) וישפיע על שוק העבודה. בנוסף, יישום הקיצוצים התקציביים יפגע גם בסקטור הפרטי, ולכן יש חשיבות רבה לשיתוף פעולה בין הממשלות לבין הסקטור הפרטי.
ההשפעה של ההרחבות הפיסקאליות על הצמיחה בטווח הארוך תלויה בסוג ההוצאות, ולכן יש להימנע מקיצוצים פיסקאליים שיש להם השפעה על הצמיחה בטווח הארוך.
הקונסולידציה הפיסקאלית יכולה להתבצע דרך קיצוץ בהוצאות (כפי שנעשה בשוודיה בתחום הפנסיה, סובסידיות למגורים, עבודה וכו') או בצד ההכנסות (דרך העלאות מיסים). בארה"ב צפויות בסוף השנה להסתיים תכניות ההרחבה הפיסקאליות והטבות המס (fiscal cliff) דבר אשר מעורר חשש כי תיפגע ההתאוששות במשק.
בדיונים הועלו חששות מפני המחיר של הימנעות מביצוע התאמות פיסקאליות. המשלחת הגרמנית ציינה כי אפקט האמון של השווקים קריטי. גרמניה הרחיבה את הוצאותיה בתחום שוק העבודה בשל ההנחה כי המכפילים הפיסקאליים הם גבוהים, הנחה שהתבררה כשגויה. יש לציין, כי מספר מדינות הביעו הסתייגות מגיבוש מדיניות כלכלית המתבססת על המכפילים הפיסקאליים, שכן יש קושי לאמוד את המכפילים. בקרן המטבע נעשו עבודות שאמדו את גודל המכפילים הפיסקאליים, אך יתכן שגודל המכפילים כיום שונה מכיוון שהשווקים הפיננסיים אינם מתפקדים היטב.
בחלק מהמדינות הוכנו אסטרטגיות להורדת הגירעונות הגבוהים. כך למשל, ממשלת ספרד פועלת לבניית אסטרטגיה של הורדת הגירעונות, אך השפעתה לא תבוא לידי ביטוי בטווח הזמן המיידי. אסטרטגיה זו כוללת, בין היתר, אימוץ כלל פיסקאלי חדש (כלל גירעון וכלל הוצאה), וקביעת מסגרת ליציבות פיסקאלית בחוקה של ספרד, אשר תדרוש מהממשלה לעמוד ביעדי החוב של האיחוד האירופי.
מדיניות מוניטארית
ההשפעה של המדיניות המוניטארית המרחיבה שננקטת בעולם על הצמיחה אינה גבוהה, ודרושה אסטרטגיית יציאה (העלאת ריבית), זאת בשל מספר סיבות:
הריביות הנמוכות ששוררות בעולם הגדילו את הפגיעות של הגופים הפיננסיים.
ישנו סיכון גובר לעלייה במחירי הנפט, אשר ישפיעו על רמת המחירים ועל ההכנסה הפנויה של משקי הבית. יש לציין כי עליית מחירי הנפט (זעזוע מצד ההיצע) אינו מחייב בהכרח מדיניות מוניטרית מצמצמת שתחריף את ההשפעה השלילית על המשק.
הציפיות האינפלציוניות במרבית המשקים בטווח הסביר, ואינן מצביעות על בעיתיות בתחום יציבות המחירים.
מרבית הבנקים המרכזיים מאמינים שצעדי ההרחבה המוניטארית שהם מבצעים מאפשרים להם "לקנות זמן" לביצוע מדיניות תומכת צמיחה. לכן ההשפעה של המדיניות המוניטארית תקבע גם מהצעדים הנלווים שנוקטות המדינות והיא דורשת שת"פ בינלאומי שמטרתו להגיע לתאום בביצוע המדיניות המוניטרית, ולהגיע לאיזון תקציבי ולהורדת יחס חוב תוצר.
התפתחויות כלכליות בארה"ב
צמיחה: כלכלת ארה"ב צפויה לצמוח ב- 2012 ב- 2.1 אחוזים וב- 2013 ב- 2.4 אחוזים (לפי התחזית הרשמית של ה- OECD כלכלת ארה"ב צפויה לצמוח ב- 2012 בשיעור של 2.4 אחוזים ובשנת 2013 ב- 2.6 אחוזים).
שוק העבודה: יש סימנים לשיפור בשוק העבודה. האבטלה באפריל ירדה ל- 8.1 אחוזים, כאשר חלה עלייה בתעסוקה וירידה במשך האבטלה החציוני. יחד עם זאת, יש ירידה בשיעור ההשתתפות ויתכן שהיא תמשך גם בעתיד (על רקע של הזדקנות האוכלוסייה).
שוק הדיור: שוק הדיור עדיין חלש אך מגלה סימני התייצבות ואף התאוששות. התחלות הבנייה גדלו ואישורי הבנייה (אשר מהווים מדד מוביל) ממשיכים לצמוח. בנוסף ,יש צפי לשיפור בשוק הנדל"ן באזורים מסוימים בארה"ב. על אף השיפור, עדיין יש פער גדול בין שוק הנדל"ן כיום לזה ששרר ערב פרוץ המשבר. ישנה ירידת ערך גדולה של מחירי הבתים (כ- 7 טריליון דולר), ויש נכסים רבים אשר אינם מאוישים. ממשלת ארה"ב מעודדת מוסדות פיננסיים שמחזיקים בנכסים אלה להסב את הנכסים להשכרה במקום למכירה.
פיסקאלי: בסוף השנה צפויות להסתיים תכניות הרחבה פיסקלית והפחתות מיסים בארה"ב וכתוצאה מכך יש חשש מפני ההשלכות השליליות על ההתפתחויות הכלכליות בארה"ב (Fiscal Cliff). בנוסף, ההכנסות ממיסים (באחוזי תוצר) נמוכות היסטורית, ולכן מדיניות המיסים הנוכחית אינה בת-קיימא (הממשל בארה"ב יצטרך להעלות מיסים על מנת לשמור על רמה סבירה של שירותים ציבורים תוך הפחתת החוב). באשר ליציבות הפיסקאלית של המדינות (state) השונות, ניכר כי בעיית המאזנים של המדינות השתפרה וכיום המאזנים יציבים יותר.
צריכה פרטית: ההכנסה הפנויה בארה"ב לא גדלה, ולכן לא ברור מה יהיו ההתפתחויות בצריכה הפרטית של משקי הבית.
מינוף: רמת המינוף (LTV) במשק נותרה גבוהה. מעבר לכך, ישנו גידול באשראי הפרטי אשר נובע מההלוואות לסטודנטים.
התפתחויות כלכליות בגוש האירו
צמיחה: תחזית הצמיחה לגוש האירו בשנת 2013 עומדת על 1.6 (התחזית הרשמית של ה- OECD לצמיחת גוש האירו ב- 2012 עומדת על 0.1- אחוז וב- 2013 על 0.9 אחוז), שיעור צמיחה הנמוך מהממוצע ב- OECD. יש פערים מהותיים בין המדינות
התפתחויות בכלכלות נבחרות:
גרמניה – האבטלה נמוכה ברמה היסטורית, והאבטלה בטווח הארוך נמוכה והצטמצמה בחצי מאז שנת 2005. ההתפתחויות בכלכלת גרמניה מסייעות ליציבות של גוש האירו בכללותו.
איטליה – השנה צפויה צמיחה שלילית, אך בשנה הבאה צופים צמיחה חיובית. היקף האשראי במשק האיטלקי הצטמצם, ונעשו התאמות בפנסיה ורפורמות בשוק העבודה ובמערכת המס.
ספרד – לטענת המשלחת הספרדית יש שיפור בתחרותיות ומצפים לשיפור בחשבון השוטף. כמו כן, שיפור צפוי גם בחוב החיצוני, זאת בעיקר בשל שיפור במצבת החוב של המגזר הפרטי. הביקושים המקומיים צפויים להשתפר, אך עדיין דרוש שיתוף פעולה בין המדינות כדי לשפר את מצבן הכלכלי של המדינות המתקשות
יוון – לטענת המשלחת היוונית נעשו רפורמות נרחבות בשוק העבודה, אשר מתמקדות בשיפור היעילות, הורדת שכר המינימום והגדלת הגמישות בשוק העבודה. בנוסף, ננקטו צעדים להפחתת רמת השחיתות. בסוף 2011 נרשמה עלייה בפריון, אך ירידה בתעסוקה. עדיין אין נתונים באשר להצלחת הצעדים להורדת שכר המינימום, אך יש אינדיקציות לירידה בשכר.
צרפת – לא צפוי שינוי מהותי ביעדים הפיסקאליים בעקבות הבחירות. צרפת מחויבת לגרעון של 3 אחוזים בשנה הבאה ולאיזון תקציבי בשנת 2016.
התפתחויות כלכליות ביפן
כלכלת יפן עומדת בפני אתגרים משמעותיים. הצונאמי שפגע במדינה בשנת 2011 הביא לירידה במלאים, ולחשיבה מחודשת באשר למדיניות השימוש באנרגיה אטומית. כמו כן, בשוק העבודה ישנה בעיה של שיעור השתתפות נמוך בקרב נשים, ולראשונה מזה שנים רבות נרשם מאזן סחר שלילי. עם זאת, לא צפוי גרעון בחשבון השוטף בשנים הבאות.
להלן ההתפתחויות במספר תחומים:
צמיחה – ברבעונים הראשונים של השנה צפוי קצב הצמיחה לעמוד על כ- 2.5 אחוזים (ולפי אומדני ה- OECD שיעור הצמיחה ב- 2012 צפוי לעמוד על 2.0 אחוזים וב- 2013 על 1.5 אחוזים), הצריכה הפרטית צפויה לגדול וכך גם ההשקעות במגזר העסקי. השיפור ביצוא צפוי להתרחש כאשר הסחר העולמי יתאושש.
אנרגיה – בעקבות אסון הצונאמי בשנה שעבר בחנה ממשלת יפן את מדיניות האנרגיה שלה. התלות באנרגיה גרעינית הצטמצמה, ונותר צורך לבחון מקורות אנרגיה חלופיים.
פיסקאלי – בצד הפיסקאלי, יש לנקוט בצעדים לייצוב החוב. צעדי המדיניות ממוקדים בהשגת גרעון של 3 אחוזים ולשם כך יש צורך בהגדלת מיסי הצריכה והעלאת שיעור מס החברות. בטווח הארוך, יש לטפל בבעיית החוב ולמצוא מקורות חדשים למימון החוב, שכן כיום שיעור גדול מהחוב של יפן הינו חוב מקומי, אך בעתיד קיים צפי לירידה במשקל החוב של משקי הבית, מה שעלול להקשות על מימון הסקטור הציבורי.
צמיחה בטווח הארוך – הצמיחה הפוטנציאלית ביפן נמצאת במגמת ירידה, זאת בשל ירידה בשיעור האוכלוסייה העובדת. המדיניות בתחום שוק העבודה צריכה להתמקד בהעלאת שיעור ההשתתפות והגדלת הפריון. יש לנקוט בצעדים לעידוד יציאה של נשים לעבודה על ידי יצירת סביבה תומכת ושיפור שירותי מעונות יום.
חוסר איזון בכלכלה העולמית – השגת איזון בכלכלה העולמית אינה תלויה רק במשקים המתעוררים, אלא גם ביפן. ביצוע רפורמות בשווקי ההון ויישום רפורמות בביטוח הלאומי, אשר יעודדו צריכה במקום השקעה, יביאו לשיפור האיזון בכלכלה העולמית.
התפתחויות כלכליות במשקים המתעוררים
במשקים המתעוררים נרשמה התאוששות מהירה מהמשבר, אך לא בכל הכלכלות, וקצב הצמיחה במספר משקים מצוי מעל לרמת המגמה של טרם פרוץ המשבר (מנגד מספר מדינות באמריקה, אסיה ואפריקה מצויות מתחת למגמה). הצמיחה המהירה במשקים המתעוררים הובלה בעשור האחרון על ידי עלייה במחירי הסחורות. בשנים הבאות העלייה במחירי הסחורות צפויה להתמתן. בהיקף האשראי של מדינות כמו ברזיל, ארגנטינה, טורקיה וסין חל גידול, ואין עדות ללחצים אינפלציונים.
להלן ההתפתחויות במשקים המתעוררים:
צמיחה – תחזיות הצמיחה מצביעות על המשך קצבי צמיחה מהירים במשקים המתעוררים – 5 אחוזים באפריקה, 4 אחוזים באמריקה הלטינית וכ- 8 אחוזים במשקים המתפתחים של אסיה.
חוסר איזון בכלכלה העולמית – המשקים המתעוררים תרמו רבות לחוסר האיזון בכלכלה העולמית, ודרוש סיוע נוסף מהם. חוסר האיזון בכלכלה העולמית צפוי להצטמצם בשנת 2012 ובשנים הבאות. בטווח הקצר יש צורך בתיסוף של חלק גדול משערי החליפין במשקים המתעוררים (סין למשל) בכדי להגיע לאיזון.
תנועות הון – בתנועות ההון יש תנודתיות רבה וניתן לשקול מדיניות פיסקאלית ומוניטארית לצמצום התנודתיות. זרימת ההון למשקים המתפתחים מתמקדת במדינות החזקות והיא מביאה לתיסוף בשע"ח (לדוגמה בברזיל). אחת הדרכים של המדינות להתמודד עם תנועות ההון הנכנסות היא הטלת מגבלות על תנועות הון, מדיניות מאקרו זהירה ועוד. בטורקיה ננקטת מדיניות מוניטארית בתגובה לגידול בתנועות ההון הנכנסות. כך למשל הבנק המרכזי מגדיל את אי הוודאות באשר למדיניות המוניטארית קצרת הטווח (על ידי הגדלת התנודתיות של הריבית קצרת הטווח) ובכך בעצם יוצר סוג של מגבלה על תנועות ההון הנכנסות. יש לציין עם זאת, שמספר מדינות (כגון מקסיקו וצ'ילה) הביעו התנגדות לשימוש במגבלות על תנועות הון. חלק מהמדינות טענו שיש לאמץ מדיניות של שער חליפין נייד.
התפתחויות בהודו ורוסיה:
הודו – חלה האטה בקצב הצמיחה, אם כי נותרה גבוהה יחסית, ובמקביל מתמודדת הכלכלה עם בעיית אינפלציה (דו ספרתית) וגרעון גדל בחשבון השוטף. ב- 20 השנים האחרונות נמנעה ממשלת הודו מהתערבות בשע"ח, אך לאחרונה החלה להתערב בשוק המט"ח.
רוסיה – קצב הצמיחה נמוך מהמגמה וישנו גרעון תקציבי. עלייה במחירי הנפט יסייעו לסגירת הגרעון והשגת איזון תקציבי.
פרויקט מודל מדיניות לטווח הארוך
המשבר הכלכלי העולמי שינה את הסביבה הכלכלית שבה פועלות המדינות. בפרט, ההתאוששות האיטית מהמשבר הגדילה את חוסר הוודאות באשר להתפתחויות הכלכליות, ולכן דרוש שיתוף פעולה הדוק יותר בין המדינות. לשם כך, הוחלט ב- OECD על הקמת פרוייקט של אפיון מודל של שיווי משקל כללי למדינות ה- OECD שמטרתו לספק המלצות למדיניות כלכלית עבור כל מדינה ובתחומים הבאים:
צמיחה וחוסר איזון בכלכלה העולמית.
גידול באי שוויון.
מדיניות צמיחה.
מוסדות ורפורמות.
שרשרת הייצור העולמית.
הגדלת שיתוף הפעולה בין המדינות .
היתרונות של מודל שכזה הם עקביות במתן ההמלצות, תיעדוף המלצות המדיניות ואפשרות למדידת הרווח משת"פ בין המדינות. מנגד מודל שכזה לא יוכל לספק המלצות מדיניות לטווח הקצר. בנוסף, קשה מאוד לבנות מודל שיפיק המלצות מדיניות למדינות המצויות בשלבי פיתוח שונים והוא יצטרך לקחת בחשבון השפעות של Spillover בין המדינות. הפרויקט נמצא בשלבי גיבוש ראשוניים ויש חשיבות למעורבות של המדינות בפיתוחו.