איני יודע את שמו של העידן החדש שאנו בפתחו, אך אני יודע איך לא יקראו לו – לא יקראו לו עידן ההשכלה. איני יודע איזה צבע יהיה לו, אני יודע איזה צבע לא יהיה לו – הוא לא יהיה לבן. איני יודע לאיזה כיוון יפנה, האם הוא יהיה דרומי או מזרחי אבל אני יודע להיכן הוא לא פנה – הוא לא יהיה מערבי.
המצאת הדפוס על ידי גוטנברג לפני חמש מאות שנה סימנה את תחילת עידן ההשכלה המערבית ואת עליית אירופה – אזור שהיה במשך אלפי שנים נחשל ונידח – אל קידמת והובלת העולם. זה לא שלא היו סוגים דומים של דפוס קודם לכן, זה לא שלא הייתה הפצה של מידע לפניו – אבל אנו כבני אדם שצריכים עוגנים פסיכולוגים, שחוגגים ימי הולדת עשרוניים, צריכים נקודות יחוס, המצאת הדפוס היא כזו – תחילת עידן ההשכלה!
עידן ההשכלה הסתיים בגוגל ופייסבוק! גוגל אינו ערכי, הוא סטטיסטי ולכן יש משמעות למותג שמאחורי המידע כגון חברים, מורים, רבנים ולא דווקא מדענים. מבנה הידע והסמכות משתנים, סקפטיזם הוא טוב אבל הנחשה וקיצוניות הם גרועים.
תם עידן ההשכלה, תם העידן הלוגי, ההיררכי, המדעי, הרציונלי, חסר האלוהים – תם העידן של האדם הלבן. עידן חדש מתחיל, עידן דרומי ומזרחי. זהו העידן של הסיני, ההודי, הערבי, הבראזיליאי והאינדונזי. הוא לא לוגי, לא לינארי או עקבי, הוא הוליסטי רגשי וארוך טווח.
מה היא בעצם תרבות המערב שנבעה מתוך ההשכלה? מדובר על מכלול הנע סביב ארבעה צירים עקריים:
– איגוד בטחוני- נאט"ו
– דמוקרטיה ושלטון החוק
– כלכלה קפיטליסטית ליבראלית
– מורשת התרבות הארופאית (יון, רומא, רנססנס) ומורשת דתית נוצרית, בדרך כלל פרוטנסטנטית בעקרונותיה הנפרדת מהמדינה.
מה מצבו של כל אחד מהצירים הללו?
האיגוד הביטחוני מוכיח את חוסר יכולתו להתמודד עם האתגרים המורכבים של המלחמה הא-סימטרית. למרות העליונות הטכנולוגית והצבאית המוחלטת של המערב, אין הוא מצליח להכניע צבאית את המערכה בעיראק ואפגניסטאן (לא מחוסר יכולת צבאית אלה מהגבלות אתיות שהמערב מטיל על עצמו בכל הקשור לפגיעה באזרחים).
המודל של הכלכלה קפיטליסטית ליבראלית עומד בפני מתקפה חזיתית נחושה וכנראה גם כבר הפסיד את הקרב. בכל מדינה מערבית מדברים על 'כלכלה ברת צמיחה' ועל 'אחריות חברתית' של תאגידים – מונחים שאינם נכללים כלל בסל המונחים הקפיטליסטי.
מורשת התרבות האירופאית הן זו היוונית רומית והן זו הנוצרית- פרוטסטנטית מפנה מקומה לרב- תרבותיות בה יש נוכחות של תרבויות נוספות . האירופאיות מוכיחה עצמה כפחות רלוונטית לעומת האיסלאם לדוגמא המציג חזית אחידה שאינה מפרידה בין הדת לבין המדינה.
חלק מהמהפכות כורתות לחלוטין את העבר, אבל מרביתן לוקחות עימן הלאה את הטכנולוגיה, ההמצאות והשיטות שהוכיחו את עצמן. העולם המערבי הנחיל לאנושות את זכויות האדם והדמוקרטיה, חופש הפרט והשוויון. נראה כי רק עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק נשארו כמורשת המערבית הניצחית לאנושות.
עידן ההשכלה על כל מה שהוא מסמל -מסתיים. מדעית, לוגית, חד משמעיות מפנה את מקומו לדבר הבא. זה לא רע זה לא טוב זו דרכה של התרבות האנושית. לא נותר לי אלה רק לצטט את עורכי מגאזין אודיסאה בהוצאת חברת טבע והאוניברסיטה העברית " להחזיר את האתוס המדעי רציונלי למקומו במרכז העשייה".
חברי היקרים באודיסאה, הקרב שאתם מנהלים הוא קרב אבוד מול כוחות גדולים מכם או מכולנו, אבל לפחות אתם מנהלים את המלחמה הנכונה. אפשר לתאר רשימה ארוכה של נושאים בהם יש פער עצום בין התפיסות המדעיות לבין התפיסות הציבוריות הפופוליסטיות, הממסד המדעי לא יודע כיצד להתמודד עם זה. נושאים כגון התחממות גלובלית, אנטיביוטיקה, חיסונים, מזון מהונדס גנטית, אבולוציה, HIF כגורם איידס ואחרים.
למרות הוכחות חד משמעיות של הממסד המדעי בנושאים הללו עדין התפיסות בציבור שונות. שכבות עצומות באוכלוסייה אינן מאמינות בהתחממות הגלובלית למרות גוף עצום של ידע ומחקרים, מיליוני הורים אינם מחסנים מבחירה את ילדהם למרות ההוכחות החד משמעיות של היתרונות בכך, אלפי בתי ספר בעולם מלמדים תיאוריות מנוגדות לתיאוריית האבולוציה וכך הלאה והלאה. הציבור לא שומע רק את המדע – כל אחד כתב מה שהוא רוצה, {כולל אני }, עצלנות קוגנטיבית של כולנו מובילה לשטחיות. אין תשובה אמיתית–הכל סוביקטיבי תלוי פוליטיקה תלוי סטטיסטיקה תלוי שיווק.
מידע וידע הם כוח פוליטי, ומבנה הידע האנושי משתנה לכן המבנה הפולטי של החברה משתנה. הקרב הזה לא יוכרע בטנקים ומטוסים אלה יוכרע באמון והרגשת האדם ואצל רבים מתושבי אירופה וארה"ב הוא כבר הוכרע. המערב הפסיק להאמין בעצמו. יחי המלך החדש- העידן החדש. איני יודע את שמו של העידן החדש שאנו בפתחו, אך אני יודע איך לא יקראו לו – לא יקראו לו עידן ההשכלה.