בעקבות המשבר הפיננסי – סיכום חצי שנתי של קרן המטבע הבין לאומית

על פי תחזית קרן המטבע הבין לאומית מרבית הכלכלות בעולם יצטמקו בשנת 2009 בשיעור ממוצע של קרוב לשני אחוז.

חברת הביטוח הראל (עופר קליין ורן זינגר) מפרסמת מדי שבוע סקירה כלכלית מקיפה. השבוע חלקה האחרון של הסקירה הוא למעשה סיכום ותרגום של דוח קרן המטבע העולמית לקראת המפגש החצי שנתי של הקרן בואשינגטון, הדוח מספק ראיה רחבה יותר של המשבר הכלכלי והשוואתו למשברים אחרים בהסטוריה, (לצפיה בסקירה המלאה של חברת הראל לחץ כאן).

"לפי הערכות הקרן, למרות הפעולות האחרונות (מוניטריות ופיסקליות) שנקטו ממשלות ובנקים מרכזיים בעולם, הצמיחה העולמית צפויה לרדת בשנת 2009 בשיעור החד ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, כאשר המיתון יכלול את רוב מדינות העולם. התחזית לצמיחה העולמית בשנת 2009  הורדה על ידי הקרן בחדות למינוס 1.3 אחוזים, 1.8 נקודות אחוז פחות מאשר בתחזית הקודמת מחודש ינואר. ההתאוששות צפויה להיות איטית והתחזית לשנת 2010  הופחתה ב 1.1-  נקודות אחוז ל 1.9- אחוזים.

במהלך ארבע השנים עד לקיץ 2007 , הכלכלה העולמית פרחה. התוצר העולמי גדל ב 5- אחוזים בממוצע בכל שנה, הקצב הגבוה ביותר מאז שנות  השבעים. חלק גדול מהצמיחה העולמית ניתן לזקוף לצמיחה במדינות המתפתחות והשווקים המתעוררים. במהלך השנה וחצי האחרונות חשה הכלכלה העולמית את ההשפעות של המשבר המעמיק בסקטור הפיננסי והתיקון החד במחירי הבתים במספר כלכלות מתקדמות.

המשבר הפיננסי שפרץ באוגוסט 2007 לאחר קריסת שוק משכנתאות ה- Sub-Prime בארה"ב נכנס לסחרור נוסף בספטמבר 2008 . החשש מאי יכולת תשלום של מוסדות פיננסים פגע במסחר הבין-בנקאי והצית גל של פשיטות רגל, מיזוגים והתערבות ממשלתית בארה"ב ובמערב אירופה, אשר שינה באופן משמעותי את מפת המוסדות הפיננסיים בעולם. הכלכלה הגלובלית נכנסה למשבר, הכלכלות המתקדמות התכווצו בשיעור שנתי חד של 7.5  אחוזים ברבעון הרביעי של 2008 וצפויות להתכווץ בשיעור דומה במהלך הרבעון הראשון של 2009  .

הכלכלה האמריקאית ספגה את מרבית הנזק הישיר של המשבר הפיננסי שמקורותיו בשוק המשכנתאות ה- Sub-Prime שלה, אשר גרם להתכווצות תנאי האשראי לפרטים וחברות והחריף עוד יותר את תיקון המחירים בשוק הדיור, שהחל עוד קודם לפרוץ המשבר. הצמיחה במדינות מערב אירופה ובמדינות המפותחות באסיה נפגעה גם כן בעקבות התרסקות הסחר העולמי, ירידה במחירי הנדל"ן ומחנק האשראי. המדינות המתפתחות והמשקים המתעוררים סובלים אף הם מההשפעות של ההאטה בכלכלות המתקדמות והתכווצו בשיעור שנתי חד של 4.0 אחוזים ברבעון הרביעי של 2008  . מדינות אשר נהנו קודם לכן מכניסת הון רחבה אשר מימנה גירעון רחב בחשבון השוטף שלהם (בעיקר המשקים במזרח אירופה) ומדינות אשר הסתמכו על יצוא סחורות (בעיקר משקים בדרום מזרח אסיה) נפגעו קשה במיוחד.

במקביל להאטה בפעילות הגלובלית, מחירי הסחורות ירדו בצורה חדה והביאו לירידה בקצב האינפלציה העולמי. לדעת כלכלני קרן המטבע העולמית, המדיניות הממשלתית האגרסיבית (הפיסקלית והמוניטרית) שנקטו מדינות רבות לא הצליחה להביא עדיין לייצוב המגזר הפיננסי וההתכווצות הריאלית העולמית. סך כל המחיקות וירידות הערך של הנכסים (בשנים 2010-2007  ) צפוי להגיע ל 4.1- טריליון דולר. מסכום זה, כשני שליש יהיו בארה"ב וכשני שליש יהיו במגזר הבנקים.

אפקט חשוב נוסף במשבר הוא תופעת ההטיה לביתיות " home bias " שהביאה משקיעים גלובליים להחזיר את כספם למדינות המוצא. תופעה זו השפיע על המטבעות המרכזיים בעולם. מאז ספטמבר 2009 הדולר, האירו והין התחזקו במונחים ריאליים, תוך התחזקות של המטבע הסיני ומטבעות אחרים הצמודים לדולר האמריקאי. מנגד, מטבעות הכלכלות המתפתחות נחלשו ברובם.

ממיתון לצמיחה: מתי נראה התאוששות ומה תהיה עוצמתה?

מספר מאפיינים מתוך המשבר הנוכחי הינם חדשים ובלתי צפויים. המשבר הנוכחי משלב באופן ייחודי משבר פיננסי בכלכלה הגדולה בעולם עם האטה כלכלית עולמית. למרות זאת, משברים פיננסיים (אשר מאופיינים על ידי פגיעה בתפקוד של מוסדות פיננסים ושיתוק של שווקי האשראי) אינם חדשים, וכך גם אירועים של האטה עולמית מתואמת. לכן ההיסטוריה יכולה לשמש השוואה טובה למצב בהווה. בכדי לבחון את מחזור העסקים השלילי הנוכחי בפרספקטיבה היסטורית, חשוב לבחון מספר שאלות בנוגע למאפייניו של המיתון וההתאוששות שתבוא לאחר מכן, ותפקידה של מדיניות אנטי-מחזורית:

1.      האם מיתון הקשור למשבר פיננסי שונה ממיתון אחר?
2.      האם משברים עולמיים מתואמים שונים ממשברים אחרים?
3.      כיצד מדיניות כלכלית בזמן מיתון משפיעה על המיתון וההתאוששות שלאחר מכן?

בכדי לבחון שאלות אלה, נבדקה הדינאמיות של מחזורי העסקים בחצי המאה האחרונה, כולל בדיקה רחבה של מיתון והתאוששות ב 21- כלכלות מתקדמות וההשפעה של מדיניות פיסקלית ומוניטרית על המיתון והיציאה ממנו. הממצאים העיקרים לגבי הגורמים המשותפים למחזורי העסקים:

·         המיתונים בכלכלות המתקדמות במהלך שני העשורים האחרונים היו מעטים ובעלי עוצמה פחותה מאשר תקופות המיתון בעבר; במקביל, תקופות הצמיחה הכלכלית במהלך שני העשורים האחרונים היו ארוכות יותר.
·         מיתונים הקשורים למשברים פיננסיים היו חמורים יותר ונמשכו לאורך תקופה ארוכה יותר בהשוואה למיתונים שנוצרו בעקבות זעזועים אחרים. גם ההתאוששות שבאה לאחר מיתונים הקשורים למשברים פיננסיים הייתה בקצב איטי יותר ואופיינה על ידי ביקוש מקומי חלש והידוק במתן אשראי.
·         תקופות של מיתון אשר היו מתואמות בקרב מספר רב של מדינות היו ארוכות יותר מאשר תקופות של מיתון של אזור אחד בלבד. ההתאוששות ממיתון מתואם הייתה לרוב איטית וחלשה יותר, כאשר היצוא משחק תפקיד קטן יותר בהתאוששות מאשר במיתונים אשר אינם מתואמים.

ההשלכות של הממצאים הללו על המצב הנוכחי מפכח וקשה. המיתון הנוכחי הוא מאוד מתואם ומאופיין על ידי משבר פיננסי חמור, שילוב נדיר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. בהתאם לכך, המיתון הנוכחי חמור באופן חריג, וההתאוששות לאחר מכך צפויה להיות איטית. לכן, אין זה מפתיע שרבים מנסים להשוות את המשבר הנוכחי לשפל הגדול של שנות ה 30- , המיתון הגדול והארוך ביותר בהיסטוריה של מרבית הכלכלות המתקדמות.

המסקנות המרכזיות בנוגע למדיניות הכלכלית:

·         מדיניות מוניטרית היוותה מרכיב חשוב בסיום מיתונים ובחיזוק הצמיחה שלאחר מכן. למרות זאת, האפקטיביות של מדיניות מוניטרית מוחלשת לאחר משבר פיננסי.
·         על פניו, הרחבה פיסקלית יעילה מאוד בזמן מיתונים הקשורים למשברים פיננסיים, כאשר תמריצים פיסקליים תומכים בהתרחבות מהירה של התוצר לאחר המשבר. למרות זאת, ההשפעות החיוביות של הרחבה פיסקלית על אורך המיתון ועוצמת ההתאוששות קטנה ככל שלמדינה יש רמה גבוהה יותר של חוב ציבורי.

מממצאים אלו ניתן להסיק שעל מנת למתן את החריפות של המשבר הנוכחי ולחזק את ההתאוששות לאחר מכן, יש לנקוט במדיניות מוניטרית אגרסיבית בשילוב של מדיניות פיסקלית מרחיבה, זאת כדי לתמוך בביקוש בטווח הקצר. אולם, יש לנקוט באמצעי זהירות על מנת שהחוב הציבורי לא יגדל באופן חריף מדי.

אחד הלקחים החשובים ביותר שנלמדו מהמשבר הגדול של שנות ה 30- וממיתונים דומים, הקשורים למשברים פיננסיים, הינו שכדי להתחיל התאוששות וצמיחה כלכלית, קודם כל צריך להחזיר את האמון והיציבות של הסקטור הפיננסי. החזרה לקצב צמיחה יציב תהיה בסופו של דבר תלויה בשיפור המצב בסקטור הפיננסי".

השארת תגובה