בשל משבר החובות, שפקד את גוש האירו בשנים האחרונות, נקטו מדינות הגוש במדיניות פיסקאלית מצמצמת. מדיניות זו נועדה לצמצם את רמת החובות של מדינות הגוש, להחזיר את אמון השווקים ולהוריד את שיעורי הריבית שנדרשות מדינות הגוש, ובעיקר מדינות הפריפריה, לשלם על חובותיהן. סקירה כלכלית של אגף מחקר וכלכלה של משרד התמ"ת נוגעת בצדדים הראלים של הקיצוצים.
מדיניות הצנע שנקטו מדינות הגוש הביאו את גוש האירו אל סף מיתון. הדבר בא לידי ביטוי בעלייה מתמשכת בשיעורי האבטלה בגוש האירו מתחילת 2011, כאשר שיעורי האבטלה של צעירים ביוון ובספרד גבוהים כיום מ- 50 אחוזים. התפתחויות אלו עוררו את הדיון בסוגיית מדיניות הצנע. עיקר הוויכוח נסוב סביב השאלה לגבי היקף הצמצום הפיסקאלי הנדרש במדינות הגוש. אלסינה וגיאבאצי טוענים כי שאלה חשובה לא פחות בהקשר זה היא כיצד לבצע את הקיצוצים הפיסקאליים.
מחקרים כלכליים רבים דנו בשאלה כיצד למדוד ולהעריך את ההשפעות של התאמות פיסקאליות במדינות המפותחות. אלסינה וגיאבאצי טוענים כי מהמחקרים השונים עולות שלוש מסקנות עיקריות ביחס להשפעה של התאמות פיסקאליות:
- ההשפעות של קונסולידציה פיסקאלית המבוצעת על ידי קיצוץ בהוצאות הציבוריות על האטת הפעילות הכלכלית פחות שליליות בהשוואה לאלו הנובעות מהעלאות מיסים.
- ביצוע מדיניות משלימה, כדוגמת מדיניות מוניטארית מרחיבה, ביצוע ליברליזציה של שוקי הסחורות והעבודה, במקביל ליישום הקונסולידציה פיסקאלית ממתנת את ההשפעות השליליות של הקונסולידציה הפיסקאלית על הפעילות הכלכלית, ואף עשויה להביא לתוצאות חיוביות.
- רק קונסולידציה פיסקאלית המבוססת על קיצוץ הוצאות הביאה לייצוב ואף להפחתה ביחסי החוב תוצר של מדינות, אשר ביקשו לצמצם את יחסי החוב תוצר שלהן.
מחקרים של קרן המטבע העלו כי קיצוץ בהוצאות הציבוריות תורם להורדת שיעורי הריבית ארוכת הטווח על החוב הציבורי, לייצוב של שער החליפין ולייצוב של שווקי המניות. לטענת אלסינה וגיאבאצי השפעה זו נובעת מכך שקיצוץ הוצאות ציבוריות (בפרט עם הוא מלווה במדיניות משלימה) אינו פוגע באמון הציבור בממשל וביכולתו לצמצם את יחס החוב תוצר.
מנגד, המחקרים מראים כי העלאת שיעורי המס מביאים לפגיעה באמון הציבור בממשל (אמון ביכולתו להתמיד במדיניות המיסים הגבוהים). מעבר לכך, מחקר עדכני של טראבנדט ואוליג הראה כי מרבית מדינות אירופה נמצאות קרוב לנקודת המקסימום של עקומת לאפר, כך שהגדלה נוספת של שיעורי המס לא צפויה להביא לעלייה בתקבולי המיסים.
לאור זאת, אלסינה וגיאבאצי טוענים כי הדיון צריך להתמקד כעת לא רק בהיקף של תוכניות הצנע אלא גם בהרכב הצמצום הפיסקלי. דיון זה צריך לכלול מספר שאלות, וביניהם:
- אלו קיצוצי הוצאות יעילים יותר להשיג קיצוץ ביחסי החוב תוצר.
- אלו רפורמות מיסוי יכולות לשמר על רמות התקבולים במיסים תוך הפחתת העיוותים הנגרמים בשל המיסוי.
- אלו רפורמות נדרשות בשווקי המוצרים ובשוק העבודה, כיצד ליישמן ובאיזה קצב
לטענת אלסינה וגיאבאצי התשובות יכולות להיות שונות בין המדינות, אך מספר מסקנות כבר ברורות כעת: מומלץ על שימוש נרחב יותר במיסים עקיפים, בפרט מע"מ, על חשבון מיסים ישירים. כמו כן, במספר מדינות יש צורך בהעלאת גיל הפרישה ובצמצום התעסוקה במגזר הציבורי.
עקומת לאפר (Laffer Curve): מציגה את הקשר בין שיעור המס לבין התקבולים מהמס. כך לדוגמא בהקשר של מס קנייה, עלייה בשיעור המס מביאה לגידול בתקבולי המיסים מכל יחידה נרכשת, אך מביאה מנגד לצמצום במספר היחידות הנרכשות. ככל ששיעור המס גבוה יותר, הצמצום במספר היחידות הנרכשות יהיה גדול יותר. לפיכך, קיים שיעור מיסוי בו תקבולי המס מגיעים למקסימום. העלאת שיעור המס מעבר רמה זו יביא לירידה בתקבולים מהמס.