מרבה נכסים – מרבה דאגות אומר הפתגם, כלכלני בנק ישראל צריכים לנהל את אחזקות המדינה במט"ח העומדות על כמעט 75 מיליארד דולר , ללא ספק זו דאגה גדולה. איפה לכל הרוחות משקיעים כזה סכום?
על פי דו"ח המט"ח של בנק ישראל, יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2011 ב-4 מיליארדי דולרים והסתכמו ב-74.9 מיליארדי דולרים. את הסכום העצום הזה יש להשקיע בחוכמה ובנק ישראל לא תמיד מגלה היכן הוא מחזיק את הכסף של כולנו.
המשבר הפיננסי העולמי העלה והדגיש את החשיבות שבהחזקת רמה גבוהה והולמת של יתרות. העלייה ברמת יתרות מטבע החוץ של ישראל ב-2011 הגדילה את היחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון את הלימות רמתן של היתרות. הגדלת היחסים האלה מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית.
ניהול היתרות השנה על ידי בנק ישראל עמד בצילה של התעצמות והתפשטות משבר החובות באירופה, שהיה מלווה בהורדות דירוג נרחבות של מדינות ובנקים ברחבי היבשת וגם מחוץ לה. התפתחויות אלו ערערו את יסודותיו של גוש האירו, והציבו איום ממשי על המשך קיומו במתכונתו הנוכחית, ועל יציבותה של המערכת הפיננסית העולמית בכללותה. ההתדרדרות באיכות האשראי של מנפיקים ממשלתיים ושל מוסדות פיננסיים גדולים ברחבי העולם, שנחשבו עד לא מכבר לבטוחים יחסית מפני פשיטות רגל, צמצמו את מרחב ההשקעות המסורתי של מנהלי רזרבות ברחבי העולם, והעלו את הסיכונים שהן חשופות להם. במסגרת כללי הציות, שהוחמרו מאז תחילת המשבר ב-2008, המשיך בנק ישראל ונקט השנה צעדים נוספים לצמצום החשיפה של היתרות למדינות שמצבן המקרו-כלכלי הלך והתדרדר.
במילים אחרות בנק ישראל מוכר יורו וקונה מטבעות של מדינות אחרות. אלו מדינות? לא מגלים לנו אבל מרמזים שפוזרו בראיונות עיתונאים ניתן להבין כי מדובר בעיקר בדולרים של אוסטרליה, סינגפור וקנדה.
האם הרכב תיק ההשקעות של המדינה הוא סוד אסטרטגי, האם לא ראוי כי נדע היכן הכסף שלנו? יש טענות לכאן ולכאן, החל מלחצים פוליטיים על אותה מדינה מצד גורמים עויינים כדי שלא לאפשר לישראל לרכוש את המטבע ועד החשש כי זה יהווה "המלצה" לרכישת מטבע כזה או אחר על ידי הציבור. מצד שני כאשר מדובר נבכס אסטרטגי כה חשוב יש מקום לשקיפות ודיון ציבורי בנושא.
הפוסט מבוסס על הודעה לעיתונות של בנק ישראל בנושא