דברי נגיד בנק ישראל בנושא עלויות המערכת הבנקאית ולמה זה צריך לעניין אותנו

 בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג הקים בנק ישראל צוות בינמשרדי לבחינת רמת התחרותיות במערכת הבנקאות. צוות זה יושב על המדוכה ויציג בסופו של דבר המלצות. סביר להניח שאחת ההמלצות תהיה להמשיך לנסות להביא בנקים זרים שיפעלו בארץ במגזר הקמעונאי. בנקים זרים פועלים בארץ בתחום ההשקעות במגזר העיסקי. לדברי הנגיד פישר, מאז שנכנס לתפקידו, בכל הזדמנות בה הוא נפגש עם בכירים בבנקאות העולמית הוא מנסה לעניין אותם בכניסה למגזר הקמעונאי בישראל, משום שדבר זה יוכל לתרום להגברת התחרותיות.

למה התחרות בסקטור הבנקאי צריכה לעניין אותנו? כי היא משפיעה על כל המשק, לא רק על לוקחי ההלוואות. כל עסק, חברה או מפעל תלוי למלוטין בבנק שלו וכאשר יש מחנק אשראי המחירים יעלו.

מרכז המידע והמחקר של הכנסת הציג את מסקנות הבדיקה שלו לגבי מרווחי הריבית הבנקאית במערכת הבנקאות בישראל ובעולם. הכותרות בתקשורת דיברו על כך שהאוברדראפט בישראל גבוה מבמדינות אחרות.  בבואנו לדון במסקנות אלו עלינו לקחת בחשבון  שיש מערכות בנקאיות רבות בעולם וכל מערכת בנקאות שונה מרעותה. בארצות הברית פחות מקובלות עמלות על עובר ושב, אבל שם אין בכלל דיון על עלות האוברדראפט, משום שבכלל לא ניתן להיכנס שם למשיכת יתר.  בארה"ב מי שנקלע ליתרת חובה נאלץ לממן אותה באמצעות כרטיסי אשראי. הריבית בכרטיס אשראי בארה"ב עומדת על  19.9%. כלומר, המערכת פועלת בצורה שונה ויש לקחת זאת בחשבון כשמציגים נתונים השוואתיים.  למשל, נתוני מרכז המחקר והמידע מראים שישנן מדינות שבהן, וקשה להבין זאת, הריבית על משיכת היתר נמוכה מהריבית על האשראי. זהו ממצא שמצריך ללא ספק בדיקה חוזרת.

לדברי הנגיד פישר, נתון נוסף שיש להתייחס אליו הנו הרווחיות של המערכת הבנקאית, שבסופו של יום  נמדדת על ידי התשואה על ההון – כמה הבנק מרוויח על ההון שבעלי המניות העמידו לרשותו כדי לפעול. אין מחלוקת על העובדה שהתשואה על ההון במערכת הבנקאית בישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD. כלומר, הבנקים שלנו פחות רווחיים בהשוואה בינלאומית, כפי שגם עולה מהנתונים שהציגו חוקרי מרכז המידע והמחקר של הכנסת. לא ניתן לצפות שהבנקים ימשיכו עד אין סוף להוריד את הריבית ואת העמלות, ובו זמנית שהם ימשיכו להציע אשראי ולהיות יציבים. אם לא נשמור על היציבות של המערכת הבנקאית נמצא את עצמנו עם בנקים לא רווחיים, וכשיבוא משבר יקרה מה שראינו שקרה במשבר הפיננסי במערכות בנקאות בעולם, ואז יגרם נזק לכלכלה כולה ולאזרחים כולם. ישנו כעת דיון ציבורי בסוגיית מחנק האשראי. אנחנו אומרים לבנקים – צאו לגייס כסף על מנת שתוכלו להמשיך להעניק הלוואות. הבנקים עונים לנו שאינם מוכנים לגייס הון כאשר מניות הבנקים נסחרות ברמת מחירים מאוד נמוכה.  אם נמשיך לטעון לגבי כל עמלה וכל ריבית שהיא גבוהה מדי, הבנקים לא יוכלו לגייס הון, לצמוח ולהעניק אשראי. ועלינו לזכור, שפגיעה ברווחיות של מערכת הבנקאות היא פגיעה ישירה בכולנו, משום שהבעלים של מערכת הבנקאות יושבים פה בחדר – כולנו, באמצעות קרנות הפנסיה והחיסכון ארוך הטווח שלנו, מחזיקים במניות מערכת הבנקאות.  

הנגיד התבטא  פעמים רבות בנושא הגירעון הממשלתי, והפופוליזם שברצון להגדיל אותו מבלי לקחת בחשבון שהגדלת הגירעון טומנת בחובה שיש לכך עלויות. בישראל יש תהליך מתמשך של החלשת מערכת הבנקאות, ואסור לנו לחשוב את החשיבה הפופוליסטית שניתן להמשיך ולהוזיל את עלויות הבנקאות עד אין סוף מבלי שיהיו לכך השלכות על יציבות המערכת. ניתן כמובן להתייחס לנושא היעילות, וייתכן שיש דברים לשפר בתחום זה כדי להפחית את המחירים. אבל בסוף היום עלינו להיות רציניים ולא פופוליסטיים.  ועדת הכלכלה גיבשה תהליך של מעקב אחר העמלות על חשבונות העו"ש. תהליך זה מוביל בהצלחה לירידה בעמלות העו"ש בפיקוחו של המפקח על הבנקים, וכדאי לאפשר לתהליך זה להמשך.

השארת תגובה