הורדת הדירוג של מדינות היורו והמהומות ביון

 

הורדת הדירוג של מדינות גוש האירו

באמצע חודש ינואר הודיעה חברת הדירוג S&P על הורדת הדירוג של 9 מתוך 17 מדינות גוש האירו בדרגה עד שתי דרגות. כמו כן, הודיעה S&P כי השאירה את אופק דירוג האשראי של 15 מתוך 17 מדינות הגוש על שלילי, כאשר רק לגרמניה ולסלובקיה הוענק אופק דירוג יציב (ראה נספח 1).

הנושא המרכזי שתפס את הכותרות במסגרת הורדת הדירוג היה הורדת הדירוג המושלם של צרפת. הורדה זו הביאה, כצפוי, להורדת הדירוג של קרן החילוץ ה- EFSF. לטענת S&P, הורדות הדירוג נבעו מכך שהיוזמות שהציגו ראשי גוש האירו בשבועות האחרונים אינן מספיקות כדי לענות על הבעיות איתן מתמודד הגוש. כך, ההסכם הפיסקאלי שגובש בוועידת ראשי גוש האירו בדצמבר ובינואר אינו נותן פתרון מלא לבעיות הפיננסיות של מדינות הגוש.

ההסכם מניח כי המשבר הנוכחי בגוש נובע ממדיניות פיסקאלית לא אחראית של הממשלות, ומתעלם מהפערים בתחרותיות בין מדינות הפריפריה למדינות הליבה. פערים אלו מהווים גורם לא פחות חשוב בהיווצרות המשבר. כמו כן, ההסכם אינו כולל פתרון למיתון המסתמן בגוש, אלא דורש נקיטת אמצעים שאף יחמירו אותו. במקביל, ההסכם אינו כולל הגדלה מספקת של משאבי קרנות החילוץ, ואינו מאפשר להם מרחב פעולה גדול יותר.

בניגוד להערכה השלילית שהעניקו S&P למנהיגים הפוליטיים בגוש, ה- ECB נתפס כגורם מייצב על ידי S&P. לטענת החברה, אלמלא הפעולות שביצע ה- ECB, המערכת הפיננסית בגוש האירו הייתה מתרסקת.

 

 

דירוג האשראי של מדינות גוש האירו לפי S&P

 

מדינה

דירוג מקורי

דירוג חדש

אופק דירוג

אוסטריה

AAA

AA+ (דרגה 1)

שלילי

איטליה

A

BBB+ (2 דרגות)

שלילי

אירלנד

BBB+

BBB+ (ללא שינוי)

שלילי

אסטוניה

AA-

AA- (ללא שינוי)

שלילי

בלגיה

AA

AA (ללא שינוי)

שלילי

גרמניה

AAA

AAA (ללא שינוי)

יציב

הולנד

AAA

AAA (ללא שינוי)

שלילי

יוון

CC

CC (ללא שינוי)

שלילי

לוקסמבורג

AAA

AAA(ללא שינוי)

שלילי

מלטה

A

 A-(דרגה 1)

שלילי

סלובניה

AA-

A+ (דרגה 1)

שלילי

סלובקיה

A+

A (דרגה 1)

יציב

ספרד

AA-

A (2 דרגות)

שלילי

פורטוגל

BBB-

BB (2 דרגות)

שלילי

פינלנד

AAA

AAA (ללא שינוי)

שלילי

צרפת

AAA

AA+ (דרגה 1)

שלילי

קפריסין

BBB

BB+ (2 דרגות)

שלילי

 

 

 

הסדר החוב היווני

לאחר דיונים ארוכים העבירה ממשלת יוון בפרלמנט תוכנית קיצוצים נרחבת. התוכנית החדשה באה על רקע דחיית התוכנית המקורית על ידי שרי האוצר של גוש האירו בטענה כי זו אינה מספיקה ונדרש קיצוץ נוסף של 0.37 טריליון אירו, מעבר לקיצוצים בהיקף של 3.3 טריליון אירו שהוצעו בתוכנית המקורית. כמו כן, שרי האוצר של הגוש דרשו כי הקיצוצים יאושרו בחוק על ידי הפרלמנט היווני, וכי מנהיגי שלוש המפלגות הגדולות יתחייבו שלא לבטל את הקיצוצים לאחר הבחירות הצפויות באפריל. הממשל היווני נענה לכל הדרישות הללו.

תוכנית הקיצוצים כוללת, בין היתר, הורדת שכר המינימום ב- 22 אחוזים, קיצוץ של כ- 15 אלף משרות בסקטור הציבורי, קיצוצים בפנסיה והפרטות של גופים וחברות ממשלתיות שונות כדוגמת נמלי תעופה.

במקביל לאישור התוכנית, נראה כי ממשלת יוון הגיעה לסיכום עם הנושים הפרטיים על תספורת של כ- 100 מיליארד אירו מכלל החוב הציבורי של יוון המוחזק בידי גופים פרטיים, ועומד על כ- 200 מיליארד אירו. לאחר אישור התוכנית והשגת ההסכם צפויים לאפשר ליוון לקבל חבילת סיוע נוספת מ"הטרויקה" בסך של כ- 130 מיליארד אירו.

כמו כן, מסתמן כי גם ה- ECB ייטול חלק בתוכנית החילוץ. הבנק ימכור לקרן החילוץ (ה- EFSF) את האג"ח היווני שברשותו במחיר בו נקנו האג"ח (כ- 40 מיליארד אירו) ולא במחיר הנוכחי של האג"ח (כ- 50 מיליארד אירו). במחיר זה תקנה יוון את האג"ח מקרן החילוץ, וכך תחסוך כ- 10 מיליארד אירו[4].

אישור התוכנית עורר גל מחאה ברחבי יוון. מאות אלפים יצאו להפגין נגד התוכנית, ובמדינה הוכרז על שביתה כללית ליומיים. רבים ביוון, כולל התקשורת ועובדי הציבור, מוחים כנגד דרישות הטרויקה, ובעיקר כנגד הממשל הגרמני, בטענה כי אלו פוגעים בעצמאות הכלכלית של המדינה, וכי צעדי הצנע הנכפים על יוון הם בלתי אפשריים. יש לציין כי מדיניות הצנע שנוקט הממשל היווני העלה את שיעור האבטלה בחודש דצמבר לכ- 21 אחוזים (48 אחוזים בקרב הצעירים), והיצור התעשייתי ממשיך לרדת. כתוצאה מכך נראה כי יוון צפויה לסיים גם את 2011 בצמיחה שלילית (תחזיות לירידה של כ- 5 אחוזים בתוצר בשנת 2011), בדומה לשלוש השנים הקודמות.

הסקירה מתוך ניתוח אגף כלכלה במשרד התעשייה והמסחר

השארת תגובה