האם המשבר בספרד נובע מחוסר אחריות פיסקאלי?

מתוך סקירה של אגף כלכלה ותענון במשרד התמ"ת:

הרחבה – חוסר אחריות פיסקאלית?

אחת הטענות המרכזיות העולות בהקשר למשבר החובות בגוש האירו היא ששורש המשבר טמון בהתנהלות פיסקאלית חסרת אחריות של מדינות הפריפריה (PIIGS) שנקטו לאורך שנים במדיניות של  גירעונות ציבוריים שהביאה לגידול בנטל החוב, וכעת זקוקות לחילוץ מחשש לחדלות פירעון.

טענה זו נכונה אמנם עבור מדינה כמו יוון שאכן התנהלה בחוסר אחריות תקציבית תוך מתן מצג שווא כלפי חוץ. עם זאת, היא אינה תופסת עבור ספרד. בשנים שטרם המשבר (עד שנת 2008) התאפיינה המדיניות הפיסקאלית בספרד בגירעונות נמוכים ואף בעודפים בשנים 2005-2007 . במקביל, נרשמה במהלך שנות ה-2000 ירידה מתמשכת בנטל החוב (יחס חוב תוצר) מרמה של 60 אחוזי תוצר ועד לשפל של כ-36 אחוזי תוצר בשנת 2007. נתונים אלו מעלים תמונה של התנהלות תקציבית אחראית הדוגלת בהפחתת נטל החוב ובשמירה על גירעונות נמוכים (ואף עודפים).

 ההתדרדרות החדה בגירעונות הציבוריים ובנטל החוב של ספרד בשנים 2008 ואילך אירעה רק בעקבות המשבר ולא לפניו. ההתדרדרות המהירה באה לאחר התפוצצות בועת הנדל"ן בספרד בעקבות המשבר הפיננסי של 2008. התפוצצות בועת הנדל"ן והשלכותיה הביאו את הממשל הספרדי להגדלה חדה של הגירעון הציבורי (בעיקר בשל חילוץ בנקים והשפעות המיתון) עד לשיא של כ-11 אחוזי תוצר בשנת 2009, דבר שהביא, כאמור, לעלייה חדה בנטל החוב.

מהו אם כן הגורם להתנפחות הבועה ולהתדרדרות הפיסקאלית שבאה לאחר פקיעתה? נראה כי בוו בזמן בו שמר הממשל הספרדי על משמעת תקציבית ועל מחויבות להורדת נטל החוב, חלה עלייה משמעותית בגירעון בחשבון השוטף. גירעון זה הגיע בשיאו ערב המשבר לכ-10 אחוזי תוצר בשנת 2007. עלייה בגירעון בחשבון השוטף מקבילה לגידול בעודף בחשבון ההון, כלומר, המשק הספרדי החל ללוות כספים מחו"ל בצורה מאסיבית באופן שאינו בר קיימא. בין הסיבות לגידול בגירעון בחשבון השוטף ניתן למנות את בועת הנדל"ן שתודלקה על ידי הון זר, וכן אובדן התחרותיות של המשק הספרדי בשווקים הבינלאומיים שגרר עלייה בגירעון הסחר.

 למרות ההתנהלות האחראית לכאורה של הממשל הספרדי טרם המשבר, ישנם פרשנים כלכליים הטוענים כי לא ניתן לפתור את הממשל הספרדי מאחריות להתדרדרות הפיסקאלית שכן ההתנהלות טרם המשבר התעלמה מגירעון לא בר קיימא בחשבון השוטף. העודפים התקציביים של הממשל הספרדי היו קטנים מדי לנוכח הגירעונות שנוצרו בחשבון השוטף. לכן, אסור היה על הממשל להתעלם מהמתרחש בחשבון השוטף שכן אילו היה לוקח זאת בחשבון, היה עליו לנקוט במדיניות פיסקאלית מצמצמת יותר (לצבור עודפים גדולים יותר) בכדי לצנן את הביקושים ולהחזיר את הגירעון בחשבון השוטף לרמה יציבה. אותם פרשנים מציעים כי בעתיד, יש לתכנן עבור מדינות גוש האירו כללים פיסקאליים  הלוקחים בחשבון התפתחויות שליליות בגירעון השוטף. כך, הכללים יכתיבו מדיניות פיסקאלית מצמצמת יותר בתגובה לעלייה שאינה ברת קיימא בגירעון בחשבון השוטף.

בכנס בנושא משבר גוש האירו שנערך לאחרונה, הטיל אוליבייה בלנשארד (הכלכלן הראשי של קרן המטבע) ספק רב בתועלת של הכללים הפיסקאליים שהוצעו לעיל, קרי, ביכולתה של המדינות הפיסקאלית למנוע התדרדרות במאזן התשלומים. בלנשארד הציג ניתוח שערכו כלכלני קרן המטבע, בו נבדק מהי התגובה הפיסקאלית שהייתה דרושה לספרד בכדי לשמר על גירעון בר קיימא בגובה 2.7 אחוזי תוצר בחשבון השוטף. מהניתוח עולה כי בכדי לשמור על גירעון בר קיימא בחשבון השוטף היה עליו לשמר במקביל עודף תקציבי של כ-20 אחוזי תוצר. לפי ההערכות מדיניות פיסקאלית כה מצמצמת הייתה מביאה להתכווצות של 9 אחוזים בתוצר, כלומר, המחיר של הורדת הגירעון בחשבון השוטף הוא מיתון חמור.

לדברי בלנשארד אין להסיק מממצא זה כי חוסר המאמצים הממשלתיים בספרד לצמצום התדרדרות בגירעון בחשבון השוטף היו מוצדקים. כך למשל, יכלה הממשלה לפקח על שיעורי המינוף המותרים בשוק ההלוואות ובכך למנוע מינוף יתר באמצעות הון מקומי, וביחוד מהון זר. עם זאת, כיוון שיש גבול ברור למידת ההשפעה של המדיניות הפיסקלית על הגירעון בחשבון השוטף ועל תנועות ההון הנכנסות, על המדינות החברות בגוש יהיה בעתיד לנקוט במדיניות כלל אירופית מתואמת שתמנע היווצרות משברים נוספים הנובעים מחוסר איזון מבני בין מאזני התשלומים.

ובינתיים בעולם:

ארה"ב

מדו"ח התעסוקה האמריקאי לחודש דצמבר עולה כי:

  •  200 אלף משרות נוספו למשק האמריקאי, מעבר לצפי שעמד על 176 אלף משרות. בתוך כך, נוספו 212 אלף משרות בסקטור הפרטי ו- 12 אלף משרות נגרעו מהסקטור הציבורי. בשנת 2011, הוסיף המשק האמריקאי 1.64 מיליון משרות. הקצב החודשי הממוצע עומד על 137 אלף משרות, גבוה מזה של 2010. עם זאת, למשק האמריקאי עדיין חסרות כ- 6 מיליון משרות לעומת שנת 2007 (טרם המשבר).
  • שיעור האבטלה ירד לרמה של 8.5 אחוזים בדצמבר (מרמה מעודכנת של 8.7 אחוזים בחודש נובמבר), שפל של שלוש שנים. בשיעור ההשתתפות לא חל שינוי משמעותי. שיעור האבטלה המורחב, U-6 (נתון הלוקח בחשבון גם את אלו שהתייאשו מחיפוש עבודה אך עדיין מעוניינים לעבוד או עובדים במשרה חלקית מכורח הנסיבות הכלכליות), ירד ל-15.2 אחוזים.
  • מדד מנהלי הרכש של הסקטור היצרני עלה בחודש דצמבר מעבר לצפי לרמה של 53.9 אחוזים הממשיכה להצביע על התרחבות, לעומת 52.7 בחודש נובמבר. מדד מנהלי הרכש של ענפי השירותים עלה מתחת לצפי לרמה של 52.6 אחוזים מרמה של 52.0 אחוזים.

אירופה

  • האבטלה בגוש האירו נותרה בנובמבר על רמה של 10.3 אחוזים. שיעור האבטלה הגבוה ביותר נרשם בספרד (22.9 אחוזים) לעומת שיעור האבטלה הנמוך ביותר שנרשם באוסטריה (4 אחוזים).

הודו-סין

  • מדד מנהלי הרכש של הודו וסין (המחושב על ידי HSBC) עלו בחודש דצמבר. המדדים מצביעים על התרחבות בייצור. בתוך כך, עלה מדד מנהלי הרכש של הודו לרמה הגבוהה ביותר בחצי השנה האחרונה, ומדד מנהלי הרכש של סין עבר להצביע על התרחבות לאחר ההתכווצות שנרשמה בנובמבר.

השארת תגובה