קשרי הסחר שבין ישראל והאיחוד האירופי

הסקירה הוכנה על ידי מינהל סחר חוץ במשרד הצמ"ת.

האיחוד האירופי נחשב לשותף הסחר הגדול של ישראל. המדובר בגוש הכלכלי הגדול בעולם הכולל 27 מדינות, וכ- 450 מיליון צרכנים, עם כוח קניה ממוצע של כ 23 אלף יורו לנפש. מדובר בשוק הקרוב ביותר לישראל מבחינה גיאוגרפית – ואף תרבותית והיסטורית.

התעשייה הישראלית מושפעת יותר ויותר מחקיקת האיחוד, ויש רצון רב בארץ להשתלב בפרויקטים של האיחוד לרבות בתחום הביטחוני.

הסחר בסחורות מהווה היבט אחד – אם כי חשוב מאוד – ממערכת קשרי הסחר בין ישראל לאיחוד האירופי המקיפה תחומים ונושאים רבים כמו סחר בשירותים, וקשרים ענפים בתחום המחקר התעשייתי ושת"פ בתחום החלל (במסגרת תוכנית "גליליאו").

קשרי הסחר והכלכלה בין הצדדים מבוססים על הסכם ההתאגדות (אסוציאציה) שנחתם ב 1995 (ונכנס לתוקף לאחר הליכי אשרור ממושכים רק בחודש יוני האחרון ). ההסכם הוא במהותו הסכם לאזור סחר חופשי (החליף את ההסכם עם "השוק המשותף" מ- 1975 ) – אשר הורחב באמצעות סעיפים המאפשרים מו"מ נוסף בשירותים, חקלאות ועוד, סעיפי שת"פ בתחומים שונים כגון מו"פ, תקינה, תיירות, וסעיף שמירה על זכויות אדם (אותו הכניס האיחוד לכל ההסכמים שהוא חותם).

יש לציין כי ראייתו של האיחוד את הקשרים עם ישראל היא פוליטית במהותה, עם עליות ומורדות ככל שהדבר נוגע ליצירת קשר בין התקדמות בתהליך השלום באזור ובין התקדמות בנושאים כלכליים- מסחריים. למרות נטייתו של האיחוד ליצור קשר כזה (או בגללה) – היו שנות האינתיפאדה האחרונה – בעיקר מאז 2003 – שנים של פעילות והישגים רבים בתחום הסחר :

–          ישראל הצטרפה לתכנית המו"פ של האיחוד – תכנית המסגרת השישית והשביעית

–          נחתם הסכם להרחבה נוספת של הטבות ההדיות בתחום המזון והחקלאות

–          נחתם הסכם לשת"פ בתחום ניווט חללי (גליליאו)

–          נחתם הסכם בנושא הכרה הדדית (ACAA) בתחום הפרמצבטיקה.