מזהמים ובוכים


השבוע נחתם בפרלמנט בקנברה פרק משמעותי במערכת הפוליטית האוסטרלית. 'מס פלטות פחמן' אושר בפרלמנט הפדראלי לאחר קמפיין ארוך ומר שהביא לשיאה של התכתשות פוליטית בין שתי המפלגות הגדולות במדינה.

מס הפחמן יכנס לתוקף ביולי 2012, המס קובע כי 500 המזהמים הגדולים במדינה יאלצו לשלם 23 דולר אוסטרלי לטון פלטות פחמן שהם מפריחים לאטמוספירה. המס יעלה ב 5% מדי שנה במשך 3 שנים ולאחר השנה השלישית יקבע המס במסגרת מנגנון מסחר מבוסס שוק.

באוסטרליה יש מודעות רבה מאד לנושאי סביבה. מיחזור פסולת ביתית, נושאי מים, אנרגיה ועוד נמצאים גבוהה בסדר היום הציבורי. לכן העובדה כי פליטות הפחמן לנפש באוסטרליה הן הגבוהות ביותר מבין מדינות OECD מפתיעה מאד. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בתעשייה הכבדה באוסטרליה שבאופן היסטורי ניהנת ממקורות אנרגיה זולים וזמינים כך שאין תמריץ להשקעה בתשתיות חדשות. לדוגמא ניתן לציין מפעלי מתכת או תחנות כוח חשמליות הבנויים בצמוד למכרות פחם. הפחם מועבר במסוע ישירות מבטן האדמה אל הכבשן או הטורבינה – זה נוח מאד, זול אבל אינו גורם להתייעלות תפעולית או סביבתית.

מס פלטות הפחמן אמור לשנות מצב זה ולהציב את אוסטרליה היכן-שהוא במרכז טבלת המדינות המפותחות בנושא של פלטות פחמן לנפש ולא בראשה.

ברור כי בטווח הקצר מרבית המס יגולגל על הצרכן הסופי, אולם ההיגיון הכלכלי אומר (ובאופן אישי אני מסכים עם זה באופן מלא) שכאשר יש מחיר ברור לזיהום מצד אחד יפעל מנגנון השוק מהצד השני ליצירת אלטרנטיבה ויביא להתפתחות של תעשייה "ירוקה" שתתרום לאוסטרליה על פי ההערכות עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים.

הממשלה הבטיחה פיצוי בצורת מענקים או הפחתות מיסים למרבית משקי הבית, הפיצוי יבוא על חשבון עליית המחירים הצפויה עקב הטלת המס. הכוונה היא כי בעוד שכוח הקניה הממוצע של משקי הבית יישאר פחות או יותר קבוע (הטלת מס על מוצרים מצד אחד ומתן מענקים מצד שני) הרי שהצרכנים והתעשייה יטו את צריכתם למוצרים זולים יותר שלא מוטל עליהם מס – קרי מוצרים ידידותיים יותר לסביבה.

אולם באישור המס בפרלמנט הסיפור לא הסתיים. ראש האופוזיציה טוני אבוט נשבע 'שבועת דם' כי יבטל את המס אם תיבחר מפלגתו בבחירות הכלליות באוסטרליה בעוד כשנתיים. הכרזה כזו מטילה צל כבד על ודאות התהליך כולו. האופוזיציה בראשותו של אבוט טוענת כי הטלת המס הינה מחיר אותו משלם הציבור האוסטרלי על הכנסת מפלגת 'הירוקים' לממשלה. תפיסת עולמו של אבוט כראש המפלגה הליברלית הינה כמובן הסרת מעורבות ממשלתית והקטנת מיסים.

הטלת המס משמשת כלי ניגוח פוליטי בידי המפלגה הליבראלית כאשר הם מצטטים את ראש הממשלה ג'וליה גילארד באחד מנאומי הבחירות שלה מיום 16.10.2010 בו הבטיחה כי לא יוטל מס כזה.

השקעות בפרויקטים של תשתית ואנרגיה הינן השקעות ארוכות טווח הנמדדות בעשרות שנים. חוסר הודאות בדבר המשכיות המס גם תחת ממשלות אחרות בעתיד מכניס חוסר ודאות כלכלי לגבי המחיר העתידי האלטרנטיבי של הזיהום ושל ההשקעה בטכנולוגיות נקיות. משמעות הדבר כי החברות הגדולות לא יכנסו לפרויקטים ארוכי טווח להקטנת הזיהום לאור הטלת המס אלה יטילו את העלות על הצרכן הסופי – משמע לא רק שהזיהום ימשך, גם יוקר המחיה יעלה.

לנו כישראלים אולי זה אולי נשמע קצת מוזר. לנו ברור כי עם בחירת ממשלה חדשה יתכנו שינוי במדיניות, אולם אנשי העסקים באוסטרליה קצת "מפונקים" בכך שבמרבית נושאי המדיניות הכלכלית העיקריים יש הסכמה דו-מפלגתית (בין שתי המפלגות הגדולות) וכך נשמרת ודאות פוליטית גבוהה במערכת הכלכלית האוסטרלית. מקרה מס הפחמן הוא יוצא מהכלל שבו בנושא כה עקרוני לא צפויה (לפחות על פי ההצהרות) המשכיות המדיניות במקרה של חילופי ממשל.

באופן אישי, בלי שום קשר למערכת הפוליטית באוסטרליה, אני חושב שהטלת מס על זיהום היא צעד נכון. המערכת הכלכלית הליברלית ומנגנוני השוק עובדים בדרך כלל אולם עלהם לעבור התאמה לחברה הגלובלית שבה אנו חיים בעיקר בתחומי ערך המוסף השלילי.

בימנו מוצר אינו נמדד רק במחירו או על פי המפרט הטכני שלו , אלה גם על ידי סט שלם של ערכים כגון איכות סביבה, שכר הוגן לעובדים שיצרו אותו וכו. הטלת מס פחמן הינה דרך שבה באמצעות מנגנוני השוק התימחור של המוצרים נכון יותר ומאוזן יותר.

 • עלות המס לחברות המזהמות 23 דולר לטון • התייקרות המחירים הצפויה למשק בית אוסטרלי ממוצע 515 דולר לשנה. כמחצית מזה בעליית מחירי אנרגיה (דלק וגז) ומחצית בעליית מחירים כללית (מזון, שירותים ועוד). • החזר ממשלתי למשק בית ממוצע 520 דולר לשנה

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=weVU0-fEvjc&w=560&h=315]

השארת תגובה