המטבח האוסטרלי – אין דבר כזה

ביום 19 באפריל 1770 עגנה ספינתו של קפטן ג'ימס קוק במימי מפרץ בוטני, דרומית מזרחית לעיר סדני של ימנו, ובריטניה סיפחה לעצמה את 7.5 מליון הקילומטרים הרבועים הנקראים אוסטרליה – את פרט ההיסטוריה הזו מרביתנו יודעים.
מה שפחות ידוע הוא ששישה ימים בלבד לאחר נחיתת קוק בחופי אוסטרליה, הגיע לשם ספינה נוספת, צרפתית , בפיקוד הקפטן והחוקר הנודע לה-פראוז (Francois La Perouse ).
ששה ימים בלבד! זה מה שהפריד בין אוסטרליה כקולוניה בריטית ובין אוסטרליה כקולוניה צרפתית. ששה ימים שהיו חוסכים לאומה מאתיים שנה של מטבח בריטי משמים ותפל והיו מפנקים אותה במטעמי צרפת הנודעים. אבל אף אחד אינו יכול לעצור את הזמן (כך לימד אותנו סמל המחלקה דובי לוי ברגעים הקשים בטירונות) קפטין קוק זכה לתהילת עולם והצרפתי זכה להעניק את שמו לשכונה קטנה בפרברי סדני.
סידרת הפוסטים הבאה לא תעסוק במטבח האוסטרלי או הבריטי – פשוט כי אין דבר כזה. מנגד אתמקד בכמה אנקדוטות קולינריות תרבותיות שמצאו את דרכן למדפי הסופרמרקטים של וולי וקולי ( Woolies Colie).
על הבירות האוסטרליות כבר כתבנו ולכן נתחיל באייקון תרבותי לא פחות חשוב- -ממרח הוג'מייט.

מדובר בגירסה האוסטרלית למימרח המרמליט הבריטי. הבריטים והאוסטרלים, כבר אמרנו, צרכני בירה גדולים והדבר הזה מיוצר מעודפי השמרים הנוצרים בהתססת הבירה. אני קורא לזה "דבר" כי זה לא דומה לשום דבר שאכלתי או הירחתי בימי חיי, אולי חוץ מהטעם המוזר שהיה לי בפה כאשר ביקרתי במתקני האשלג בחברת ים המלח בסדום.
מדובר בממרח חום, מלוח בצורה בלתי אכילה בעליל הנטרף על ידי האוסטרלי הממוצע על גבי טוסט לחם לבן עם חמאה. בריאות זה לא!
היצרן הגדול במדינה הוא חברת Kraft שניסתה לפני כמה שנים לרענן את המותג הצהבהב בן 80 השנה -טעות גדולה. מתיחת הפנים שהביאה לשוק את Kraft 2.0 עם קריצה לדור הפייסבוק נתקלה במחאת הצרכנים שכבר מזמן רואים במוצר הזה סמל אוסטרלי בבעלות הציבור וממש לא יתנו לאיזו חברה מסחרית לקחת זאת מהם. סיפור דומה היה לפני מספר שנים עם המותג של קוקה קולה, בכל מקרה מדפי הסופרים מלאים בצנצנות הצהובות של וגמיט מלוח ומגעיל והאוסטרלים פשוט מתים על זה.

 עוגיות ANZAC
אם אנו צריכים למצוא מקביל ישראלי לעגיות ANZAC זה יהיה הוואפל המצופה של השק"מ מהמערכון של הגששים בשנות השבעים.

והסיפור הולך ככה
בראשית המאה העשרים אוסטרליה כבר הייתה מדינה עצמאית אך עדין נסמכה רבות על מדינת האם – בריטניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גייסה בריטניה לשורותיה גם קורפוס צבאי מחיילי אוסטרליה וניו זינלנד או בקיצור ANZAC (לפרטים נוספים ראו פוסט קודם בנושא הזה).
היו אלו אוסטרלים, רוכבי יחידת הפרשים הקלה, שמחצו את קווי ההגנה של הטורקים שנמתחו מבאר שבע אל עזה והביאו לסיום שלטון בן 500 שנה של העותומנים בארץ, והיו אלו אוסטרלים שהסתערו על צוקי הים בקרב גליפולי בהגדירם מחדש את המושג גבורה בקרב.
אז כמו היום, שלחו המשפחות, הנשים, הרעיות והילדים, חבילות ליקיריהם שנלחמו מעבר לים. אולם אז שלא כמו היום ערך המסע של החבילה בים חודשים רבים עד שהגיע מאוסטרליה לאירופה ולמזרח התיכון בדרך הים. צריך היה לשלוח דברי מזון שיעמדו במסע הארוך וכך נוצרה עוגיית ANZAC עודיה "עמידה" הנאפת ללא ביצים. מחווה של זיכרון מהיקירים במולדת לחילים בחזית. האמת – ממש טעים!

ובפוסט הבא נטעם 'פיש אנד ציפס' ונקנח בקפה עם 'לחם בננה'