כן אני מודה, למרות שאני מכיר את הסיפור על רובינזון קרוזו מאד ילדותי, קראתי עיבודים מקוצרים, ראיתי את הסרט המצוייר – אך מעולם לא קראתי את הסיפור המלא והשלם.
הבנתי שעלי לעשות זאת לאחר שקראתי את סיפרה פוקח העניים של אווה אילוז 'תרבות הקפיטליזם' בהוצאת 'מערכות' במסגרת האוניברסיטה המשודת של גלי צה"ל. מיד אגיע לקשר המרתק בין הסיפור והתפתחות הקפיטליזים המודרני והגלובליזציה אבל לפני שאעשה כן עלי לציין כי עמדה לפני בעיה קטנה – היכן משיגים את הספר המלא בעברית?
והנה כמו אות משמיים מצאתי את הספר באותן ערמות שהוציאה ספרייה ציבורית אחת מחוץ לדלתה עם ניר תלוי בסרט דביק ועליו כתובת קצת מעליבה "קחו אותי". אז לקחתי! ולא סתם עותק של רובינזון קרוזו, אלה עותק שהודפס בשנת 1960 (ובשנה שעברה עם חגיגות יום ההולדת ה50 שלו עבר ממעמד של 'ישן' למעמד של 'עתיק') בתרגומו המשובח של צבי ארד הידוע לטוב בשפה מיושנת ומליצית בהיבט החיובי של המילה ועם איורים מקוריים ומקסימים– בקיצור מציאה של ממש.
ולהלן עיקרי טיעוניה של אווה אילוז:
האינדיוידואליזם כערך בפני מתחיל לנבוט באירופה רק החל מהמאה ה16, אולי כהבשלה של הרעיונות הפרוטסטנטיים אולם רק לקראת סיום המאה ה17 מקבלת האנוכיות הכלכלית לגיטמציה רחבה ואנו מוצאים את ביטוייה בזאנר ספרותי חדש יחסית – הרומן. אחד הרומנים הראשונים שזכה לפופולריות עצומה הינה כאמור רובינזון קרוזו.
הרומן הביוגרפי קרי שהאינדבידואל הוא גיבורו ולא אלים או מיתולוגיה אחרת (שזה כבר חידוש באותה התקופה) נפתח בכך שרובניזון ממרה את הוראת הוריו ויוצא לנדודים במקום ללימודים גבוהים, רובינזון אינו מתואר כגיבור יוצא דופן, נהפוך-הוא, רובינזון הוא כאחד האדם, יש בשילוב הזה של 'איש רגיל מצד אחד שהוא גיבור של סיפור מהצד השני אינדיבידואליזם המציג את רובינזון כפרט אוטונומי ללא התחיבויות חברתיות כובלות– כלל לא משהו ברור במאה ה18.
בהגיעו לאי רובינזון מבקש לשלוט בטבע שסביבו ובהמשך גם באחד הפראים שנקלע לאי (ששת) כמו הביטוי שיקבע מאות שנים אחריו – ההומו אקונומיקוס – האדם הכלכלי המוציא את כל זמנו בעבודת האדמה ובניצול משאבי הטבע. שליטה זו בטבע אינה באמצעות מסטיקה, כישוף או תפיסה דתית אלא באמצעות עבודה קשה. סיומו של הסיפור מתרכז בהצלה החומרית ובעושר שניצבר לזכותו ופחות בהצלתו הפיזית מהאי הבודד לאחר עשרות שנים.
"…הרומן מסמל את היווצרותה ומרכזיותה של הביוגרפיה כקטגוריה מכוננת של העצמי האינדבידואליסטי. ביוגרפיה היא סיפור חיים המאפיין אינדיבידואל, מייצג את זהותו של הכותב, ודורש ממנו לראות עצמו כפרט יחודי ולבנות את חייו כסיפור שראוי שיספרוהו …"
רובינזון קרוזו – הקפיטליסט הראשון
