הורדת דירוג האשראי של ארה"ב – רקע והשלכות

כחלק מהורדת הדירוג האמריקאי, הורד גם דירוג הפדראל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב). מומחים פיננסים טוענים כי הורדת דירוג זו מעידה כי שום גוף אינו חסין בפני הורדת דירוג. אם ניתן להוריד את דירוג האשראי של הפד, שאינו נותן אשראי ויכול להדפיס כסף, האם לא ייתכן שגם דירוג האשראי של הבנק המרכזי האירופאי המחזיק בחוב יווני ואירי במיליארדי אירו – יורד בעתיד הקרוב?

כלכלני אגף כלכלה ומחקר במשרד התמ"ת פרסמו אתמול סקירה אודות הורדת הדרוג של ארה"ב וההשלכות האפשריות של הורדת דרוג זה על ישראל.

סוכנות דירוג האשראי S&P הורידה ביום ו', לאחר סגירת המסחר, את דירוג האשראי האמריקאי בדרגה אחת מ- AAA (המהווה את הדירוג המקסימאלי) ל- AA+. זוהי הפעם הראשונה שאחת משלוש סוכנויות דירוג האשראי הגדולות מורידה את דירוג האשראי האמריקאי מרמתו המושלמת.

הורדת הדירוג באה לאחר שבוע של ירידות חדות בבורסות האמריקאיות, כאשר מדדי נאסד"ק
ו-S&P 500 ירדו במהלך השבוע החולף בשיעור חד של למעלה מ- 7 אחוזים. מנגד, נתוני התעסוקה ואשראי הצרכנים, שפורסמו בשבוע שעבר, הפתיעו לטובה. יש לציין כי סוכנויות דירוג האשראי מודי'ס ופיץ' הותירו את דירוג האשראי האמריקאי על רמתו המושלמת (מודי'ס הורידו את אופק התחזית לשלילי לפני כחודש).

סיבות להורדת הדירוג

סוכנות דירוג האשראי S&P ציינה בהודעתה על הורדת הדירוג שתי סיבות עיקריות להחלטה: הסיבה הראשונה היא תוואי הגידול בחוב האמריקאי בטווח הבינוני. להערכת S&P צפוי החוב להתרחב ולהגיע לרמות שהכלכלה האמריקאית תתקשה לעמוד בו (ראה תרשים 1); הסיבה השנייה היא חוסר הוודאות במדיניות הכלכלית האמריקאית, ובפרט חוסר הנכונות של הממשל והמחוקקים לגבש מסגרת פיסקאלית יציבה. חילוקי דעות אלו הביאו את הממשל האמריקאי לסכנה של פגיעה בפעילות השוטפת של הממשלה.

תרשים 1– יחס חוב תוצר של ארה"ב, 2016-1980.

 

מעבר לכך, הסכם העלאת תקרת החוב לא עמד בציפיות של S&P כאשר גובה הקיצוץ נקבע על 2.5 טריליון דולר (S&P מעריכים כי נדרש קיצוץ של 4 טריליון דולר בכדי להימנע מהתרחבות החוב), ולא הושגה הסכמה ביחס לקיצוץ בתוכניות הביטוח הלאומי, ביטוחי הבריאות וביחס להארכת קיצוצי המיסים, המהווים נטל משמעותי על התקציב האמריקאי.

משמעויות והשלכות של הורדת הדירוג

הורדת דירוג האשראי צפויה להגביר את חוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים. כך לדוגמא, הבורסה הישראלית, בין הבודדות המקיימות מסחר בימי ראשון, צנחה ביום המסחר הראשון שלאחר ההודעה בלמעלה מ- 6 אחוזים (עם זאת, ביום שני חל תיקון חלקי לירידה). הצפי הוא להשפעה דומה גם על יתר שווקי ההון בעולם. עם זאת, קרנות שונות, גופים מוסדיים, בנקים מרכזיים ומשקיעים מחוץ לארה"ב הודיעו כי בשלב זה אין בכוונתם לשנות את מדיניות ההשקעות ביחס לאג"ח האמריקאי.

התגברות חוסר הוודאות מובילה את המשקיעים לחפש אפיקים הנחשבים כבטוחים, כאשר אג"ח אמריקאי נחשב כאחד הבטוחים ביותר. לאור זאת, בטווח הקצר לא צפוי שתשואות האג"ח של ארה"ב יעלו, ועלות המימון של הגרעון האמריקאי תישאר נמוכה. ככל הנראה, הורדת הדירוג תביא להתגברות רכישת אג"ח אמריקאי קצר מועד, כך ששיעורי התשואה על אג"חים כאלו עשויים דווקא לרדת (במהלך השבוע האחרון נסחרו אג"ח אמריקאי לא צמוד לטווחים קצרים אף בריביות שליליות. זהו מצב בו המשקיעים מוכנים לשלם לממשלת ארה"ב כסף בתמורה לכך שהממשלה תשמור על המזומנים שלהם). מנגד, JP Morgan העריך בסוף חודש יולי כי הורדת דירוג האשראי האמריקאי צפויה בטווח הבינוני להעלות את התשואות על אג"ח אמריקאי בכ- 0.6-0.7 נקודת אחוז, עלייה הצפויה להגדיל את עלויות גיוס החוב בכ- 100 מיליארד דולר לשנה. עליית הריביות לטווח הבינוני והארוך עלולות לייקר את האשראי לטווחי זמן אלו גם למגזר העסקי ומשקי הבית (כדוגמת משכנתאות, הלוואות לרכישת רכב ואשראי לעסקים), מה שיביא לפגיעה בצמיחה וביצירת מקומות תעסוקה במשק האמריקאי.

לטענת מוחמד אל-אריאן (מנכ"ל חברת ניהול ההשקעות פימקו) לא קיים כיום גוף או ממשלה בעל דירוג מקסימאלי שיכול להחליף את ארה"ב כליבת המערכת הפיננסית העולמית. מעבר לכך, אל-אריאן טוען כי הורדת דירוג האשראי האמריקאי תקשה על מדינות אחרות, המחזיקות בדירוג אשראי מושלם, לשמור על דירוג אשראי זה (המדינות הבאות זוכות לדירוג אשראי מושלם מסוכנות דירוג האשראי S&P: אוסטריה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, האי גרנזי, האי מאן (איים בסמוך לבריטניה המהווים מקלט מס), הולנד, הונג-קונג, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, נורבגיה, סינגפור, פינלנד, צרפת, קנדה, שבדיה ושוויץ).

משמעות הותרת אופק דירוג האשראי השלילי

בנוסף, S&P הותירה את אופק דירוג האשראי השלילי. אופק דירוג האשראי הנוכחי מצביע על אפשרות להורדת דירוג נוספת בשנתיים הקרובות. הורדה שכזו תחול באם ארה"ב לא תעמוד בתוכנית הקיצוצים הנוכחית, תבוצע תוכנית פיסקאלית מרחיבה נוספת או תחול הרעה במצב המקרו-כלכלי. באם אחד משלושת אלו יתקיים, יחס החוב תוצר יעלה אף מעבר לצפוי, ויגבר הקושי האמריקאי להחזיר את חובותיו. יש לציין כי גם מודי'ס ופיץ' הזהירו מפני הורדת דירוג האשראי האמריקאי, באם הממשל יתקשה ביישום הקיצוצים, או באם המצב הכלכלי בארה"ב ימשיך להתדרדר.

הביקורת בארה"ב

בנוסף, הבית הלבן והאוצר האמריקאי טוענים כי סוכנות הדירוג S&P טעתה בחיזוי הוצאות הממשלה האמריקנית, בסכום של כ-2 טריליון דולר. אנשי הממשל טוענים כי גם לאחר שהעמידו את S&P על הטעות, נמנעה סוכנות דירוג האשראי מביטול הורדת הדירוג, ורק שינתה את הסיבות שהובילו להחלטה. אולם, ה"טעות" שטוענים אנשי האוצר נבעה מהנחות שונות ביחס לקצב הגידול של הוצאות הממשלה בשנים הקרובות. כך, הסוכנות הניחה קצב גידול הוצאות שנתי בשיעור של כ-5 אחוז ב-10 השנים, כאשר באוצר חוזים גידול של 2.5 אחוזים. הפער המצטבר במהלך 10 שנים מוביל להבדל של כ- 2 טריליון דולר ברמת החוב. המשמעות היא, שהפער בהערכת חוב נובע מהנחות שונות לגבי העתיד, וודאי שאינו "טעות חישוב".

תרשים 2 – תקבולי והוצאות הממשל האמריקאי, 2000-2035.

יש לציין כי הנחתה של S&P ביחס לשיעור הגידול בהוצאות הממשל אינה נטולת בסיס. ה-CBO, גוף התקצוב של הקונגרס האמריקאי, הציג שני תרחישים, תרחיש בסיסי המתבסס על הנחת הממשל, ותרחיש אלטרנטיבי עם שיעור צמיחה של 5 אחוזים בהוצאות הפדרליות (ראה תרשים 2). תרחישים אלו נועדו לבחון את ההשלכות של התקציב האמריקאי האחרון על החוב האמריקאי. הפער בין שני התרחישים בעשר השנים הקרובות יעמוד על כ- 1.8 טריליון דולר, בדומה לפער בין חישובי S&P וחישובי האוצר האמריקאי.

בנוסף, כחלק מהורדת הדירוג האמריקאי, הורד גם דירוג הפד. ג'ון מולדין, מומחה פיננסי, טוען כי הורדת דירוג זו מעידה כי שום גוף אינו חסין בפני הורדת דירוג. אם ניתן להוריד את דירוג האשראי של הפד, שאינו נותן אשראי ויכול להדפיס כסף, האם לא ייתכן שגם דירוג האשראי של ה- ECB, המחזיק בחוב יווני ואירי במיליארדי אירו יורד בעתיד הקרוב.

השלכות על ישראל.

ההשפעה על ישראל צפויה להיות בשני אופנים. ההשפעה הראשונה היא השפעה ישירה. הורדת דירוג האשראי האמריקאי עלולה להתבטא גם בהורדת דירוגי אשראי לאג"ח שהונפקו במסגרת ערבות של הממשל האמריקאי (החלטת S&P לגבי דירוג של אג"ח בערבות ארה"ב צפויה להתפרסם בשבוע הקרוב). עם זאת, ישראל לא הנפיקה אג"ח בערבות אמריקאית בשבע השנים האחרונות, ולכן השפעה זו צפויה להיות מצומצמת.

מנגד, להשפעה העקיפה קיים פוטנציאל לנזק משמעותי, כטריגר להאטה גלובלית. ראשית הורדת הדירוג צפויה לפגוע בשווקי ההון בעולם ובישראל, כאשר במהלך יום א' צנחה הבורסה בתל אביב בלמעלה מ- 6 אחוזים. שנית, אם הורדת הדירוג תביא לפגיעה ריאלית במשק האמריקאי, הדבר יפגע ביצוא הישראלי ובפרט ביצוא של ענפי הטכנולוגיה העילית. הורדת הדירוג עלולה להביא לירידה גם בשער הדולר, ירידה שצפויה אף היא לפגוע בייצוא הישראלי.

השארת תגובה