משבר תקרת החוב בארה"ב

תקרת החוב הנוכחית תגביל את יכולת הממשל האמריקאי לפעול באופן מלא לאחר ה- 2 לאוגוסט השנה. הממשל הגיע לתקרת החוב כבר באמצע מאי, אך נקט באמצעים שונים, כדוגמת אי העברות כספים לקרנות הפנסיה של עובדי הציבור ולקיחת הלוואות מקופות אלו, המאפשרים לו להמשיך ולשלם את כל התחייבויותיו עד ה- 2 לאוגוסט (הממשל טוען שיש לאשר את העלאת תקרת החוב עד ל- 22 ליולי, על מנת שניתן יהיה לסיים את כל הפרוצדורות הנלוות לחקיקה עד ה- 2 לאוגוסט). אם עד לתאריך זה לא תועלה תקרת החוב, לא יוכל הממשל האמריקאי להוציא מעבר להכנסותיו השוטפות ממיסים וממקורות אחרים.

מינהל כלכלה ותכנון בתמ"ת פרסם סקירה מקיפה בנושא משבר תקרת החוב בארה"ב:

"בחודשים האחרונים התעורר הצורך בהגדלת תקרת החוב האמריקאי למימון הפעילות השוטפת של המגזר הציבורי, דבר המחייב את אישור הקונגרס. הממשל האמריקאי יכול להנפיק חוב עד לתקרת חוב הקבועה בחוק, ואין לו את הסמכות לגייס חוב מעבר לתקרה זו. שינוי בתקרת החוב דורש את אישור הקונגרס האמריקאי  (עד שנת 1917 אישר הקונגרס כל הנפקת חוב בנפרד. כתוצאה מכך, נפגעה יכולתו של הממשל לפעול בצורה חופשית, ובעיקר לפעול בעיתות משברים כלכליים או מלחמות. לכן נקבע בחוק האמריקאי כי הממשל יוכל להנפיק חוב עד לתקרת חוב מסוימת, שאסור לו לחרוג ממנה). הפעם האחרונה שתקרת החוב שונתה הייתה בפברואר 2010, כאשר תקרת החוב הועלתה לרמה של 14.3 מיליארדי דולרים. יש לציין כי תקרת החוב היא במונחים אבסולוטיים ולא באחוזי תוצר. עד כה, העלאות של תקרת החוב אושרו בעת הצורך, וברוב המקרים העלאת תקרת החוב היוותה תהליך טכני בלבד.

תקרת החוב הנוכחית תגביל את יכולת הממשל האמריקאי לפעול באופן מלא לאחר ה- 2 לאוגוסט השנה. הממשל הגיע לתקרת החוב כבר באמצע מאי, אך נקט באמצעים שונים, כדוגמת אי העברות כספים לקרנות הפנסיה של עובדי הציבור ולקיחת הלוואות מקופות אלו, המאפשרים לו להמשיך ולשלם את כל התחייבויותיו עד ה- 2 לאוגוסט (הממשל טוען שיש לאשר את העלאת תקרת החוב עד ל- 22 ליולי, על מנת שניתן יהיה לסיים את כל הפרוצדורות הנלוות לחקיקה עד ה- 2 לאוגוסט). אם עד לתאריך זה לא תועלה תקרת החוב, לא יוכל הממשל האמריקאי להוציא מעבר להכנסותיו השוטפות ממיסים וממקורות אחרים.

במצב הנוכחי, מימון הפעילות על ידי הנפקת חוב חדש מהווה כ- 40-45 אחוזים מסך ההוצאות של הממשל האמריקאי. לפיכך, אי העלאת תקרת החוב תחייב לכאורה את הממשל לקצץ באופן מיידי אחוז דומה מכלל הוצאותיו. במונחים שנתיים מדובר בכ- 10 אחוזי תוצר (1.5 טריליון דולר, מקביל לגרעון הממשלה, התשלום הבעייתי הראשון צפוי להיות קצבאות הביטוח הלאומי בהיקף של 23 מיליארד דולר ב- 3 לאוגוסט, כאשר תקבולי הממשל מהביטוח הלאומי לא צפויים לכסות את התשלום הנדרש). עם זאת, אי אישור העלאת תקרת החוב לא יביא בהכרח לפשיטת רגל מיידית. פשיטת רגל אמריקאית תתקיים רק עם הממשל האמריקאי יפסיק לשלם את תשלומי הריבית והקרן של החובות שלו. כך, בן ברננקי, נגיד הפד, העריך בפני הקונגרס שהתשלומים הראשונים שלא יבצע הממשל הם תשלומי הביטוח הלאומי, התשלומים עבור תוכניות הבריאות והתשלומים עבור פעילויות הצבא. ההכנסות החודשיות של הממשל עומדות על כ- 200 מיליארדי דולר, בעוד שתשלומי הריביות עומדים על כ- 30 מיליארד דולר בחודש.

הן הדמוקרטים והן הרפובליקנים מסכימים כי קיים הכרח לקצץ את הגרעון הציבורי. זאת בכדי לצמצם את רמות החוב הנוכחיות, העומדות על כ- 100 אחוזי תוצר. עם זאת, הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה ביחס לאופן צמצום הגרעון. הדמוקרטים מעוניינים להפחית את הגירעון בעיקר על ידי העלאת המיסים, ובפרט העלאת מס הכנסה, וביטול הפחתות המיסים שהנהיג הנשיא בוש ובמקביל לצמצם הוצאות. מנגד, הרפובליקנים מתנגדים להעלאות מיסים, ודורשים קיצוצים תקציביים נרחבים. בין היתר, דורשים הרפובליקנים לקצץ בתוכניות הבריאות שאושרו בתחילת כהונתו של הנשיא אובמה.

במצב הנוכחי, חוסר ההסכמה מונע את העלאת תקרת החוב, שכן כל יוזמת חקיקה שמעלה הנשיא נחסמת על ידי הרוב הרפובליקני בקונגרס, בעוד שהצעות שמעלים חברי הקונגרס הרפובליקנים נחסמות בווטו של  הנשיא.

המחלוקת הינה מחלוקת פוליטית, בעיקר על רקע הבחירות המתקרבות ב- 2012 (בחירות לנשיאות ולחלק מהמושבים בסנאט ובקונגרס). הנשיא אובמה הציע תוכנית פשרה הכוללת קיצוצים תקציביים והעלאות מיסים, כאשר חלק הארי (כ- 80 אחוזים) מצמצום הגירעון יתבססו על קיצוצי הוצאות. אולם, הרפובליקנים חלוקים בדעתם ביחס להצעה של הנשיא. המתונים מבין חברי הקונגרס הרפובליקנים תומכים בהצעת הנשיא, מתוך רצון להימנע בכל מחיר ממצב בו הממשל ייכנס לקשיים מימוניים. בנוסף חוששים חברים אלו מההשלכות האלקטורליות, כאשר הם ייתפסו כמי שמנעו את הפשרה המוצעת. מנגד, אנשי תנועת מסיבת התה (The Tea Party) והמועמדים הרפובליקנים לנשיאות מתנגדים לפשרה. לטענתם, מצב זמני בו הממשל יקצץ דרסטית את הוצאותיו יאפשר לצמצם את החוב הציבורי (מעבר לכך, המועמדים של המפלגה הרפובליקנית לנשיאות מתמקדים כרגע בבחירות המקדימות, ולכן הם פועלים על מנת לשכנע את אנשי המפלגה הרפובליקנית להצביע עבורם, ולא מתמקדים במצביעים הנחשבים לקולות צפים).

חברות דירוג האשראי הודיעו כי קיים סיכוי גבוה להורדת דירוג האשראי האמריקאי, שנכון להיום עומד על AAA. ההודעה משקפת את החשש של חברות דירוג האשראי מפני אי-עמידה בתשלומי חוב של ארה"ב.

על מנת לפתור את המשבר הועלו מספר הצעות להתמודדות עם המצב:

  • הנשיא אובמה הציע, כאמור, תוכנית קיצוץ בהיקף של כ- 4 טריליון דולר, הכוללת בעיקר קיצוצים תקציביים, אך גם העלאות מיסים. הרפובליקנים מתנגדים לכל העלאת מיסים.
  • הרפובליקנים הציעו לבצע קיצוצים תקציביים בהיקף של כ- 2.4 טריליון דולר, הכוללת גם פגיעה בתשלומי הביטוח הלאומי ובתוכניות הבריאות של הנשיא אובמה. הדמוקרטים מתנגדים לכך.
  • הרפובליקנים הציעו להעלות את תקרת החוב בסכום שיספיק עד הבחירות בתמורה לקיצוצים מתונים ואישור מחדש אחת למספר חודשים. הנשיא אובמה מתנגד להצעה, והוא חושש מלחצים לקראת הבחירות.
  • מספר חברי קונגרס רפובליקנים תומכים באי-העלאה של תקרת החוב על מנת לכפות על הממשל קיצוצי הוצאה מידיים, כאשר לטענתם לממשל האמריקאי יש הכנסות המספיקות לשמירת הפעילות הבסיסית של הממשלה

אי העלאת תקרת החוב בארה"ב עלולה לפגוע במשק הישראלי במספר ערוצים:

  • אפשרות לפגיעה במענק הביטחוני שישראל מקבלת מארה"ב.
  • תיתכן התייקרות התשואה על אג"ח ישראלי שהונפק בערבות אמריקאית. כך, מודי'ס הודיעה כי אג"ח ישראלי (ומצרי) בגיבוי ערבויות אמריקאיות, בנוסף לאג"ח אמריקאי, נמצא בבחינה מחדש עם אפשרות להורדת דירוג האשראי. הורדת הדירוג, אם תחול, צפויה לייקר את עלויות הגיוס של ישראל במסגרת הערבויות[1].
  •  אי העלאת תקרת החוב עלולה לפגוע בהתאוששות של המשק האמריקאי, ובכך להשליך על הכלכלה העולמית וישראל.
 [1] יש לציין כי הפעם האחרונה בה ישראל הנפיקה אג"ח בערבות אמריקאית היתה בשנת 2004. סך האג"ח שהונפק במסגרת זו עמד על 4.1 מיליארד דולר."

6 תגובות

  1. לא גונן הגב

    הנשיא אובמה לא הציע תוכנית קיצוץ בהיקף של כ- 4 טריליון דולר.
    הוא הכריז שיש לו תוכנית, אך לא היתה לו הצעה כלל.
    כדאי להפסיק להתבסס על ה- huffington post.

    • udi gonen הגב

      תודה על התגובה, אכן יש כמה דיווחים על המצב לאשורו אבל קשה לי להאמין שאובמה לא ידייק בדבריו ויעמיד את אמינותו במבחן

      • לא גונן הגב

        למה "קשה להאמין שאובמה לא ידייק בדבריו ויעמיד את אמינותו"?
        במה הוא שונה מפוליטיקאי אחר?
        באנגלית קוראים להלך הרוח הזה Drinking the Kool-Aid.
        http://en.wikipedia.org/wiki/Drinking_the_Kool-Aid

      • udi gonen הגב

        קודם כל תודה על הקישור, למדתי משפט חדש באנגלית – אמריקאית ולא אוסטרלית אבל זה גם מעניין:-)

        אני חושב שאיני שותף לזלזול הגורף בפוליטיקאים באשר הם. יש בהם מניפולטיבים ונצלנים ויש בהם רבים (גם אצלנו בכנסת) שעושים עבודתם. אני חושב שהיו נשיאים אמריקאים יותר טובים מאובמה אבל אני לא מזלזל בו רק בגלל שהוא נושא את התואר פוליטיקאי. הזילות שבא אנו מתיחסים למנהיגים שלנו חוזרת אלנו כמו בומרנג (אוסטרלי), מרחיקה אנשים טובים מהפוליטיקה, ובמידה מסויימת מנמיכה את רף הציפיות שזו מן נבואה המגשימה את עצמה.

        הנקודה שלי הייתה שהכרזה על תוכנית קיצוצים של 4 טריליון דולר כאשר חלון הזמנים להציג את אותה התוכנית הוא פחות משבוע, אלו נתונים ומצב שבוא נשיא יגיד בהם את האמת מכיוון שתוך שבוע היא תתברר.

        נראה לי שמיצינו בכל מקרה את הנקודה, נראה מה ילד יום בארה"ב, זה ישפיע על כולנו

      • לא גונן הגב

        אוקיי 🙂
        בכל מקרה, בסיטאציה זו, אין כלל ספק שאובמה לא העמיד תוכנית, אלא רק טען כי יש לו תוכנית.
        זהו ספין תקשורתי, ויש קונצנזוס די רחב על עובדה הזו.
        (הנה 2 לינקים. אחד מראיון מרשת CBS, שני ממסיבת עתונאים עם דובר הבית הלבן)

        http://widget.newsinc.com/fullplayerwvars.html?wid=2332&cid=993&spid=23478183&freewheel=90046&sitesection=dailycaller_pol

        http://www.youtube.com/watch?v=AbKemPlo-2E

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    שמע שיכנעת אותי!
    אכן כנראה לא הייתה תוכנית ברורה, במהלך היום הקרוב אערוך מחדש את הפוסט

    תודה רבה על תרומתך לדיון

    אודי

השארת תגובה