מס על פליטות פחמן, השינוי המבני הגדול ביותר בכלכלה המודרנית מאז השפל הכלכלי הגדול.

הכלכלה העולמית עומדת בפני אחד מהשינויים המבניים הגדולים ביותר מאז 'השפל הגדול'. כשל שוק משמעותי בתמחור המוצרים והשירותים שאנו צורכים עומד להיפתר – ואנו נשלם על זה – ובצדק.

הכלכלה העולמית עומדת בפני אחד מהשינויים המבניים הגדולים ביותר מאז השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות השלושים של המאה העשרים שהביא לצמיחת התיאורייה הקיאנסיאנית בדבר הוצאה ממשלתית ואולי אף מאז תיאוריית 'היד הנעלמה' של אדם סמית.

כשל שוק משמעותי בתמחור המוצרים והשירותים שאנו צורכים עומד להיפתר – ואנו נשלם על זה – ובצדק.

הכלכלן והוגה הדעות אדם סמית נחשב לאבי הכלכלה החופשית הליברלית. תיאוריית "השוק החופשי" שהיה ממנסחיה גורסת כי כוחות הכלכלה החופשית או "היד הנעלמה של הכלכלה" יפעלו להבאת השווקים למצב שיווי משקל שיאזן בין ההיצע והביקוש באמצעות המחיר של המוצר או השירות. פעילות המיקרו של האזרחים המ בקשים לשפר איש איש את מצבו יביאו לאיזון בתתמונה המאקרו.

     

תיאוריה כלכלית זו עיצבה את פני האנושות במאתיים השנים האחרונות והשפעתה על כל היבט בחיינו היא עצומה. המשמעות הפרקטית של התיאוריה היא המעטת ההתערבות הממשלתית למינימום וליבירליזציה של הסחר. מה הוא אותו 'מינימום' היה לשדה קרב עקוב מדם בין הליברלים מימין הגורסים להקטנת ההתערבות הממשלתית הכלכלית במשק ככל האפשר ובמקביל גם הקטנת המיסים, לבין הסוציאליסטים הגורסים להגדלת המעורבות הממשלתית במשק והגדלת השירותים שהממשלה מספקת ומימון פעולות אלו על ידי מיסים.

נראה היה לקראת סוף המאה העשרים, כי מצדדי תיאורית השוק החופשי ניצחו – ובגדול, התמוטטות הגוש הקומוניסטי (שהיה הניסוי הכלכלי חברתי הגדול ביותר בהיסטוריה בתחום התכנון מרכזי) והפרדוקס העצום שבין העושר האנושי (בחינוך וידע אקדמי), המחצבים והחקלאות של ברית המועצות ובין העוני המחפיר של תושביה בסוף שנות השמונים לפני קריסתה, הנחיתה מכת מוות לרעיון התכנון הכלכלי המרכזי. המנעות מקביעת מחירים והשארת הבימה לכוחות השוק היו למדיניות הכלכלית השלטת בעולם. ארגונים בין לאומיים אף התנו תוכניות סיוע למדינות מתפתחות באימוץ השיטה ועריכת שינויים מבניים במשקים הללו שכללו ליברליזציה וביטול הדרגתי של המעורבות הממשלתית (באמצעות הפרטות לדוגמא).

הכלכלה החופשית משחררת כוחות יצרניים וטכנולוגיים עצומים, ההתפתחות הטכנולוגית במאה השנים האחרונות הינה אקספונינציאלית ועימה העלייה באיכות החיים במדינות המתפתחות, לדוגמא מעל מיליארד וחצי איש יעברו בשלושים השנה 1990-2020 ממצב של עוני אל מעמד הביניים, מעבר שיביא עימו גידול עצום בצריכה – כל צריכה – ממזון ועד אנרגיה, ממכונית ועד פוליסות ביטוח וכמובן עלייה משמעותית בתוחלת החים.

התפתחות עצומה זו מטילה עומס כבד מאד על המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. זיהום מים, אויר וקרקע מביאים לדילול המגוון הביולוגי (קרוב ל 90% מהדגה הטבעית על כדור הארץ הוכחדה בשלושים השנה האחרונות) זיהום האויר מביא עימו (כפי הנראה) שינויים אקלימיים ומהצד השני לקרוב ממחצית מהאנושות אין גישה למקורות מים נקיים זמינים.

איך כל זה קשור לאדם סמית אתם שואלים. ובכן מנגנון השוק החופשי (שאני מאמין בו בלב שלם) יכול לחרוק לפעמים. זה עדין עדיף מתכנון מרכזי כפי שראינו, אך לעיתים על הממשלה להתערב. מס על פליטות פחמן הוא סוג כזה של התערבות מוצדקת במה שנראה ככשל שוק רציני, כשל שוק עמוק ובעייתי הנוגע לתימחור כל מוצר במשק הגלובלי – בעיית הערך המוסף השלילי.

כדי להבין זאת הבה נבחן תחנת כוח ליצור חשמל המונעת על ידי פחם והממוקמת על גדת נהר גדול כדי לאפשר את קירור הטורבינות שלה.

מחיר החשמל כפי שיקבע בצורה מדוייקת ונכונה על ידי כוחות הכלכלה החופשית בשיכלול כל הפרמטרים התורמים ליצר החשמל יכלול את מחיר הקרקע ואת מחיר בניית תחנת החשמל והחזר ההלואה שניתנה על ידי הבנק, כמו גם את מחיר הפחם והובלתו מהמכרה, את עלות כוח האדם (ועדי עובדים…) התחזוקה ועוד מאות פרטים נוספים.

אולם היד הנעלמה תכשל בשיכלול במחיר החשמל את הגורמים השליליים לדוגמא זיהום האויר שהתחנה פולטת.

כיצד אפשר למדוד את עלות זיהום האויר ? מה הוא בעצם עלות הזיהום? ובכן ברור לנו כיום שיש לזיהום הזה עלות החל מעלות רפואית מידית לתושבים הגרים ליד התחנה דרך עלות המשתקפת בירידת איכות החיים של תושבים רחוקים יותר ועד האפשרות של עלות השינוים האקלימיים הגלובליים שנצרו עקב הצטברות הזיהום ממקורות רבים. גם לחימום מי הנהר יש עלות אקולוגית, לדוגמא שינוי איכות מי הנהר יפגע בחקלאות שבמורד הזרם.

בעבר נחשבו עלויות שליליות אלו לזניחות יחסית ובלתי ניתנות לתימחור, לכן מרבית פעילות המנע הייתה בצורת רגולציה. קביעת סף מקסימום לזיהום אויר המותר לפליטה. הבעיה ברגולציה (שכמובן עדין נחוצה) היא בכך שאין תימרוץ כלכלי למניעת הזיהום אלה תימרוץ חוקי בלבד, מלבד העובדה כי עדין יש מתקיים זיהום (התחנה פולטת זיהום אך זהו זיהום מותר על פי התקן).

בחמש השנים האחרונות הולך ומסתמן הפתרון – תימחור פליטות פחמן (למעשה פחמן דו חמצני) למדידת אותו ערך המוסף השלילי. אולם מעטות המדינות שהחלו בדרך זו.

העקרון פשוט להבנה, תחנת הכוח שפלטה זיהום לסביבה (פחמן) תשלם מס בגובה כמות הפחמן שהיא פלטה. המס מן הסתם יגולגל ברובו על הצרכן וזה יתבטא בעליית מחירי החשמל שיגרמו לירידת הצריכה עד התיצבות שוק החשמל בשיווי משקל חדש. עליית מחירים אתם קוראים לזה? למעשה זהו מחיר נכון יותר, תיקון טכני משמעותי המשקף את העלות האמיתית של יצור החשמל (כולל העלויות השליליות). הרצון להתחרות ולהוריד מחירים יגרום לתחנת החשמל להכניס טכנולוגיות חדשות מזהמות פחות כדי שהיא תשלם פחות מס פחמן וכך תוכל לדרוש מחירים נמוכים יותר על החשמל ממתחריה שלא יכניסו טכנולוגיות ופתרונות כאלו.

אבל זה לא נגמר רק ביצרן הסופי. מחיר הפחם בדוגמא שלנו המסיק את תחנת הכוח יעלה גם כן, מדוע? כי מחיר הובלותו כיום מהמכרה אל תחנת הכוח אינו משקף את עלות הזיהום של המשאיות, האוניות והרכבות שבהם הוא עשה את דרכו. בקיצור עליית מחירים כוללת בכל החזיתות שתעצב מחדש את מבנה הכלכלה והמשק שלנו בצורה קצת שונה המביאה בחשבון את הערכים השליליים של תהליכי היצור וההובלה של המוצרים שלנו.

מחקר אוסטרלי הראה כי הטלת מס של 20 דולר אוסטרלי (סביב 18 דולר ארה"ב) לטון פחמן על דלק יגרום לעליה של 5 סנט במחיר ליטר בנזין לצרכן הסופי בתחנת הדלק (כיום נמכר ליטר בנזין באוסטרליה במחיר של כ 1.4 דולר אוסטרלי, קרי מדובר על מס בשיעור של כ3%). מדובר בהחלט במס שהציבור ירגיש אולם לא משהו שישנה מהותית את הרגלי הצריכה שלנו. לדעתי הפרטית פריצת הדרך היא בקביעת תג מחיר לזיהום שיאפשר למדוד טכנולוגיות נקיות יותר כנגד פרמטר מוסכם.

לא מדובר פה בכשלון מערכת השוק החופשי, ההיפך. מדובר בניצול מנגנוני השוק החופשי – על ידי תימחור הזיהום –  כדי להביא לידי ביטוי פרמטרים נוספים בשרשרת הערך של הכלכלה המודרנית.

כמה מילים על כשל שוק

בכלכלה הליבראלית הקלאסית היה מקובל כי יש רק שני מקרים בהם ממשלות מתערבות בשווקים:

  1. מוצר ציבורי או כשל שוק
  2. פעולות לחלוקה שיוויונית של ההכנסות במשק.

מה זה אומר? מוצר ציבורי לדוגמא הוא משטרה. אנו משלמים מיסים על פי חוק כדי שהממשלה תקים משטרה. אפשר היה להגיד שלא נשלם מיסים כלל וכל אזרח יקנה את שירותי האבטחה הציבורית מחברת אבטחה פרטית בשוק החופשי – זה כנראה לא היה עובד כל כך. יש חובה לתשלום המס על פי חוק כי במקרה של מוצר ציבורי כולם נהנים ממנו בין אם שילמו מיסים או שלא שולמו, המשטרה תחקור את הפריצה לביתך בין אם שילמת מס הכנסה בחודש האחרון ובין אם לוא.

מצב זה של מוצר ציבורי הוא חלק ממגוון מצבים גדול יותר הנקרא 'כשל שוק' קרי השוק "נכשל" בקביעת האיזון ויש צורך בהתערבות ממשלתית בצורת מס הקבוע בחוק כדי לחלק את ההכנסות במשק בצורה אחרת -בין אם דרך צודקת יותר חברתית או  כדי להגדיל את סך הפעילות הכלכלית במשק.

חלוקת ההכנסות בצורה שיויונית יותר היא כבר פעילות בעלת גוון אידיאולוגי. הכונה היא תשלום מיסים פרוגרסיבים (משתנים על פי ההכנסה) כדי לאזן את ההכנסה בין משקי הבית ולנסות (ונגיד שבצורה פשטנית) למנוע קיטוב שבו יש ענים ועשירים. ישלמו נא העשירים מיסים גבוהים יותר מאשר ישלמו העניים כדי לנסות לאזן את ההכנסות במשק.

על שני מקרים אלו נוסף בעשור האחרון 'כלל על' הגורס שעל הממשלה להתערב במשק כדי להבטיח תעסוקה מלאה ככל האפשר. קרי על הממשלה ליצור תנאים כאלו שיעודד תעסוקה ויגרמו להגדלת הפעילות העסקית במשק לפחות בגודל הגידול הטבעי באוכלוסייה (ורצוי אף מעט יותר). איך יוצרת הממשלה תנאים כאלו בשוק? מתערבת!  בסובסידיות ליצור, מענקי מחקר ופיתוח, בונה תשתיות וכו'.כיצד היא מממנת את ההתערבות הזו? על ידי מיסים.

 

5 תגובות

  1. איש התרנגולת האיום הגב

    ה"פתרון" שהחברות ימצאו יהיה להקטין את פליטות הפחמן. מזהמי אוויר, כמו גופרית, לא בהכרח יקטנו אם הם לא ישתקפו במחיר, כמו בהצעה שהצגת פה. כמובן שיש שיטענו שפד"ח הינו עצמו מזהם והקטנת הפליטה שלו היא מבורכת. אישית, אני רחוק מאוד מלהיות משוכנע וככל שאני לומד את הנושא יותר לעומקו, כך אני יותר נוטה לפקפק במחקרים ובמדענים שתומכים בתיאוריית ה- AGW. זה מה שיפה בשוק חופשי, הוא "קשוב" לביקוש של כלל הציבור, לא להמלצות של גילדה בעלת אינטרסים.

  2. אודי גונן הגב

    תודה רבה ל"איש התרנגולת" על ההערה, אני מאד מזדהה עם חוסר הודאות או ההסכמה בנושא ההתחממות הגלובלית ולכן אני כמעט ולא נוגע בזה. בחרתי לגשת לנושא מהצד הכלכלי תיאורטי של הצדקת התערבות ממשלתית (בדרך כללי אני נגד זה). הזיהום לכשעצמו עם או בלי התחמות גלובלית הוא רע (אני חושב שעל זה אין ויכוח) ומס פליטות פד"ח זה אמצעי יעיל להורדתו. פלטות גופרית ואחרות ימשיכו להיות (כפי שהם היום) מפוקחות על ידי תקינה וקביעת מינימום חוקי.
    פלטיות פד"ח הן לא הפרמרט הכולל ביותר שאותו אפשר למדוד ובודאי שאינו מושלם אבל הוא כללי מספיק כדי להוות מדד אחד ובוד, יעיל לזיהום ונמצא במיתאם חיובי וגבוהה עם מזהמים אחרים. קביעת מדדים רבים מאד תבלבל את התעשייה ותהיה קשה לרגולציה.
    שוב תודה על ההערה!

  3. איש התרנגולת האיום הגב

    "the EPA stressed that it considers CO2 and other so-called greenhouse gases to be pollutants because of their role in propagating climate change, not because of any direct health effects." מהוול סטריט ג'ורנל

    כלומר, אם אתה מזדהה עם חוסר הודאות בנושא ההתחממות הגלובאלית, והסיבה היחידה שפד"ח מוגדר כזיהום היא הודות לתפקידו בתיאוריית ה-AGW, אז אתה אמור לפקפק בהיותו מזהם כלל ועיקר.

    יתכן שלא הבנתי אותך נכון. אם אתה טוען שפד"ח עצמו אינו מזהם אלא אך ורק אינדיקטור לפעילות תעשייתית, ולכן רגולציה שלו היא בעקיפין רגולציה של זיהום תעשייתי, אז גם אם זה נכון, אין מנוס מלהניח שחוק מהסוג המוצע כאן יביא למאמץ מצד התעשיינים להקטנת הפד"ח, לאו דווקא להקטנת (או תשלום מס על) המחזור התעשייתי שלהם. כשממסים את האינדיקטור, האינדיקטור מהר מאוד יפסיק להיות אינדיקטור מהימן. המתאם שלו עם מזהמים אחרים יתערער מאוד מהר אם זה כלכלי עבור התעשיינים, וזה עוד מבלי להזכיר את הבעיה העקרונית עם הטלת מס זיהום על גז נפוץ שאינו מזהם, וביטויים כמו "מדרון חלקלק" ו"מרק מכפתור" ראויים אולי להופיע בסוגייה הזו. בסך הכל, גם בני אדם פולטים פד"ח.

  4. ארגון הספנות העולמית ופליטות פחמן באוניות – זה ישפיע על כולנו « אוסטרליה – יחב"ל על הזמן הגב

    […] לקראת אחידות במיסוי על פלטות פחמן, זה טוב לסביבה, זה נכון כלכלית וזה יצור שיווי משקל […]

  5. ארגון הספנות העולמי ופליטות פחמן באוניות – זה ישפיע על כולנו « אוסטרליה – יחב"ל על הזמן הגב

    […] לקראת אחידות במיסוי על פלטות פחמן, זה טוב לסביבה, זה נכון כלכלית וזה יצור שיווי משקל […]

השארת תגובה