עירייה מקומית בסדני נגד מדינת ישראל – חלק שני

למי שאינו מכיר את נושא החרם אני ממליץ לקרוא את הפוסט הראשון בנושא – לפוסט הראשון בנושא שפורסם  בפברואר 2011

השבוע הגיע לקיצו הסיבוב הראשון בסאגה בת מעל חצי שנה שהחלה בחודש דצמבר האחרון לאחר שהעירייה המקומית מריקוויל (Marrickville) הנמצאת במרכז סידני רבתי (מפה) הכריזה על 'חרם על ישראל'. ההחלטה, החריגה יש לומר, גורסת כי המועצה מטילה חרם מסחרי, תרבותי אקדמי וספורטיבי על ישראל וכן תחרים חברות העושות עסקים עם ישראל (חרם שניוני). השבוע קיבלה המועצה החלטת המשך להשהות את ביצוע החרם.

במסגרת ביצוע החרם אמורה הייתה המועצה המקומית להוציא מליוני דולרים על החלפת מערכות תקשורת ומחשבים כמו גם רכבים וציוד נוסף של חברות כגון אינטל, היולרד פאקארד (HP) וולו ועוד "החשודות" על פי המועצה כמי "שמרויחות מהכיבוש הישראלי". על פי ההערכות אם תבקש המועצה להחליף את כל הציוד שקשור לישראל היא תאלץ להוציא סכום של עד 10 מליון דולר מכספי משלם המיסים העירוני באקט פוליטי זה.

ההחלטה מעוררת תגובות רבות בתקשורת האוסטרלית והדיון הציבורי בנושא ער, וכמו תמיד כאשר מעורבת ישראל – מריר קיצוני ומעורר אמוציות רבות. מרבית התגובות בתקשורת האוסטרלית ובטוקבקים מתנגדות לפעולת המועצה אך לא עקב 'אהבת ישראל' אלא יותר מתוך התחושה כי מועצות מקומיות אינן צריכות לפעול בזירה הבין לאומית ועלהן להתמקד בתחומים המקומיים ואספקת שירותים מוניציפליים. המועצות המקומיות השכנות למועצת מריקוויל (כגון מועצת Randwick) גינו את ההכרזה ואף הוציאו החוצה את המועצה מגופי הרכש המשותפים שלהם. גם התבטאויות הצמרת הפוליטית במדינה, החל מראש ממשלת מדינת ניו סאוט וולש בארי אופרל (Barry Ofarrell) שאיים לפטר את ראשי המועצה וועד שר החוץ האוסטרלי קווין ראד ואישים בולטים אחרים- היו נחרצות נגד החרם אולם מעבר להכרזות לא נקטה ממשלת אוסטרליה כל פעולה פומבית ממשית לעצירת הפעולה הזו.

יש לציין כי ראש המועצה המקומית מריקוויל היא ממפלגת הירוקים ומרבית התושבים במועצה בעלי רקע מזרח תיכוני (מהגרים) ולכן יש לבחון את הרקע שבו מתנהל הדיון הציבורי הנ”ל באוסטרליה על רקע נפילת כוחה של מפלגת הירוקים במדינת ניו סאוט ולש בבחירות הכלליות במדינה בחודש שעבר מצד אחד, רצון להרוויח הון אלקטורלי בקהילות המהגרים המזרח תיכוניים מהצד השני כמו גם התפיסות הערכיות של המפלגות הירוקות במדינות המערב והברית המאד לא קדושה שלהן עם ארגונים איסלמיסטים לעיתים קיצוניים. מספר שתיים במלגת הירוקים האוסטרלית ליי רינהון
(Rhiannon) צוטטה בתקשורת כאומרת כי היה עלהם (מפלגת הירוקים)  "להגביר את שיתוף הפעולה עם השותפים שלנו ובכלל זה עם הקהילות הערביות באוסטרליה".

 העמדה הרשמית של ממשלת ישראל (אני מתיחס רק לנושא המסחרי ולא לנושאים הפוליטיים) היא כי הטלת החרם על ידי המועצה המקומית אינה חוקית פנימית ובין לאומית. מבחינת החוק האוסטרלי ההחלטה מנוגדת לחוקי האפלייה באוסטרליה, לחוקי חובת המכרזים של הגופים הממשלתיים ולהתחיבויות אוסטרליה  במישור הבין לאומי תחת ארגון הסחר העולמי (WTO) . ארגון הסחר העולמי אוסר על החרמת מוצרי מדינה אחרת החברה בארגון על ידי כל גוף ממשלתי של מדינה אחרת וממשל מקומי נבחר (מועצה מוניציפלית) נופלת בהגדרה זו. המועצה המקומית מודה כי הורידה את רשימות החברות המוחרמות מאתרי אינטרנט פרו- פלשתינאים ונראה כי התנהלותה בנושא קביעת החברות המוחרמות חובבנית במקצת.

במישור הסחר הבין לאומי, אוסטרליה חסידה של הערוץ המולטיליטראלי קרי תומכת מאד בקיום מסגרת ארגון הסחר העולמי לצורך פתרון בעיות סחר ופחות במשא ומתן ביליטראלי (בין שתי מדינות). אוסטרליה מקיימת מדי שנה מפגש רב משתתפים בשולי פגישת שרי הסחר של ארגון הסחר העולמי בו היא שוטחת את אמונותיה בדבר החשיבות של ארגון הסחר. אם זאת עד כה, למרות חוות דעת משפטיות חד משמעיות הטוענות כי מדובר בהפרה של כללי ארגון הסחר העולמי, אוסטרליה טרם פעלה באופן רשמי או נתנה את תשובתה הרשמית לנושא, נראה כי דיבורים הם דבר אחד אולם כאשר צריך לפרוט דיבורים למעשים בעיקר בסביבה הקואליציונית האוסטרלית שבה מפלגת הירוקים היא מפלגת לשון המאזניים – הדברים אינם פשוטים כל כך. אין ספק כי ממשלת אוסטרליה תשמור על כל התחיבויותיה הבין לאומיות כמו גם על קיום חוקים פנימיים, אולם התגובה המתמהמהת מלמדת כי תפוח אדמה לוהט הונח לפיתחה.

איך הסיפור הזה יגמר? יש כמה תרחישים אפשריים. הראשון הוא שהמהלך יצבור כוח ויחריף את החרם נגד ישראל באוסטרליה, השני הוא קריסת תנועת החרם  באוסטרליה עקב כישלון הטלת החרם על ידי המועצה המקומית והשלישי והסביר הוא המשך התנועה על פי הדגם הבריטי.