גלובליזציה- דעיכת "הריבונות הכלכלית" של המדינה

באופן מסורתי עד מחצית המאה העשרים לערך, יחסי כלכלה ומסחר שבין שתי מדינות היו כפופים למכלול היחסים הפוליטיים שבין אותן המדינות. שני תהליכים מקבילים התומכים אחד בשני, הראשון הוא תהליך הגלובליזציה והיווצרות גושי הסחר הגדולים והשני הפרטה וקפיטליזציה של המשקים במרבית מדינות העולם לאחר מלחמת העולם השניה, מפרים כפיפות זו ומפרידים בין העולם העסקי הפרטי ובין עולם הפוליטיקה הבין לאומית- הפרדה הולכת ומעמיקה.

את מקום ההשפעה הפוליטית של המדינות על הסחר הבין לאומי תופסים ארגונים על- מדינתיים וכן  'פוליטיזציה צרכנית'. שיקולי הצרכנים בקניית מוצרים הפכו להיות מורכבים יותר וכוללים גם נושאים כגון איכות סביבה, זכויות אדם ותנאים סוציאליים לעובדים וגם את עמדותיה הפוליטיות של החברה היצרנית (נגד קוקה קולה האמריקאית לדוגמא) .

בנוסף לארגונים לא ממשלתיים ישנה עליה גדולה בהשפעת גופים תת-ריבוניים (כגון פרובינציות, מחוזות, States וכו') ההופכים להיות שחקנים משמעותיים יותר בסחר הבין לאומי.

המדינה המודרנית ששלטה בעבר על הסחר הבין לאומי שנכנס ויצא בשטחה הריבוני הולכת ומעבירה את הריבונות הכלכלית לגופי על-מדינתיים. אירופה היא דוגמא מצויינת לכך. המדינות החברות באיחוד האירופאי כפופות למדיניות הסחר של כלל האיחוד כמו גם לתקניו והוראותיו וחלקן אף ויתר על המטבע הלאומי לטובת מטבע היורו. אולם תהליך זה אינו מתרחש רק באירופה, פנמה ויתרה על המטבע הלאומי שלה לטובת הדולר האמריקאי המשמש בה הליך חוקי, נסיכות ברונאי ויתרה על המטבע הלאומי שלה לטובת הדולר הסינגפורי.

גושי הסחר הגדולים בעולם כיום הם האיחוד האירופאי (EU), צפון אמריקה (נפט"א), דרום אמריקה (מרקוסו"ר) דרום מזרח אסיה (ASEAN) המדינות החברות בגושי סחר אלו ויתרו בדרך כלל על זכותן הריבונית להטיל מכסים, מכסות ושאר פיקוח ממשלתי על הסחר הבין לאומי לטובת מדיניות על-לאומית המתקבלת בדרך כלל בהצבעה או קונצנסוס בין המדינות החברות. בנוסף ישנם גושי סחר בהתהוות כגון דרום אסיה (SAFTA), מדינות חב"מ (CIS). מדינות ענק כגון סין ויפן עדין אינן חברות בגוש סחר זה או אחר אולם הולך ומסתמן הקמת גוש סחר נוסף- הגוש המזרח אסיאתי שהמגעים לכיננו כבר החלו.

בהקשר זה יש לציין כמובן גם את ארגון הסחר העולמי (WTO) שאומנם אינו קובע בפועל את המכסים ומחסומי התקינה של חברות הארגון אולם בהחלט מסדיר את הסחר וגורם לאחידות הכללים הבסיסיים, המונחים הבין לאומיים המשמשים את הצדדים ומנגנוני פתרון הסכסוכים.

ארגונים אחרים כגון OECD (אליו מועמדת ישראל להצטרפות) אינן מתערבים ישירות בהחלטות המדינה אלה קובעים "אמות מידה" שבעצם מגבילות מאד את תפריט האפשרויות העצמאי של המדינה הבודדת.

אין משמעות הדבר דעיכה של מדינת הלאום הריבונית- ממש לא. אני סבור כי תפקיד המדינה דוקא מתחזק בתקופה זו עקב חשיבותם של הנושאים הפוליטיים שעל סדר היום העולמי. אולם נראה כי הנושאים הכלכליים (כלכליים בלבד) יוצאים משלטית המדינה כלפי מעלה לטובת ארגונים על-מדינתיים או בין לאומיים גדולים, או מטה למעורבות גדולה יותר של ארגוני צרכנים, תנועות מחאה מקומיות (סביבה, תנאי העסקה ו NGO אחרים) וכן לרמה תת-ריבונית כגון מחוזות, פרובינציות ומועצות עירוניות.

ההשפעה הפוליטית הישירה של המדינה מורגשת כיום בעיקר העסקאות בהן המדינה היא צד המעורב ישירות בעסקה כגון מפעלים בבעלות המדינה (בעיקר הקומפלקס התעשייה הצבאית של המדינות) או כאשר המדינה היא הלקוח כגון רכישת מטוסי בואינג עבור המוביל הלאומי שלנו (לאור הלחץ הפוליטי מארה"ב לא נראה כי אל-על תרכוש מטוסי אירבס).

אובדן הכלים הריבוניים לפיקוח על הסחר לטובת אירגונים על-מדינתיים רחבים יותר מקטין את מספר הכלים העומדים לרשות המדינות בבואן לדון בנושאים נוספים (שאינם קשורים לסחר) העומדים על הפרק.

טוב או לא טוב- זו גלובליזציה.

 

 

3 תגובות

  1. אזרח. הגב

    במדינתם,והפכו לצרכנים בלבד.איך אמר לינקולן?
    “I see in the near future a crisis approaching ,that unnerves me, and causes me to tremble for the safety of my country. Corporations have been enthroned, an era of corruption in high places will follow, and the money-power of the country will endeavor to prolong it's reign, by working upon the prejudices of the people ,until the wealth is aggregated in a few hands, and the Republic is destroyed.”

    Abraham Lincoln

    http://www.e-mago.co.il/Editor/bikoret-964.htm

    כשהתאגידים שולטים בעולם / דיוויד קורטן

    http://readingmachine.co.il/home/articles/1113568639

    http://www.pcdf.org/corprule/corporat.htm

    WHEN CORPORATIONS RULE THE WORLD

  2. אבי הגב

    אזרח האם יש לך לינק או הפנייה לטענות של פרידמן שהקפיטליזם הוא אגואיזם

  3. אזרח. הגב

השארת תגובה