תפיסת האונייה ויקטוריה והמשפט הבין לאומי

עורך דין יואב הריס ממשרד דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי ושות' חיבר סקירה מעניינת בנושא תפיסת אוניית הנשק והמשפט הימי, להלן הסקירה כפי שהופיע באתר חדשות הלוגיסטיקה המקצועי בישראל 'המטען'.

ההשתלטות על אניית המכולות נושאת דגל ליברי, במרחק 380 ק"מ מחופי מדינת ישראל, הייתה בסמוך מאוד לתחום "האזור הכלכלי" של מדינת ישראל, המשתרע עד 200 מילים ימיים מקו החוף (מייל ימי = 1,852 מטר). באזור זה נתונה למדינת החוף הזכות הבלעדית לנצל את משאבי הטבע הקיימים ולהחיל את ריבונותה ביחס לאלה. זכות המעבר הימי באזור זה כפופה לזכויות מדינת החוף ולחוקיה הנוגעים ליישום חוק המשפט הימי. מעבר לאזור הכלכלי, מצוי אזור המוגדר "לב ים" (High Seas). אולם בניגוד לדעה הרווחת, אזור זה אינו אזור פרוץ או ה"המערב הפרוע" או אזור שאינו שייך לאיש, אלא אזור השייך לכלל, ולכן גם באזור זה חובה לכבד את כללי חוק המשפט הימי.

אחד העקרונות המובילים של חוק המשפט הימי הוא איסור הפיראטיות והחובה המוטלת על המדינות לשתף פעולה "ברמה המרבית האפשרית" לצורך דיכוי הפיראטיות ב"לב ים" או בכל מקום אחר מחוץ לתחום השיפוט של כל מדינה. הדעה המקובלת היא שפיראטיות הנה מעשה אלימות המופעל כנגד אנייה אחרת. אולם הגדרת פיראטיות כוללת גם מתן אפשרות או מחסה או עידוד מעשה אלימות שכזה. הפיראטיות הידועה הנה כמובן הפיראטיות ה"מסחרית" לצורכי כופר והתעשרות, אולם גם אלימות "פוליטית" או מעשי טרור נכללים בגדר ההגדרה שעניינה פעולה אלימה.

על פי הדיווחים הנשק היה מיועד לפעולות אלימות כלפי אניות ומתקנים במים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל, ועל ידי ארגון שהוכרז כארגון טרור ומתוך אזור המצוי במצב מלחמתי עם המדינה. עוד חשוב להבין שהמשפט הימי מתיר לא רק את האפשרות לעצור בלב ים אנייה פיראטית, אלא גם לנהל "מרדף חם" כנגדה. מרדף שנפסק רק כאשר האנייה הנרדפת נמצא במים הטריטוריאליים של מדינתה או מדינה שלישית (המרדף ה"חם" כפוף "לנוהלי פתיחה באש"). את תפיסת האנייה או המרדף החם יש לעשות על ידי כוח שיטור, או כוח צבאי מזוהה של מדינת החוף, כפי שהיה בענייננו.

כל זאת כאמור, על פי המשפט הימי בלבד. חוק המבוסס על התחשבות הדדית, שיתוף פעולה, דיני היושר וברוח ההבנה ושיתוף הפעולה. כל אלה לא היו קיימים מצד האנייה נושאת הדגל הליברי, בבעלות נתין גרמני ועליה משלוחים של משלחים בלתי מזוהים. כל אלה, מבלי לדון בשלב זה בדיני המלחמה הבינלאומיים.

לא ניתן להתעלם מכך שאנייה המציגה עצמה כ"אזרחית" קיבלה לידיה מטעני נשק מוסווים במכולות, ומבלי שהללו דווחו בשטרי המטען, כך שבפנינו שטרי מטען אשר במלים עדינות ניתן לכנות אותם "בלתי מדויקים". עצם הנפקת שטרי מטען שכאלה מהווה פגיעה בהסדר סחר בינלאומי. אמנם המוביל הימי, כאשר הוא מנפיק את שטר המטען, מנפיק לפי הנתונים של שוגר הטובין ורואים את שוגר הטובין "כאילו ערב בשעת המשלוח לדיוקם של הסימנים, המספר והכמות והמשקל כפי שנמסרו על ידו" (סעיף III (5) לכללים), אולם המשך הסעיף קובע: "על השוגר לפצות את המוביל על כל הפסד, נזק והוצאות שנגרמו מפאת אי דיוקים בפרטים אלו". לפיכך, נמתין אפוא לתביעתו של המוביל הימי כנגד שוגר המטענים, בגין נזקי עיכוב האונייה כתוצאה מ"אי הדיוק" בפרטי המטענים, ובמידה שלא תוגש תביעה שכזו, כל אחד יוכל להסיק לעצמו מה משמעות הדבר לעניין טיב שיתוף הפעולה בענייננו בין המוביל ל"שוגר המטענים".

2 תגובות

  1. nachum הגב

    הסקירה כפי שהופיע–taklada

  2. יעל הגב

    למי שמתעניין, כנס בנושא טרור ימי ופיראטים יערך ב 17 – 19 לאוקטובר, 2011 , במאלמו שבדיה. ב-WMU – World Maritime University

השארת תגובה