ייצוא וייבוא סחורות ומוצרים תעשייתיים בין ישראל וסין בעשור האחרון

הפוקוס העולמי זז מזרחה, סין כמו איזה כוכב על מרכזת את מרבית תשומת הלב כמובן ובהוראת ראש הממשלה הוקמה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל האוצר לבחינת הדרכים שבאמצעותן ניתן להגדיל באופן ניכר את היצוא הישראלי לסין, זאת בהתחשב באפשרויות הגלומות בהתפתחות הכלכלה הסינית ובתחושה כי ישראל אינה ממצה די את אפשרויות היצוא לסין והיא עלולה להפסיד את חלון ההזדמנויות לכך.

המסמך המלא שהוכן על ידי משרד התמ"ת נמצא כאן, אבל העיקר הוא שאנו בסך הכל בסדר, לא איזה נס כלכלי סיני – ישראלי אבל בהחלט נראה כי החברות היצואניות בישראל משקיעות מאמצים במדינה זו. עניין רב עולה בעיתונות העולמית בנושא השקעות סיניות במדינות "העולם השלישי" בעיקר באפריקה שם הביקוש הסיני העצום לאנרגיה ומחצבים מוצא שותף פוליטי המעדיף בדרך כלל השקעות ממשלתיות סיניות על אלו הבאות מאירופה או ארה"ב (רק לדוגמא ידיעה משבוע שעבר על השקעה סינית בחרטום בירת סודאן) אולם היתרונות הישראליים הם דוקא בטכנולוגיה. לא שהסינים חלשים חלילה בטכנולוגיה, זה חוק המספרים הגדולים אם יש לך יותר מהנדסים המסיימים אוניברסיטה כל שנה מאשר המספר הכללי של מהנדסים שיש בישראל (מכל הגילים) בסופו של דבר הכמות הופכת לאיכות והמהנדסים הטובים יצוצו ויתגלו. אבל הסינים מעריכים מאד את ישראל והיהודים (אינשטיין כבר אמרנו) ומקווים לעשות בעזרתנו כמה קיצורי דרך.

סין היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם ומייצאת בכ 1.2 טריליון דולר בשנה. עיקר יצואה הינו מכונות ומכשור חשמלי, טכסטיל, ציוד רפואי ומוצרי מתכת . סין היא היבואנית הרביעית בגודלה בעולם ומייבאת ב 954 מיליארד דולר בשנה. כ 52% מן היבוא הסיני נעשה מיפן, הונג קונג (שזו כמובן חלק מסין אבל על פי העיקרון "מדינה אחת שתי שיטות" הסטטיסטיקה נפרדת) , דרום קוריאה, ארה"ב, טייוואן וגרמניה. שאר היבוא, המסתכם בכ 450 מיליארד דולר בשנה, מתבצע משאר מדינות העולם. היבוא הסיני העיקרי הינו ציוד ומכונות חשמליות,  נפט ותזקיקים, ציוד אופטי, מתכות, פלסטיק וכימיקלים אורגניים.

היצוא הישראלי לסין ב 2009 היווה כפרומיל אחד מסך היבוא הסיני בשנה זו. פרופיל היצוא הישראלי, תואם את תחומי היבוא העיקריים של הסינים. היבוא הישראלי מסין היווה כ 3 פרומיל מסך היצוא הסיני ב 2009.

עיקרי הממצאים בנוגע לישראל

1. בשנת 2010 צפוי היצוא התעשייתי הישראלי לסין ללא יהלומים להסתכם בכ 1.8 מיליארד דולר, יותר מכפול משנת 2009 בה הסתכם היצוא בכ 860 מיליון דולר. בניכוי ההאטה של שנת 2009 ובהתחשב במגמות ארוכות הטווח מדובר על גידול שנתי של למעלה מ 400 מיליון דולר, דבר היכול להעיד על קפיצת מדרגה ביצוא לסין והוא מצביע על המשך מגמה ארוכת טווח של הגדלת היצוא לסין. הערכה זו מתבססת גם על העובדה שהגידול ביצוא התבטא בענפי הביקוש המובהקים של סין שלישראל יש בהם יתרון יחסי.
2. שלושה ענפים תרמו לעיקר הגידול ביצוא ב 2010: מנועים וציוד חשמלי  דשנים, טכנולוגיה מסורתית מעורבת. לישראל יתרון יחסי במוצרים אלה.
3. חלוקת היצוא לסין ללא יהלומים על פי רמה טכנולוגית ב 2010 היא כדלקמן: טכנולוגיה עילית מעורבת כ 48%, טכנולוגיה מסורתית מעורבת כ 38% , טכנולוגיה עילית כ 11% , וטכנולוגיה מסורתית 25%.
4. במקביל לגידול היצוא לסין גדל גם היבוא של ישראל משם, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010 לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד, ב 34% , כך שסך היבוא הצפוי ל 2010 כולה הינו כ- 4.7 מיליארד דולר. גרעון הסחר של ישראל מול סין הנגזר מנתונים אלה צפוי להיות כ 2.5 מיליארד דולר. בדיקת המגמה ארוכת הטווח מתחילת העשור מעידה כי עד שנת 2008 היה גידול עקבי בגרעון הסחר של ישראל מול סין. ב 2009 התהפכה המגמה והגרעון ב 2010 צפוי להיות כ 2.5 מיליארד דולר, גרעון המהווה. שפור של כ 16% לעומת הגרעון ב 2008.
5. במבט על אזור הסחר של המזרח הרחוק, נמצא כי סין והודו, שהן יעדי היצוא העיקריים של ישראל באזור זה, הכפילו את משקלן בסך היצוא ושתיהן מרכזות יותר מ 33% מהיצוא הכולל לשם. המגמה ארוכת הטווח מורה כי מתחילת העשור ועד שנת 2007 היה היצוא לסין גבוה מהיצוא להודו, אך ב 2008 עבר היקף היצוא להודו את זה של סין והוא הסתכם ב 2009 בכ 25% מהיצוא הכולל למזרח הרחוק,לעומת 18% לסין.
6. בשנים 2000 עד 2009 ייצאו לסין כ- 3200 יצואנים ישראליים, כאשר מספרם גדל בהדרגה משנה לשנה. על פי המגמה לאורך העשור, הגידול נטו במספר היצואנים לסין בכל שנה גדל בממוצע בכ 100 יצואנים חדשים. גם מספר פריטי היצוא (כסעיפי HC) בממוצע ליצואן גדל לאורך זמן.
7. מנתוני היצואנים לאורך העשור עולה כי שיעור השרידות של יצואן המייצא מעל 100 אלף דולר עומד בממוצע על כ 46% בעוד שיעור השרידות של יצואן קטן (עד 100 אלף) עמד על כ 30% בלבד, דהיינו, סיכויי השרידות של יצואן גדול בשוק הסיני גבוהים בכ 50% מאלה של יצואן קטן.