האם ישראל עומדת בפני הקמת קרן השקעות ריבונית?

 

המשג קרנות לאומיות (או 'קרנות ריבוניות' בתרגום מאנגלית: Sovereign  fund) מתאר קרנות השקעה בין -לאומיות בבעלות ממשלות.
מדינות בעלות עודפי כסף (כן כן לנו כישראלים זה נשמע מוזר אבל יש רבות כאלו) מקימות קרנות השקעה עצומות בהיקפים של מיליארדי דולר לצורך פיתוח ראלי של המשק המקומי והשגת יעדים כלכלייים – אסטרטגיים של המדינה. דוגמאות בולטות לקרנות כאלו הינן הקרנות של אבו-דאבי (ADIA) הקרנות הסינגפוריות (GIC) נורבגיה (GPF) רוסיה (SFRF), קזאחסטאן (KNF), סין (CIC) ואחרות. משותף כמעט לכולן הינו הכנסות למדינה ממחצבי טבע ונפט (אבו דאבי, קזחסטאן, רוסיה, נורבגיה) או הכנסות מצמיחה גבוהה של הכלכלה שחלקה נמצאת בבעלות ממשלתית (סין, סינגפור, קוראה, טאויואן).

האם ישראל עומדת בפני הקמת קרן השקעות ריבונית? נראה כי בעקבות גילוי מצבורי הגז מול חופי ישראל ומסקנות ועדת שישינסקי, ישראל מתעתדת להצטרף למועדון, להלן דברי נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בועידת דה מארקר (מתוך אתר בנק ישראל):

"…לאחר שתוכרע שאלת התחלקות התקבולים נצטרך לשאול את עצמנו כיצד נכון למדינה להשתמש בהם. הצפי הנוכחי הוא שמאגר תמר יתחיל להפיק גז בשנת 2014. בהינתן הצפי הנוכחי לגבי כמויות הגז בתמר, הכנסות הממשלה מתמר אינן צפויות ליצור מהפיכה במצב הפיסקלי והמאקרו כלכלי בישראל. בהמשך, אם ההכנסות הממשלה יתחילו להיות משמעותיות, נצטרך למצוא פתרונות בצורה מושכלת. עלינו למנוע את התפתחותה של "מחלה הולנדית" בישראל. הפתרון הטוב ביותר, שגם ראש הממשלה כבר הביע תמיכה בו, הנו הקמת קרן לעתיד, בדומה לקרן שקיימת בנורבגיה, אשר מפנה את ההכנסות ממשאבי הטבע להשקעה לטווחים ארוכים מחוץ למשק, ומבטיחה שהתקבולים ישמשו את אזרחי המדינה לטווח ארוך."

לפוסט קודם בנושא :  קרנות ריבוניות- הממשלה כשחקן פיננסי בשווקים הגלובליים

השארת תגובה