ותודה לרוני בריזון, ציר כלכלי ופיננסי המשלחת לאיחוד האירופי, בריסל, Eco.fin@brussels.mfa.gov.il
1. סוף סוף: הצהרה ברורה, חדה, עם לו"ז של שעת חרום
נראה שמנהיגי גוש היורו שהתכנסו לפגישת חרום ביום ששי בערב מבינים, סוף סוף, את חומרת המצב. ההצהרה שפורסמה בסוף הפגישה הולמת את רצינות הבעיות. גם לוחות הזמנים שנקבעו (בין היתר להעברת הכסף ליוון ולפגישת החרום של שרי האוצר) מעידים על דחיפות הפעולה לתמיכה במטבע ובמדינות גוש היורו.
ההתקפה בהצהרה על ה"ספקולנטים" וחברות דירוג האשראי מוזרה במקצת. אם ספקולנט הוא מי שדורש פרמיה על סיכון, ראוי לזכור שממשלת גרמניה דרשה בדיוק פרמיה כזו על "הלוואות ההצלה" שלה לממשלת יוון …
בכל אופן, ההצהרה מעניינת וכדאי לעיין בה:
http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cms_data/docs/pressdata/en/ec/114295.pdf
ופרטים נוספים על הפגישה וההחלטות:
2. 750 מיליארד!
זה היקפה של קרן החרום שהוקמה בפגישה המיוחדת של שרי האוצר שנסתיימה לפנות בוקר. הודעה רשמית לא פורסמה עדיין אבל השפעת ההחלטה כבר ניכרת בשווקי ההון.
פרטים ראשונים על מרכיבי ההחלטה, כאן:
http://www.eubusiness.com/news-eu/finance-economy.4l7
3. ארצות הברית של אירופה?
מתוך הצהרת ראשי מדינות היורו, לעיל: "נציבות האיחוד תציע מנגנון לשמירת היציבות הפיננסית של אירופה, ההצעה תוגש לאישור בכינוס מיוחד של שרי האוצר ביום ראשון, ה 9 במאי" (!).
מעבר להקמתה של קרן חרום לסיוע למדינות הגוש, קשה לראות מה יכולה הנציבות להציע בתוך היומיים שהוקצבו לה, אלא אם כן מדובר ב"תכניות מגירה" שעל קיומן היו תמיד שמועות. תכניות אלו עוסקות בהידוק הניהול הפיסקלי המשותף של מדינות היורו ("לָמה יש לגוש בנק מרכזי משותף, אבל אין לו משרד אוצר משותף"?…).
הרעיונות האלה נדונו והומלצו גם על ידי גורמים כלכליים שמחוץ לאיחוד כמו כלכלני סיטיגרופ או ג'ורג' סורוס.
4. ספרד ופורטוגל "לא כמו יוון" – אלא כמו מה?
במשך השבועיים האחרונים עושות ספרד ופורטוגל מאמצי שכנוע גדולים כדי לבדל עצמן מן המצב שבו נמצאת יוון. הבעיות של שלושת מדינות אלו אמנם שונות למדי אבל בעיות רציניות יש לשלושתן. לפורטוגל אין חובות לאומיים או גרעון תקציבי מפחידים כמו ליוון, אבל יש לה בעיית צמיחה מאד רצינית (מאז הצטרפה לאיחוד) ולספרד יש בעיות מבניות קשות בתחום התעסוקה ואבטלה של 20%.
יוון ופורטוגל הן כלכלות קטנות יחסית, אבל אם ספרד תקלע לבעיות כלכליות, זה כבר סיפור אחר לחלוטין.
בינתיים פורטוגל וספרד לא ממש מצליחות להרגיע את החששות בשוקי ההון, חברות הרייטינג מתחילות להוריד (קצת) את דירוגי האשראי שלהן ובלי הפגנה מאד תקיפה של סולידריות מצד האיחוד האירופי יכולה להווצר לאירופה בעייה רצינית. יש לקוות שהצהרת המנהיגים (ראה לעיל) תרגיע את הרוחות ואת השווקים.
http://www.economist.com/world/europe/displaystory.cfm?story_id=15959527
5. הבנק המרכזי מאד
במשבר הנוכחי מוכיח הבנק המרכזי של אירופה כי הוא שחקן מרכזי ורב כח. בלי הרבה רעש תקשורתי פועל הבנק, בראשות הנשיא טרישה, במספר תחומים כדי להאבק בהתפשטות המשבר. ראשית, הוא שומר בקפדנות על הריבית הנמוכה. שנית, הרחיב מאד את האשראים לרשות המדינות השונות. לאחר שהתברר היקף המשבר ביוון הוא הוריד את דירוג האג"ח היווניות שהבנק מוכן לקבל כבטוחה להלוואות הניתנות לבנקים מסחריים ובכך הקל את מצוקת האשראי של יוון ונתן "רשת בטחון" לבנקים. כעת רומז טרישה כי הבנק שוקל רכישות של אג"ח מדינות אירופה – יוון ואחרות. כוונה זו קיבלה אישור נרמז במסיבת העתונאים שקיימו נשיא מועצת אירופה רומפוי ונשיא הנציבות בארוסו מיד אחרי כנס ראשי המדינות.
http://www.marketwatch.com/story/ecb-suspends-rating-threshold-for-greek-debt-2010-05-03-3400
6. הבורסות משתוללות והמדדים רגועים
ב 5 במאי פרסמה הנציבות את תחזיתה הכלכלית לאביב 2010 (הנציבות מפרסמת תחזית כזו פעמיים בשנה, באביב ובסתיו). כמו שכבר כתבתי בעבר, גם הפעם בולט הניגוד בין הסערה בשטח למדדים ולממצאים שבדוחות. השורה התחתונה: "נמשכת היציאה האיטית מן המשבר (הקודם …) אבל היא תהיה מלווה בסיכונים לא מבוטלים בעיקר בתחומים הפיסקליים והתעסוקתיים".
הצמיחה הצפויה ל 2010 היא בס"ג של אחוז אחד (ראו גרף משמאל) והבעייה הקשה ביותר צפויה בתחום הניהול של תקציבים לאומיים (ראו הפער שנפער בין ההוצאות לגבייה בגרף מימין).
הדדוח המלא, כאן:
http://ec.europa.eu/economy_finance/eu/forecasts/2010_spring_forecast_en.htm
7. משבר משבר ותקציב תקציב.
הנציבות מגישה לאישור הפרלמנט האירופי את תקציבה לשנת 2011. התקציב השוטף המוצע הוא 130.1 מיליארד יורו ועוד 142.6 מיליארד יורו ב"הרשאות להתחייב".
התקציב השוטף גדול ב 6% מן התקציב של שנת 2010 …
http://euobserver.com/886/29957
8. סתם רכילות מרושעת
מאז נכנסה לתפקידה כ"שרת החוץ" של האיחוד האירופי, מלווה את הליידי אשטון ענן של ביקורת והשמצות. הפוליטיקה הפנימית של מוסדות האיחוד היא מנומסת אבל ברוטלית. עם פרסום תוצאות הבחירות בבריטניה פרץ גל שמועות בדבר התפטרותה הקרובה של אשטון מתפקידה. בין השמועות הוזכר שמו של דיויד מיליבנד, שר החוץ היוצא של בריטניה, כמחליפה האפשרי. לשכתה של שרת החוץ הכחישה כמובן את השמועות אבל, לטעמי, היו ההכחשות קצת נמרצות מדי…
http://www.euractiv.com/en/future-eu/EU-dismisses-Ashton-resignation-rumours-news-493660
9. ראיון עם הנציב לענייני השוק האחיד – מישל ברנייה.
מר ברנייה עשה בעבר תפקידים רמי דרג בממשל הצרפתי (לשעבר, שר החוץ של צרפת) ומונה לאחרונה לאחד התפקידים החשובים באיחוד האירופי. ראיון מעניין:
http://ec.europa.eu/internal_market/smn/smn57/docs/interview_barnier_en.pdf
10. איך חולבים אקורדיון?
מידי שנה מחלק האיחוד האירופי 55 מיליארד יורו בסובסידיות חקלאיות. עם כספים שכאלה יש כמובן נטייה טבעית, במדינות השונות, להרחיב את ההגדרה של המונח "חקלאות".
בדיקה של עמותה בריטית (Farmsubsidy.org ) העלתה לאחרונה הרבה ממצאים מענינים על יעדן הסופי של הסובסידיות החקלאיות, הנה כמה:
מועדון אקורדיון שבדי קיבל 59,585 יורו, קבוצת כדורגל הולנדית קיבלה 354,567 יורו
ובתו של סגן שר החקלאות לשעבר בממשלת בולגריה, המנהלת (יחד עם הוריה) כמה חברות למסחר, קיבלה 700,000 יורו.