כאילו בתאום עם משרד האוצר האוסטרלי שהודיעה על תוכניתו להפיכת אוסטרליה למרכז פיננסי עולמי, מפרסם משרד האוצר הישראלי על גניזת תוכניתו להפיכת ישראל למרכז פיננסי.
לא שאי פעם למען האמת זה נראה לי רציני (ראו פוסט שלי בנושא) אבל הכיוון הנוכחי הרבה יותר ראלי ולמען האמת כבר נעשו בעבר מספר אירועים (ראויים לציון האירועים בשוויץ ובניו יורק) לפתיחת דלתות עבור חברות טכנולוגיה ישראליות במרכזי הפיננסים העולמיים.
"משרד האוצר מגבש תוכנית לתמיכה בחברות היי-טק שמפתחות מוצרים המתאימים לענף הפיננסים העולמי. המהלך יחליף, לפחות בשלב זה, את התוכנית הקודמת של בכירים באוצר להפיכת ישראל למרכז פיננסי עולמי.נייס, עומד בראש צוות בינמשרדי שמגבש כלים שיאפשרו קפיצת מדרגה גדולה להיי-טק הישראלי. הצוות כולל את אנשי התמ"ת ובכירים באקדמיה ובתעשייה, והוא מגבש המלצות המתייחסות לכלל היבטי ההיי-טק – משלב המחקר האקדמי ועד להצמחת ענקי היי-טק ישראליים.צ'ק פוינט. במקביל, לא מתנגדים באוצר להמשך התופעה של מכירת חברות בינוניות לחברות היי-טק זרות והוצאתן מישראל. ההנחה באוצר היא שלא ניתן למנוע מיזם למכור חברה במאות מיליוני דולרים, אך אפשר לעודד כמה חברות קטנות, שמוכרות בהיקף של כ-15 מיליון דולר בשנה ורווחיותן נמוכה יחסית, להתמזג לתוך חברה גדולה הפועלת באותו תחום. דרכי העידוד נבחנות בימים אלה בצוות ההיי-טק.
במסגרת המהלך נועדו באחרונה מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, ויועצו יואב אורון עם בכירים במוסדות פיננסיים באירופה, לבחינת הדרכים לקידום התוכנית. באוצר בוחנים היכן יש להיי-טק הישראלי ערך מוסף מול התעשייה הפיננסית העולמית, ובכלל זה במערכות מחשוב לבנקים ובמערכות מתקדמות ביותר למסחר ולניתוח נתונים בזמן אמת. לאחר מיפוי המקומות שבהם יש לתעשייה הישראלית ערך מוסף, ייבחנו אפשרויות התמיכה ביצוא – ובכללן תמיכה בשיווק בחו"ל. בנוסף, הטיל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, לבחון את הדרכים לקידום היצוא לסין, על רקע הנסיעה המתוכננת של שר האוצר, יובל שטייניץ, לשם בראש משלחת אנשי עסקים בשבועות הקרובים.
בדיון שנערך בלשכת נתניהו בסוף השבוע בהשתתפות נציגים ממשרד התמ"ת, משרד החוץ ונציגי התעשייה, הביע ראש הממשלה אי שביעות רצון מהיקף היצוא הישראלי לסין, שהוא כמיליארד דולר. זאת אף שמשרד התמ"ת ומכון היצוא גיבשו תוכנית לעידוד היצוא לסין, הפועלת מזה כשנה במימון מיוחד שהקצה האוצר (תוכנית שביט).
בין ההסברים שהושמעו בדיון עלה גם נושא מאפייני הצריכה הסינית. הכוונה היא לכך שחלק ניכר מהיצוא הישראלי מתבסס על תחומי טכנולוגיה מתקדמת וביטחון. התחום הביטחוני חסום לחברות ישראליות בסין כתוצאה מווטו אמריקאי. בתחום הטכנולוגי מסתפקת סין בצריכת טכנולוגיות זולות יחסית, שאינן בחוד החנית של הטכנולוגיה העולמית. באלה אין לישראל יתרון יחסי משמעותי. שני התבקש לגבש מסקנות, לאחר שייוועץ בגופים הנוגעים בדבר, לפריצת מחסום היצוא לסין.
שני, שהגיע לאוצר מתעשיית ההיי-טק, שבה כיהן בשנים האחרונות כמנכ"ל חברת
ירידה בשווי ההשקעה בקרנות הון סיכון
בדיונים התברר כי האוצר תומך במתן אפשרות לגופים מוסדיים להשקיע בהיי-טק הישראלי באמצעות השקעתם בקרנות הון סיכון. לפי ניתוח שנעשה באוצר, מחזיקים המוסדיים בכ-800 מיליארד שקל המשמשים להשקעות באפיקים שונים, בהם אג"ח של תאגידים, שבמשבר האחרון התבררו כבעייתיות. המוסדיים משקיעים סך הכל כ-0.3% מהונם בקרנות השקעה (פריווט אקוויטי) ובקרנות הון סיכון, לעומת השקעה של 2% הנהוגה על ידי מוסדיים בעולם.
אחת הבעיות שהתעוררו היתה הירידה, לפחות בשנה הראשונה, בשווי השקעה בקרנות הון סיכון. באוצר בוחנים כיצד ניתן לעודד את המוסדיים להשקיע בקרנות למרות הירידה ברווחים, שתשתקף בדו"חותיהם השנתיים.
בתחום המימון פועל הצוות גם לגיבוש אשכולות (קלאסטרים) טכנולוגיים שאליהם יופנה מימון ממשלתי ממוקד. הכוונה היא לתעל את המימון הממשלתי למחקר אקדמי ותעשייתי בתחומים שיסומנו כבעלי פוטנציאל עתידי. בשנים האחרונות החליטה הממשלה למקד את תמיכת המדען הראשי בתחומי ננוטכנולוגיה וביוטכנולוגיה, אך עדיין רוב כספי הסיוע הממשלתי מתפזרים בין החברות והחוקרים באופן אקראי. הצוות מתכוון להרחיב את מספר התחומים שייהנו מתקציב ממשלתי ממוקד, חרף הקושי בחיזוי תחומי הטכנולוגיה העתידית.
באוצר תומכים גם בהפיכת משרדי הממשלה למגרש ניסוי גדול (בטא סייט) של טכנולוגיות כחול-לבן. המהלך יאפשר לתעשייה המתקדמת לנסות חידושים טכנולוגיים בישראל במקום לצאת לניסויים בחו"ל, ואם הממשלה תאמץ את הפיתוחים יהיה בכך סוג של קידום מכירות בחו"ל – בדומה לתהליך המאפיין את היצוא הביטחוני. בנוסף, המהלך יתמוך בשדרוג מהיר של פעילות הממשלה.
הכוונה היא להקים בממשלה גוף שיוביל את השדרוג הטכנולוגי הממשלתי, ושיהיה אחראי על פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתחומי תקשורת ומחשבים, בדומה לאגף תקשוב בצה"ל. הגוף הממשלתי יוביל, לדוגמה, שימוש במחשוב עננים – תחום אינטרנטי מתפתח העוסק באיחסון מידע ותשלום עבור השימוש בו.
לא ניתן לעצור אקזיטים באוצר תומכים גם בעידוד הקמת חברות היי-טק ענקיות במונחים עולמיים באמצעות מיזוגים ורכישות של חברות קטנות על ידי חברה ישראלית גדולה, כמו
בנוסף, כדי לעודד חברות זרות להיכנס לפעילות בישראל, מוכן האוצר להעניק הטבות מס לפעילות חדשה מצדן בישראל. לדוגמה, הקמת מרכז היי-טק על ידי חברה שעד כה טרם השקיעה בישראל. באוצר לא רואים בכך ויתור על תקבולי מס, מאחר שהחברה הזרה ממילא לא פועלת בישראל ומשלמת מס. עם זאת, הנושא נמצא עדיין בשלבי בחינה ראשוניים בלבד.
גם חוק עידוד השקעות הון יעבור שינוי מהפכני, ויתמקד בקידום חדשנות ותחרותיות בתעשייה הישראלית, כולל המסורתית, ובפריפרה. המשמעות היא שמענקים שהופנו עד כה להשקעות בהקמת מפעלים חדשים בפריפריה, יועברו רק למפעלים שיציגו לצד ההשקעה חדשנות טכנולוגית המשפרת כושר תחרות. חדשנות זאת אמורה להעניק להם ערך מוסף בתחרות בשוק העולמי מול חברות מתחרות שישקיעו במכונות ייצור דומות.
לדוגמה, אם שטראוס ואסם יכלו לקבל מענק בעבור השקעה המיועדת להרחבת פעילות הייצור, כעת הן יוכלו לקבל את המענק רק אם לפס הייצור יהיה שדרוג טכנולוגי ייחודי. המטרה היא לבדל אותו מפס ייצור דומה שיכול לרכוש מתחרה במדינה שבה עלות כוח העבודה נמוכה יותר, באופן שיקשה על היצוא הישראלי."