שנת 2009 צפויה להיות שנה נדירה של נסיגה עולמית בסחר הבין לאומי

המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת קיים לאחרונה סמינר במסגרת הערכת מצב לסחר החוץ של מדינת ישראל לאור המשבר הפיננסי העולמי ולצורך גיבוש תוכניות העבודה לשנת 2010. הסמינר סיפק הצצה מקיפה על מצב הסחר העולמי ומצבה של ישראל.

שנת 2009 צפויה להיות שנה נדירה של צמיחה עולמית שלילית, (סחר החוץ המצרפי של מדינות העולם צמח באופן עקבי מאז מלחמת העולם השניה). אומנם מרבית התחזיות צופות כי המשבר יסתיים במהלך מחצית השנה הקרובה, כאשר שנת 2010 תתאפיין בצמיחה איטית, אולם תמונה זו של ממוצע עולמי מטעה קצת שכן היא מורכבת משלושה גושים עקריים: הכלכלת המפותחות (OECD) הנחלקת באופן גס לשלוש תת קבוצות אירופה, ארה"ב ומדינות מפותחות באסיה (יפן, קוריאה וכו), כלכלות BRIC  + הענקים הצומחים (סין, הודו, רוסיה, ברזיל וגם אינדונזיה ויאטנם ואחרות) ושאר העולם המשתתף ברמות שונות במשחק הגלובליזציה. המשבר פגע קשות בסחר החוץ העולמי אולם הוא פגע יותר בזה של המדינות המפותחות: בשנת 2009 צפויה ירידה (ריאלית) של קרוב ל-14% בנפח היבוא של מדינות אלו. גם בשנה הבאה לא צפוי נפח היבוא לרשום התאוששות משמעותית. תחזית ה-OECD מעט אופטימית יותר: גידול של 1% ביבוא למדינות ה-OECD ב-2010.

נראה כי רק הודו וסין צפויות לרשום בשנתיים הקרובות צמיחה מהירה. מבין המדינות המפותחות, מצבן של המדינות המתועשות של מזרח אסיה הוא הטוב ביותר, כאשר גם ארה"ב צפויה לרשום ב-2010 צמיחה חיובית, גם אם נמוכה מאוד. במערב אירופה, לעומת זאת, צפוי המיתון להימשך גם בשנה הבאה.

בסך הכל למרות שישראל אינה חברה בOECD,  יש לנו את המאפיינים של כלכלות מפותחות (כגון מערכת כלכלית ליבראלית ופתיחות רבה לסחר) כך שהשפעה של המשבר הייתה גדולה יחסית בדומה להשפעה על מדינות קטנות ומפותחות אחרות כגון הונלד או סינגפור, נראה כי גם אם בעקבות התחזקות הדולר בחודשים הראשונים של המשבר והעובדה שבחודשים טרם המשבר היה הדולר חלש במיוחד (במונחים שקליים – באחוזים , היצוא ירד בפחות מאשר במונחים דולרים) עובדה שהייתה צריכה לתמוך ביצוא שהוא קטר הצמיחה העקרי של המשק, הרי שעקב ירידת הביקושים הכללית היצוא נפגע בסדרי גודל של 20%-50% תלוי במדינות היעד.

להלן כמה נקודות:

  • עד כה, הפגיעה הקשה ביותר מבחינת היצוא הישראלי היא ביצוא לאירופה, זו אינדיקציה למצב הכלכלי באירופה, לבלימה במשבר בארה"ב ופעמון אזהרה לכך שעלנו לפזר ככל הניתן את יעדי היצוא מבחינה גיאוגרפית. גם היצוא לדרום אמריקה נפגע קשות (בעיקר עקב הירידה ביצוא לברזיל), אך משקלו בכלל היצוא נמוך.
  • כאמור היצוא לצפון אמריקה שורד בינתיים את המשבר עם ירידה מתונה בלבד.
  • בולטת במיוחד הצמיחה השלילית החדה (כמעט 4%-) במדינות המפותחות (אליהן מופנה למעלה מ-70% מהיצוא הישראלי) .

מה קורה בזירה הפיננסית. ה-TED Spread הוא מדד העוקב אחרי הפער בין הריבית על הלוואות בין מוסדות בנקאיים לבין התשואה על אג"ח של ממשלת ארה"ב –הוא נועד לשקף את מידת (אי) האמון במערכת האשראי.

  • ניתן להבחין בירידה החדה המאפיינת מדד זה בחודשים האחרונים – אינדיקציה ברורה להתייצבות מערכת האשראי וחזרה לנורמאליות.
  • העלייה במחירי הסחורות (אנרגיה, מחצבים, מזון)  מהווה אינדיקציה נוספת להתייצבות הכלכלה העולמית.

תגובה אחת

  1. יונתן הגב

    יחי המלך החדש – סין

השארת תגובה