תערוכת היכטות השנתית של סדני – פאנל ההרפתקנים וגם המיתון נגמר (ובעצם באוסטרליה הוא מעולם לא התחיל)

דון מקליטיר (Don McItyre) כנראה קצת משתעמם בחיים הרגילים שלו, לכן מדי כמה שנים הוא יוצא למבצע הרפתקני באמתלה של גיוס כספים למטרה נעלה או משהו כזה. המבצע הקודם שלו היה להעביר את החורף באנטרטיקה באחת מהנקודות הקרות והנדחות ביותר ביבשת (ובעולם) בתא קטן וסגפני עם אשתו. זהו באמת מבצע שדורש את כל תעצומות הנפש, הקטע של אשתו כמובן, זוג גרבי צמר וספר טוב ועזרו להתגבר על הבדידות והקור. עכשיו הוא מתכוון להקיף את העולם על ספינה והוא הגיע ל'פאנל ההרפתקנים' בתערוכת הספינות בסדני כדי לספר לנו על זה.

שם בסדני על הבמה ישבו לידי שני בחורים צעירים, גם הם בילו כמה ימים מחייהם על הים, 62 ימים אם נרצה לדייק כאשר היו הראשונים שחתרו בקייק מאוסטרליה לניו-זילנד מרחק של מעל 2,500 ק"מ. הם הגיעו תשושים נפשית, סובלים מתת תזונה, צרובים והוזים מהשמש הדרומים הקופחת. הם כתבו על זה ספר ובאו להציג אותו.

והיו שם הרפתקנים אוסטרלים נוספים, ג'סיקה ווטסון (Jassica Watson) בת ה 17 שגם היא מתכננת לצאת הקיץ למסע סביב העולם בספינה, ללא עצירות וללא עזרה חיצונית, אם תצליח תהייה הצעירה ביותר שתעשה זאת (את השיא היום מחזיקה בת 19). פייט גוס (Pete Goss) שיצא למסע מבריטניה לאוסטרליה (מלבורן) בספינת מפרש משוחזרת Mystery   חבורה של מטורפים אתם חושבים? אני דוקא התרשמתי ההפך. אנשים רציניים, מיושבים ורציונליים. כנראה שאי אפשר להוציא לפועל (ולחזור בחיים) את ההרפתקאות הללו ללא תכנון קפדני מוקדם ואימון מתאים.

תערוכת היכטות והספינות השנתית בסדני התקיימה השבוע, מאות יצרני ספינות וציוד ימי הציגו את החידושים האחרונים בתחום כלי השיט והימאות, נחשו מה? לפי ההתעניינות שמשכו ספינות הפאר המיתון נגמר מזמן, בעצם במחשבה שניה אוסטרליה וכמובן שסדני לא היו במיתון כלל בשנה האחרונה.

אני לא מדבר רק על יכטות הפאר שעולות מיליונים רבים, והמבקרים (כולל אני) מנצלים את ההזדמנות להרגיש לשעה קלה כמו ג'ון קנדי וג'קלין אונסיס, להתרווח על כורסאות העור שעל הבאר בסיפון הדייג ולהתלונן כי השמפניה חמה מדי, אני מדבר על היכטות שעולת "רק" כמה מאות אלפי דולרים והמבקרים והמתעניינים שעמדו בתור כדי לדבר עם אנשי המכירות היו בהחלט קונים פוטנציאלים שהתעניינו בקניה אמיתית של הספינה.

בכדי להבין במה מדובר אני צריך לתאר קצת את המקום עצמו. התערוכה התקיימה באזור שנקרא Darling Harbour שזה לשעבר אזור מחסנים של נמל סדני הישן (זה שבתוך המפרץ) ולאחר שעבר שיפוץ יסודי הפך להיות לאחד מאזורי הקזינו, המסעדות והבארים המתויר ביותר בסדני. במעגנה זו נבנו רציפים זמניים כדי לעגון את 200 הספינות שבתצוגה. בנוסף כל אולמי התערוכות והקונגרסים הענקיים של סדני, (5 במספר) הפכו לתצוגה יבשה של קרוב לאלף כלי שיט קטנים יותר וציוד ימי רב.

אפשר בקלות לבלות כמה ימים בתערוכה הזו להיכנס לדיונים טכניים על מפרשים עשויי סיבי פחם או לחליפין להתרשם מהשקת המנוע החיצוני החדש של ימאהה בן 350 כוחות סוס. גם כל הגימיקים הקטנים והנחמדים שאפשר למצוא בכל תערוכה מסחרית היו שם בהתאמות קלות לתחום הימי: סדנאות דיג (Fishing clinics) סדנאות בטיחות, תחרות בניית דגמים וכיוצא בזה. אבל אני דווקא אהבתי את הספינות הקלאסיות העשיות עץ.

משפט היום שייך ללא ספק לקפטיין המזדקן של ספינה בשם 'אקפלורר' (לאשתו קוראים דורה- בחיי) שהוריד כוס בירה, חיווה בראשו לעבר היכטות הלבנות ואמר באנחה "פעם הספינות היו מעץ והמלחים מברזל היום הספינות מברזל והמלחים מפלסטיק". וגם אם אני לא ממש מסכים לקביעה הזו – זה בודאי שווה ציטוט.

2 תגובות

  1. זוהר הגב

    בצעירותי בחיל הים (להבדיל) גם אנחנו היינו
    מסדרים את החבלים ככה…

  2. אודי הגב

    בצופי ים היינו סתם זורקים את החבלים….

השארת תגובה