פרוטקציוניזם מסחרי מול ליברליזציה כלכלית

המשבר הכלכלי דוחף ממשלות בכל רחבי העולם לצעדים של הגנה על יצור מקומי (מתוך כוונה להגן על מקומות עבודה). כך המקרה בסדרת חוקים בארה"ב הנמצאים בהליכי חקיקה במימשל האמריקאי ממש בימים אלו, תחת המטריה הכללית של מדיניות  Buy American . ארה"ב שהובילה את תהליכי הגלובליזציה מאז מלחמת העולם השניה מראה סימני מצוקה ופרוטקציוניזם לאור המשבר החריף.

כתבתי כאן רבות על מה מעניין ממשלות בכל העולם מההיבט הכלכלי- מקומות עבודה, מקומות עבודה, מקומות עבודה. ואכן עם המעבר של המשבר הפיננסי לזירת הכלכלה הריאלית והפיכתו למשבר כלכלי ממשי אנו רואים כי נושא האבטלה ומקומות התעסוקה הוא הנושא העיקרי על סדר היום (ולא אינפלציה, מיסוי, ריבית, יתרות מט"ח או תל"ג לנפש).

בהיבט הזה מעניינת מאד פעילותן של הממשלות המקומיות (מדינות בארה"ב, מחוזות ברוסיה, קנטונים בסין), גופים תת-ריבוניים אלו הנהנים בדרך כלל מאוטונומיה די רחבה במדיניות הכלכלית שלהם נמצאים במתח מתמיד מול הממשל המרכזי בנוגע לעמידה בהתחיבויות בין לאומיות, פיזור המשאבים הפדראלים וכו. ואכן לפני מספר ימים, במסגרת הדיונים על תקציב 2009-2010 (כן, גם האוסטרלים עברו לתקציב דו שנתי), הודיעה ממשלת ניו סאות' ווילס (אחת משמונה המדינות המרכיבות את אוסטרליה – והמרכזת את מרבית הפעילות העסקית באוסטרליה) על כוונתה לאמץ מדיניות “buy local”.

במסגרת מדיניות זו, אשר מטרתה ליצור מקומות עבודה חדשים, סוכנויות ממשלה וחברות בבעלות ממשלתית יתנו יחס מועדף לטובין שמקורם באוסטרליה. הממשלה המקומית של ניו סאות' ווילס אימצה מדיניות זו הנקראת local jobs first כתגובה לאחוזי האבטלה הגבוהים ביותר במדינה ( 6.4%). כדי להבין על אילו סכומים מדובר נציין כי סוכנויות ממשלה וחברות ממשלתיות בניו סאות' ווילס צפויות להוציא השנה סך של 3.9 מיליארד דולר לרכש מוצרים ושירותים.

תחת המדיניות החדשה יחויבו הסוכנויות והחברות הממשלתיות להעניק יחס מועדף לסחורה מקומית במסגרת מנגנון העדפת מחיר. מנגנון העדפת המחיר שיוענק למוצר מקומי הינו 20% בהשוואה למוצר שמקורו בחו"ל. בנוסף, לעסקים הממוקמים בפריפריה יוענקו 5% נוספים. המשמעות מבחינה מעשית הינה כי תוצרת אוסטרלית מקומית המיוצרת בכל מקום מחוץ לעיר סדני (בירת מדינת ניו סאות' ווילס) יכולה להיות יקרה ב 25% יותר מתוצרת מיובאת זהה באיכותה ועדיין תועדף על ידי הממשלה המקומית.

מדיניות ההעדפה זו של ממשלת ניו סאות' ווילס, צפויה לעורר תגובות מצד מדינות המייצאות מוצרים רבים לאוסטרליה ובעיקר סין. הממשלה הפדראלית האוסטרלית אינה תומכת במהלך ומיהרה להודיע כי על אוסטרליה לעמוד במחויבויותיה הבינלאומיות במסגרת ארגון הסחר העולמי (WTO). שר החוץ האוסטרלי הוסיף כי אין זה הזמן להיגרר לפרוטקציוניזם.

כמה זה יעלה למשלם המיסים במדינה? בהנחה שהמחירים אותם תשלם הממשלה על הסחורות והשירותים אותם היא צורכת אכן יעלה ב 20%-25% אולם גם מתוך ההבנה כי לא כל השירותים והסחורות מיוצרים מקומית וחלק מהיבוא ימשיך, הרי שניתן להעריך כי המחיר הממוצע יעלה בכל מספר שהוא בין 10%-20% מסך הקניות העומד על 3.9 מיליארד דולר- אנו מדברים כאן על החלטה שמשמעותה צימצום רכש השירותים והסחורות של הממשלה המקומית בשיעור השווה לסכום של 390 מליון דולר עד 800 מליון דולר.

מי מרוויח? התעשייה המקומית שמקבלת זריקת עידוד מאד משמעותית. מי מפסיד? האזרח המוצע שאיכות השירותים שהוא מקבל ממשלתו ירד בשיעור שווה ערך לחצי מיליארד דולר (בעיגול גס).

להלן תקציר מתוך ניר עמדה של מכון מחקר כלכלי Centre for International Economics הבוחן את המדיניות הנ"ל על היבטיה השונים שעיקרם המשמעות הכלכלית למשק המקומי והנושא הבין לאומי.

מדיניות  מסוג ”buy local”   איננה מועילה לכלכלת המדינה. העדפת קניית מוצרים מקומיים על פני מוצרים בעלי הערך הטוב ביותר (ערך במובנו של שילוב היבטי המחיר והאיכות) תביא בטווח הארוך לגידול בעלויות של ממשלת ניו סאות' ווילס (ובכך עלול להביא למיסוי גבוה יותר, ופחות שירותים ממשלתיים). בטווח הקצר, בהתחשב בהאטה הכלכלית הנוכחית, מדיניות "קנה מקומי" יכולה להביא לתעסוקה של אנשים שבאופן אחר היו מובטלים, אך יש לבחון האם יתרונות קצרי טווח אלה עולים במשקלם על העלויות לטווח הארוך של מדיניות זו. מדיניות ה buy local תסייע לאותם עסקים המספקים סחורות ושירותים לממשלת ניו סאות' ווילס. עסקים אלה יוכלו לגבות מהממשלה מחיר גבוה יותר ולהגדיל את פעילותם וכן להעסיק עובדים נוספים ולפיכך יוצרו מקומות עבודה חדשים. אך עקב העלויות הגבוהות יותר סך השירותים אותם מספקת הממשלה עשוי לרדת כמו גם איכותם. הנפגע העיקרי מכך יהיה כלל הציבור הנהנה משירותי הממשלה. קרי מדובר כאן על משחק של קבוצות אינטרסים הנהנים בגדול הם היצרנים, התעשיינים ונותני השירותים המקומיים (קבוצה קטנה שתרוויח מאד) והמפסידים בקטן הינם כלל הציבור (קבוצה גדולה שתפסיד מעט). כמו כן סביר מאד כי לעומת העסקים המקומיים שירוויחו מהעניין,  עסקים אחרים יאלצו לפטר עובדים (עקב מיסוי גבוה יותר או תחרות מול עסקים המספקים לממשלה). יש לבחון את התוספת למועסקים למול אבדן אפשרי של מקומות עבודה והאם זוהי המדיניות המיטבית להגברת התעסוקה.

יש לבחון את פעילות ממשלת ניו סאות' ווילס גם במישור הבינלאומי. מדינות אחרות עלולות להגיב ע"י יצירת מגבלות לרכש הממשלתי שלהן או אף להפסיק המו"מ על הסכם אס"ח עם אוסטרליה. צפויה פגיעה בעסקיהם של חברות אוסטרליות המספקות סחורות ושירותים לממשלות זרות. באופן כללי התיאוריות הכלכליות המקובלות כיום  גורסות כי רמה גבוהה יותר של פרוטקציוניזם בעולם מפחיתה מסך הרווחה הכלכלית

7 תגובות

  1. אודי הגב

    השאלה את מי שואלים כמובן
    אישית אני מאמין שלא, אני משער שיש הטוענים שכן

  2. גלעד גרינבאום הגב

    המגמה של מדינות ביבשת שיגבשו מדיניות של שמירה השוק המקומי רק תגדל – קרוב לוודאי שגם ויקטוריה וקווינסלנד יעקבו אחרי ניו סאות ווילס. נראה מתי הממשלה הפדרלית תידרש לעניין ברצינות.

    ניטפוק קצר – האם תקציב 2009-2010 לא מתייחס לשנת המס באוסטרליה – שמתחילה ביולי ומסתיימת ב30 ביוני? שווה בדיקה.

    למגיב שמעלי – זהו נושא שבוודאי שווה פוסט נפרד, אם לא בלוג שלם…. שורת המשברים בשנים האחרונות שינתה את פני הגלובליזציה.

    בזמן משבר מחירי האורז, משבר שנבע ממשחקי ברוקרים על חוזים עתידיים באורז בשנה שעברה הודיעו יצרניות האורז הגדולות, כדוגמת תאילנד, על מדיניות שבסיסה אספקת צרכי השוק המקומי במחירים מפוקחים תחילה וייצוא רק לאחר שצרכי השוק המקומי ימולאו. בתגובה, המשיכו לעלות מחירי האורז בשווקים. משברים כלכליים מאתגרים את דינמיקת השווקים פעם אחר פעם, ומרוקנים מתכנן תאוריות כלכליות שעדיין נלמדות באוניברסיטאות.

    עוד אנקדוטה אוסטרלית שקשורה לגלובליזציה – הסכם הסחר החופשי הראשון בעולם נכתב ונחתם בין אוסטרליה וניו זילנד בשנות השישים המוקדמות. הקונספט המהפכני לזמנו התפשט בעולם תוך זמן קצר ונותר אחד מהקטליזטורים של הגלובליזציה בשנות התשעים.

  3. יונתן הגב

    תשפיע עלינו?
    אני מניח שיש הבדל בין כלכלות גדולות לכלכלות קטנות בנושא.

    תמיד צורם לי לראות את כל המוצרים המיובאים ולדעת שלפחות חצי מהם היינו יכולים לייצר בארץ.

  4. אודי הגב

    בדיון על ההשפעות תהליך פרוטקציוניזם חובק עולם על ישראל צריך לזכור כמה נתונים.
    1. ישראל הינה מדינה מאד פתוחה מבחינת סחר בין לאומי. היצוא והיבוא שלנו יחד מהווים כ 85% מהתל"ג.
    2. ישראל הינה מדינה מפותחת שהמשק ואיכות השירותים לאזרח עומדים (פחות או יותר) בתוך הנורמות והקריטריונים של ארגון המדינות המפותחות OECD. (אנו נמצאים בעיצומו של הליך כניסתנו לארגון OECD ורק השבוע חזרה משלחת רב משרדית מדיונים בנושא ונראה כי אנו עומדים בכל הקריטריונים).
    אם יורשה לי להתלות באילנות גבוהים (נאום הנשיא פרס בועידת ראש הממשלה בשנת 2006) הרי שתפריט האפשרויות העומד בפני קברניטי מדינות קטנות יחסית ומפותחות כגון ישראל (ובקבוצה הזו ניתן למנות מדינות כגון סינגפור, אוסטריה, הולנד, אירלנד וכו) הינו בעל שתי אפשרויות בסיסיות: לסחור או להישאר עניים!
    לפני שנות התשעים ותוכנית החשיפה של ממשלת ישראל, המדינה הגנה באמצעים שונים על היצור המקומי (מכסים, תקנים, תקנות וחוקים ….) התוצאה הייתה חוסר תחרות שהביא למחירים גבוהים יחסית אולם לצערנו לא יצב את התעסוקה.
    ניתן בהחלט לאמור כי מדינות קטנות שבחרו להיפתח לעולם הרוויחו ובגדול (כמו ישראל) מי שבחר להסתגר ולא היו לא משאבים פנימיים נשאר עני. אין הרבה דוגמאות למדינות כאלו כי כולם מכירים את העיקרון הזה אבל ניתן אולי להבין על פי הדוגמא של סין (בודאי לא מדינה קטנה) אבל הליך הצמיחה שם משולב בהליך פתיחות כלכלית או מדינות כגון קמבודיה שהליך הפתיחות הכלכלית גורם לצמיחה מהירה
    בטווח הארוך שמירה על התעשייה המקומית לא יוצר מקומות תעסוקה כי השוק מתאים עצמו באמצעות מנגנון המחירים.
    הגלובליזציה אומרת כי בטווח הארוך מדינות יצרו התמחות ואם ישראל טובה בפיתוח תוכנה אזי מוטב להכשיר כוח אדם לתוכנה מצד אחד ולייבא ג'ינסים מסין מצד שני מאשר להקים גם מפעלי טקסטיל וגם בתי תוכנה – הגינסים יהיו יקרים ולבית התוכנה לא יהיו מספיק עובדים.
    במציאות כמובן הדברים הרבה יותר סבוכים מאשר בתיאוריה- מדובר בחיי אנשים, במשפחות! וסביר כי פועל טקסטיל לא יוכל לעשות הסבה מקצועית למהנדס תוכנה. לפיכך מבחינתו התמחות לאומית בתוכנה (כדוגמא) פירושה דמי אבטלה וחיים ללא כבוד עצמי שינציחו עצמם בדורות הבאים עקב המירמור (שיש הטוענים כי הוא מוצדק) שינחיל לילדיו.
    יש גם שיקולים אסטרטגיים שאני תומך בהן באופן מוחלט, מדינות צריכות לשמר יכולות תמיכה בסיסיות בלתי תלויות חיצונית באוכלוסייתן. לפיכך חיוני שיהיו בישראל מפעלי מזון בסיסי, אבקת חלב לתינוקות, תוצרת חקלאית, בתי זיקוק וכו.
    השילוב של כל האמור לעיל יוצר מצד מקבלי ההחלטות הכלכליים משחק להטוטים שבו כל הזמן יש כוחות מנוגדים שיש לדאוג לאזן אותם. אין הוראות ברורות מה לעשות אלה צריך ללהטט בכל הגורמים כדי להגיע למצב שבו מרבית האוכלוסייה חשה שזהו המצב הנכון (שיעור הצמיחה, השתתפות בפירות הצמיחה, חלוקת ההכנסות וההזדמנויות וכו).

  5. יונתן הגב

    אם אפשר אז עוד שתי שאלות שמעניינות אותי:

    א.לא בעייתי להסתמך על יצוא טכנולוגי? כלומר זה נותן רווחים גבוהים כרגע אבל ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ככה קשה יותר לפתח את הדור הבא ויש הרבה יותר השקעה מצד המפתחים מאשר ערך מוסף ללקוחות,אני רואה שבמקומות שאני עובד בהם לעיתים קרובות משתמשים בכלים ובתוכנות ישנים0 פשוט כי החדשים לא היו הרבה יותר טובים אבל הרבה יותר יקרים.
    מה עוד שהיום ידע עובר בקלות ממקום למקום ואין בעיה להכשיר טכנולוגים במקומות זולים כו הודו(באמדוקס מתחיל להעביר נפחי פעילות להודו וזאת חברת ההיי טק מהיציבות במשק).

    ב.כמו שכתבת,לא ניתן להמיר תופר ג'ינסים למהנדס תוכנה,אילו פתרונות ניתן יהיה למצוא לרוב האנשים שלא משתלבים ביצוא הטכנולוגי?
    (יש גבול לכמות השירותים שאפשר לצרוך)

  6. אודי הגב

    זה לא שזה בעייתי להתבסס על טכנולוגיה- זה בערך הדבר היחידי שנשאר.
    לא רק טכנולוגיה אלה מה שנקא "מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה"
    אין גבול לטכנולוגיה- מעולם לא היה ומעולם לא יהיה.
    זה קשה? נהדר זה אומר שיהיה אפשר לגבות מחיר פרימיום על המוצר.
    אתה מדבר על נישה של מוצר תוכנה מסויים ובהחלט יכול להיות שתבחום הבילינג הדרישות מוצו
    אולם ברמת המאקרו תמיד צריך לחפש את הנישה הבאה.

השארת תגובה