העולם הרב-קוטבי

פיסגת מדינות BRIC הסתיימה היום, (קישור לעיתון), כינוי מדינות BRIC ניתן לארבע מדינות הענק הצומחות בקצב מהיר בעלות אוכלוסיה עצומה: ברזיל, רוסיה, הודו וסין.  BrazilRussiaIndiaChina

בן מלחמת העולם השניה להתמטוטות הגוש המזרחי בסוף שנות השמונים המערכת הבין לאומית הייתה מה שנקרא "דו-קוטבית". ארה"ב (העולם הראשון) מצד אחד, ברית המועצות (העולם השני) מהצד השני ושאר העולם (העולם השלישי) מסביב. לאחר נפילת החומה במשך כל שנות התשעים ועד ימנו העולם הוא "חד קוטבי" כלומר העולם סובב סביב ארה"ב ומערב אירופה (תרבות המערב).

בשנים האחרונות עולות מדינות חדשות לחזית הבין לאומית, בעיקר מדינות BRIC אולם גם מדינות ענק נוספות במעגל השני: אינדונזיה, ויאטנם ואולי גם אוקראינה (אם כי שאיפותיה הן לכיוון חברות באיחוד האירופאי "המערבי"), הדמוגרפיה יחד עם הליברליזציה הכלכלית היחסית המונהגת בשווקים אלו מזה מספר שנים (להבדיל מליברליזציה פוליטית) גורמת להתבססות מעמד ביניים עצום במדינות אלו של עשרות ומאות מליונים בכל מדינה. מעמד זה צורך, מיצר, מצביע, דורש כמו כל מעמד ביניים במערב והתוצאה היא צמיחה של כוחות פוליטיים, כלכליים, תרבותיים וצבאיים ממדינות אלו (במישור הבין לאומי). ההנחות האקדמיות המסורתיות גורסות כי ליברליזציה כלכלית ופוליטית (במישור הפנימי) הולכות יד ביד. בעוד שברור שיש השפעה הדדית הרי שגם ברור כי ברוסיה או סין בעוד שבשווקים הכלכליים מונהגת ליברליזציה הרי אין כך המצב בזירה הפוליטית.

מה זה אומר עבורנו? באופן כללי לא כל כך טוב. יותר קטבים פחות יציבות עולמית. פחות יציבות עולמית יותר בעיות ותנודות עבור מדינות קטנות בעלות כלכלה פתוחה וסחר בין לאומי גדול – כמו ישראל. גם הקטבים החדשים אינם ידועים באהבת ישראל. רוסיה מסורתית תומכת בצד הערבי בסכסוך במזה"ת, כמו כן סין בעיקר מהסיבות הכלכליות הקשורות באנרגיה ותלות בנפט המזרח תיכוני לתדלוק הצמיחה הבלתי תאמן של מדינה זו.

האם הדולר האמריקאי עומד לאבד את בכירותו בשווקי העולם? כפי הנראה בטווח הקצר או הבינוני לא, גם היורו לא ערער את מעמדו של הדולר האמריקאי ובאופן אישי אינני מאמין שמדינות BRIC יוכלו לבוא עם מטבע חזק יותר. כיום מעל שני שליש מהעסקאות הבין לאומיות נערכות בדולר ארה"ב, פחות מרבע ביורו והשאר במטבעות אחרים כגון יין יפאני או ריאל סעודי. אם זאת בכלכלה הכלי החזק ביותר הוא פסיכולוגיית ההמונים ולא התל"ג או חשבון הבנק ולכן בטווח הארוך (מעל עשר שנים לפחות) עם עליית קטבים חדשים בזירה הבין לאומית יצוצו גם מטבעות אלטרנטיבים לדולר האמריקאי.

8 תגובות

  1. אזרח. הגב

    אותו מעמד הביניים ה"עצום" של אותם עשרות ומאות מליונים הנמצא באותן המדינות החדשות שהזכרת את שמן?
    תודה.

  2. אודי גונן הגב

    ההערכות שקראתי (אני צריך לאתר אותן ברשת ואינני יכול "לחתום" עלהן) מדברות על סדרי גודל של שליש מהאוכלוסיה במדינה כמו אוקראינה מאז שנות התשעים.
    אני משער שאלו סדרי גודל של המספרים אולי קצת פחות בחמש עשרה השנה האחרונות במדינות שמוזכרות.
    בסין מדובר על כמעט 50 מליון משתמשים חדשים בסלולר מדי שנה, שזה קרוב ל 200 אלף חשבונות סלולר חדשים מדי יום

  3. אזרח. הגב

    קניתי טלפון משוכלל ב300 שקלים ישראלים.גם ראיתי מצריים רבים אוחזים בטלפונים סללורים.האם מצב זה יכול להעיד על גידול במעמד הבינוני במצריים?

  4. אזרח2 הגב

    "מה זה אומר עבורנו? באופן כללי לא כל כך טוב. יותר קטבים פחות יציבות עולמית"

    נשמע לי יותר כמו משאלת לב.

    שיווי משקל רגיש יכול דווקא להביא מדינות להיזהר יותר.ובטח שלא להיגרר לעימותים של מעצמות גדולות, כפי שהיה בעולם הדו-קוטבי.
    במילים אחרות, לא הייתי ישר קופץ למסקנות אפוקליפטיות…

  5. אודי הגב

    אם "פחות יציבות עולמית" נשמע כמו משאלת לב אזי להערכתי כושר השיפוט שלך לוקה.

    קשה יותר (לא בלתי אפשרי) להשיג נתונים על רכישות מקררים, מכונות כביסה או מוצרים פיננסים. קל יותר להשיג מידע על טלפונים סלולריים חדשים.
    יש מתאם גבוה בין רכישות טלפונים סלולריים ורכישות מכשירים אחרים, אלו בתורם עומדים במתאם גבוה עם אורח או סגנון חיים מסויים שנקרא באופן כללי מעמד הביניים (שהוא עמוד התווך של הכלכלות המערביות)
    לפיכך אני בהחלט רואה מתאם חיובי בין רכישות טלפונים סלולריים לבין צמיחת מעמד ביניים.
    העובדה שאתה רכשת טלפון בסיני אינה אומרת עדין כלום על יכולת הרכישה של טלפונים מסוג זה במצרים. האם החנות הייתה רק של תיירים? האם זה מחיר שמצרי ממוצע מוכן ויכול להוציא על טלפון? איני מכיר מספיק טוב את מצרים כדי לענות.
    אם זאת בהנחה שהמצרים אכן רוכשים טלפונים סלולריים במספרים גדולים אזי אכן לדעתי מעצד הביניים במצרים גדל.

  6. העולם הרב קוטבי החדש « יחב"ל על הזמן הגב

    […] ביוני 2010 · להגיב כתבתי בבלוג זה רבות (כאן, כאן וכאן)  על העולם הרב קוטבי החדש, המבנה פוליטי בין […]

  7. גם העניים מרוויחים מהגלובליזציה – לא רק התאגידים הבין לאומיים « יחב"ל על הזמן הגב

    […] הגלובליזציה על אזרחיהן ואת השפעתן של מדינות אלו על הזירה הבין לאומית הרב קוטבית […]

  8. גם העניים מרוויחים מהגלובליזציה – לא רק התאגידים הבין לאומיים « גלובלי הגב

    […] הגלובליזציה על אזרחיהן ואת השפעתן של מדינות אלו על הזירה הבין לאומית הרב קוטבית […]

השארת תגובה ל-אזרח2

ביטול