ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף – נאום ברק אובמה בקהיר

אולי זה קצת פרובקטיבי אולם זו המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש כאשר ראיתי ושמעתי את הנאום של ברק אובמה מעל הבימה האדומה והמצועצת של אוניברסיטת קהיר. ביבי נסע לואשינגטון עולה לרגל לבירת המלך החדש, ואילו המלך החדש עולה לרגל במסגרת "סיבוב המזרח התיכון" שלו לבירה הערבית קהיר – וכמובן שלא יבקר בירושלים.

מנקודת מבט אנקדוטית, יש הרבה הקבלות בסיפור המקראי והסיפור של אובמה, ההיסטוריה לעולם חוזרת. היהודים ברחו מאירופה ונטמעו היטב במרום עמדות הכוח של ארה"ב. העבריים ברחו מישראל ונטמעו בחברה המצרית. נימים עדינות של חשדנות תמיד היו שם, "והיה כי תקראנה מלחמה, ונוסף גם הוא על שונאינו" ואילו בימנו ראו פרשת פולראד.

ללא ספק תם עידן ביחסי ארה"ב ישראל ומתחיל עידן חדש, מציאותי יותר, אמיתי יותר, כן יותר, פרופורציונלי יותר- אינני בטוח שזה טוב ליהודים אבל אין לנו כל כך ברירה – לא שואלים אותנו.

ומה עם ליברמן, טוב תודה, חראשו (ברוסית). אולי האירוניה הציבה אותו בעמדת שר החוץ בזמן הזה, אולי מזל טוב ואולי סתם שחיתות, אבל לטעמי סיבוביו במזרח אירופה הן אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לדיפלומטיה הישראלית בזמן האחרון.

בין מלחמת העולם השניה להתמטוטות הגוש המזרחי בסוף שנות השמונים המערכת הבין לאומית הייתה מה שנקרא "דו-קוטבית". ארה"ב (העולם הראשון) מצד אחד, ברית המועצות (העולם השני) מהצד השני ושאר העולם (העולם השלישי) מסביב. לאחר נפילת החומה במשך כל שנות התשעים ועד ימנו העולם הוא די "חד קוטבי" כלומר העולם סובב סביב ארה"ב.

אולם בשנים האחרונות עולות מדינות חדשות לחזית הבין לאומית, סין כמובן, הודו, רוסיה (חוזרת) ברזיל ואף אינדונזיה וויאטנם. האירוניה היא כי מדינות אלו צומחות בגלל השיטה הקפיטליסטית ליברלית שמנהיגה ארה"ב, ברגע שהשיטה מתחילה לעבור אזי משתלט חוק המספרים הגדולים. הדמוגרפיה יחד עם הליברליזציה גורמת להתבססות מעמד ביניים עצום במדינות אלו של עשרות ומאות מליונים בכל מדינה. מעמד זה צורך, מיצר, מצביע, דורש כמו כל מעמד ביניים במערב והתוצאה היא צמיחה של כוחות פוליטיים, כלכליים, תרבותיים וצבאיים במדינות אלו (ראו את דרישת הודו וברזיל להכלל כחברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם). גם האיסלאם הפוליטי הוא קוטב חדש שמונהג בעיקר על ידי איראן (וכמובן שלא נוצר עקב ההטמעת המערכת הליבראלית המערבית אלה דוקא על ידי הטמאתו).

מה זה אומר עבורנו? באופן כללי לא כל כך טוב. יותר קטבים פחות יציבות עולמית. פחות יציבות עולמית יותר בעיות ותנודות עבור מדינות קטנות בעלות כלכלה פתוחה וסחר בין לאומי גדול – כמו ישראל.

ומה ליברמן קשור? קודם כל שיהיה ברור, במידה והוא עבר עברות פליליות הוא חייב ללכת הביתה ומיד!

לליברמן קשרים מצויינים ברוסיה ומדינות חב"מ, הוא מכיר את השפה (הן הלשונית והן התרבותית) ובימים אלו בהם נושבות רוחות צוננות במקצת מואשינגטון בהחלט טוב לפזר קצת את הביצים בעוד כמה סלים (קטבים). ולכל המצקצקים בלשונם אני מבקש להזכיר כי טילי הנ"ט המתוחכמים (קורנט) שקטלו עשרות מחיילנו בלבנון בשנת 2006 היו מתוצרת רוסית וכך גם מערכות נשק אחרות בעיסקאות מול סוריה ואיראן. ערוץ פתוח לרוסים ואוזן קשבת שם הם נכס אסטרטגי חשוב.

גם היחסים עם המדינות המוסלמיות של מרכז אסיה (מדינות הסטאן) צריכים להיות בראש סדר העדיפויות הדיפלומטי שלנו, ועל כך כתבתי בפוסט נפרד (לינק). נשיא המדינה פרס מתכנן ביקור ממלכתי שם- כל הכבוד.

שבת שלום

2 תגובות

  1. אזרח. הגב
  2. העולם הרב קוטבי החדש « יחב"ל על הזמן הגב

    […] ביוני 2010 · להגיב כתבתי בבלוג זה רבות (כאן, כאן וכאן)  על העולם הרב קוטבי החדש, המבנה פוליטי בין לאומי דו […]

השארת תגובה