מינהל כלכלה ותכנון במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (דר' אריה רותם) ערך עבודה רחבה המקיפה בביליוגרפיה בין לאומית רבה בנושא צרכנות. הפרק האחרון בסקירה המרשימה עוסק ב"צרכנות ירוקה". לצפייה בדוח המלא לחץ כאן.
למטב ידיעתי זאת ההגדרה המקיפה ביותר של מושג הצרכנות הירוקה (בכל אופן המקיפה ביותר שאני נתקלתי בה) אם כי למעט נושא הסחר ההוגן היא אינה כוללת בתוכה את נושא הצרכנות הפוליטית הכולל כאמור את נושא הסחר ההוגן אך גם נושאים כגון עבודת ילדים ותנאי ההעסקת העובדים, מניעת תמיכה בסכסוכים פוליטים אלימים (יהלומי דמים).
אני מוצא לנכון להביא את הגדרת משרד התמ"ת לצרכנות ירוקה ומספר תוספות והבהרות:
"…הימנעות מקניית מוצרים המכילים חומרים המזיקים לסביבה בעת חלחולם למערכת המים או בדרכים אחרות, (למשל מוצרים קוסמטיים המכילים אמוניה, פורמלדהיד או אלומיניום). הימנעות מקניית מוצרים שנוסו על בעלי חיים, באירופה ובצפון אמריקה מסומנים מוצרים שלא נוסו בבעלי חיים בלוגו הארנבת. למעשה עד סוף 2009 ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה ייצאו מחוץ לחוק באיחוד האירופי. בישראל הוגשה השנה הצעת חוק המבקשת שקיפות בתהליך הייצור של מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי בכל הנוגע לניסויים בבעלי חיים. על פי ההצעה, אם התקיימו ניסויים בבעלי חיים בתהליך הייצור, תסומן עובדה זו על אריזת המוצר, כך שהצרכן יפעל לפי שיקול דעתו וצו מצפונו בעת רכישת מוצר שכזה.
העדפה למוצרים אורגניים (למשל ללא הנדסה גנטית וללא הדברה) למוצרי ניקוי ללא כימיקלים ולמוצרים המיובאים במסגרת סחר הוגן (למשל קפה ובננות), העדפה למוצרים החוסכים בשימוש באנרגיה (למשל מנורות ומוצרי חשמל חסכניים באנרגיה או מכוניות היברידיות). העדפה של מוצרים עשויים מחומרי גלם ברי קיימא (למשל ריהוט העשוי מעץ שעבר כריתה תחת פיקוח), העדפה למוצרים העשויים מחומרים ממוחזרים (כגון נייר ממוחזר), מוצרים שניתנים למחזור, (למשל נוזלים בבקבוקי פיקדון), או מוצרים העשויים מחומרים מתכלים, (למשל שקיות נייר מתכלות), שימוש בשירותים ירוקים (למשל שירותי מחזור בקבוקים מבית הלקוח, או חיתולים רב-פעמיים).
כיום גוברת המגמה בעולם של צרכנים מודאגים מתופעות סביבתיות כגון הכחדת מינים בטבע, ההתכלות המהירה של משאבים טבעיים ואפקט שינויי האקלים. כתוצאה מכך הולך ונוצר ביקוש למוצרים ולשירותים ידידותיים לסביבה ותחום הצרכנות הירוקה תופס תאוצה. מאפיין בולט של הצרכנות הירוקה הוא תו התקן הירוק (eco-label) שנותן לצרכן מידע על האופן שבו יוצר המוצר ועל השפעתו על הסביבה. התווים מוענקים על ידי גורמים מוסמכים ומהווים מעין "תקן איכות ירוק" דוגמאות לתווי תקן – ה"תקן הירוק" הישראלי (המוענק על ידי מכון התקנים המוענק על ידי המועצה העולמית ליערנות בת קיימא בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה), או ה"שפן המדלג" (המוענק על ידי קואליציית צרכנות הקוסמטיקה העולמית)
רשימה מלאה של תווי התקן הירוקים בעולם כולל בישראל מוצגת באתר www.ecolabelling.org".
בתנאי שהוא מנוצל על ידי צמחים ומיקרואורגניזמים. יש חוסר מתמיד של תרכובות חנקן באדמה. כמובן ששימוש יתר כמו כל דבר מזיק. חנקות כתוצאה מחימצון אמוניה זה סיפור אחר. בכל אופן שתי תרכובות חנקן אלו ניתנות לבקרה על ידי מי שמומחה לכך. לדעתי ודעת רבים דטרגנטים ברי פירוק מיקרוביאלי על בסיס חנקן, בסיסי וחומצי, מזהמים פחות את הסביבה וקלים יותר לתיקון מזיהום בנתרן. לא ברור לי למה ומדוע אלומיניום נחשב כחומר לא רצוי בשפכים כי תרכובותיו מאוד לא מסיסות ובין כך ובין כך מצויות בטבע.
כל החומרים הידידותיים לסביבה הם כימיקלים. זו אינה היטפלות למי שכותב על נושא חשוב אלא הקפדה כי כיום מוכרים חפצים וחומרים הבמיאים נזקים חמורים לסביבה על ידי שימוש מתוחכם במילים "גבוהות" שאבדו משמעותן