חודש אוקטובר 2009, עיירה קטנה על שפת הים השחור, גשם יורד והעיירה נראתה כאילו היא נטושה.
לכול התושבים יש חובות וכולם חיים על אשראי, באותו היום, מגיע תייר רוסי, עשיר מאד.
התייר נכנס לבית המלון היחיד בעיירה, שם על שולחן הקבלה שטר של 100 יורו, והולך לבחור לעצמו חדר.
בעל המלון לוקח את השטר ורץ לשלם את חובו לקצב.
הקצב לוקח את השטר ורץ לשלם את החוב למגדל החזירים.
מגדל החזירים לוקח את השטר ומשלם לספק המזון שלו.
ספק המזון חוטף את השטר ורץ לשלם את חובו לזונה של העיר.
הזונה לוקחת את השטר ורצה למלון, לשלם את חובה לבעל המלון עבור החדרים ששכרה כשחיפשה קליינטים.
באותו הרגע, יורד הרוסי, לאחר שבדק את החדרים, לוקח את השטר באומרו ששום חדר לא מוצא חן בעיניו, ועוזב את העיר.
אף אחד לא הרוויח כלום, אך כל העיירה חיה כעת בלי חובות ומביטה אל העתיד באופטימיות רבה.
את הקטע הנ"ל קבלתי באחד מאותם דוא"לים משורשרים והוא תפס אותי מיד. יש בו כל מה שפוסט באינטרנט צריך, כותרת מרמזת, אוליגרך רוסי, זונה וחזירים אך בעיקר אמת עוקצנית.
לעניות דעתי.
הוא כה פשוט, כה מוצלח.
יש ללמוד אותו בשיעורי פילוסופיה, אתיקה, שירה והתעמלות
קבלתי את הסיפור הזה פעמים אחדות בדוא"ל והופתעתי – כך נראית ישראל לישראלים?
אני דווקא רואה מדינה עשירה, מצליחה, מתמודדת היטב עם קשיים כלכליים (למרות הכותרות המביכות בעתונים), מצליחה להחזיק צבא טוב ומתקדמת מאד במשך ששים שנותיה.
צר שלי שיש במדינה גם שנוררים ובעיקר – קוטרים.
הפוסט מדבר על מדינה קטנה לחוף הים השחור ולא התיכון.
נראה כי קראת את מה שביקשת לקרוא ולא את הכתוב.
מלבד זאת, אם תדפדף מעט בבלוג שלי תראה כי אני תומך נילהב בדעותיך- כי אנו מדינה מצליחה יחסית בתחום הכלכלי אני מזמין אותך לקרוא את הפוסטים על השחיתות (הון שלטון) התמודדות עם המשבר הכלכלי
אתה מאד צודק במאה אחוז יש לנו אחלה מדינה
הבעיה היא שבמציאות החובות שלנו הם לא אחד לשני, אלא של כולנו לבנקים (ולחברות האשראי, ולרשתות השיווק, וכו' וכו'). כלומר, במציאות החובות הם לא "מעגליים" כמו באותה עיירה יהודית, אלא "אנכיים": מלמטה למעלה.
וזה קשור לחשיבות הרבה של העדפת עסקים קטנים ומקומיים על פני רשתות בינלאומיות, שמירת הכסף בתוך הקהילה וכו'.
סרטון מומלץ בנושא כסף וחוב:
http://www.youtube.com/watch?v=vVkFb26u9g8