קצת מיספרים על נסיגת הסחר העולמי

המיתון פוגע כמובן בסחר העולמי, 'כלכליסט' מדווח כי ארגון הסחר העולמי צופה ירידה של 9% בסחר העולמי בשנת 2009, זה אולי לא נשמע הרבה מאד אבל זה המון! צריך להבין כי הסחר העולמי רושם צמיחה פחות או יותר מאז מלחמת העולם השניה ובעיתות מיתון דובר על חוסר שינוי (צמיחה אפסית) כאשר השווקים המפותחים קיזזו את השווקים המתפתחים.
באופן אישי אינני מאמין יותר מדי לניתוחים כלכליים, המסקנות כה תלויות בהנחות הבסיס (המשתנות לפי היעד המבוקש ומממן המחקר) עד כי לפעמים הקשר למציאות קלוש. אני הרבה יותר מאמין לנתוני שטח גולמיים, ותחום הלוגיסטיקה הוא "השטח" והמדד לסחר הבין לאומי. אפשר לדווח על עיסקאות בין שתי מדינות עד מחר, תפוסת האוניות בקו בין המדינות הללו מראה מה נפח העסקאות האמיתי.  עיתון הלוגיסטיקה 'המטען' (מהעיתונים היותר מקצועיים שאני מכיר) מספק הבנה טובה יותר של הנתונים, להלן ציטוטו מתוך סקירה רחבה ומעמיקה יותר:
"ראו את נתוני חודש פברואר בנמלי החוף המערבי של ארה"ב (חודש מול אותו החודש לפני שנה): לוס אנג´לס (35%-), לונג ביץ´( 43%-) – אגב שני הנמלים הללו מחזיקים בנתח של 40% מהתנועה הבינ"ל של ארה"ב, סיאטל( 47%-) וטקומה (32%-). בממוצע משוקלל החוף המערבי איבד בפברואר 38% מהמטען לעומת פברואר 2008.
בינואר רשם היצוא של יפן ירידה של 45.7% (מכוניות ואלקטרוניקה היו המובילות בירידה) במונחי ערך. היקף היצוא במונחי משלוחים ירד ב-35%. היבוא של ארה"ב ירד בפברואר ב-52.9% במונחי ערך סחורות. אירופה ייבאה 47.4% פחות סחורות, היבוא לסין ירד ב-45.1% ובחתך של אסיה כולה ב-46.7%. אם זה לא התמוטטות של הסחר העולמי, אז מה זה?
במסוף ינטיאן שבשנזן (סין) נמצאות 400,000 מכולות ריקות (כאשר הקיבולת של המסוף לריקים ומלאים יחד עומדת על 250,000)… מסוף שיוואן גם הוא בשנזן טיפל בשיאו ב-20,000 מכולות ביום, בשבועיים האחרונים הוא עובד בקצב של 10,000 ביום. כל נמלי שנחאי יחד טיפלו החודש בקצב של 30,000 מכולות ביום, לעומת 100,000 בזמן השיא. זה לא משבר, זה גם לא משבר כבד, זה בערך אֵם כל המשברים. נתונים כאלה קשים הם המפרידים בין recession (מיתון) לבין depression (תקופת שפל כמו זו של שנות ה-30). האם יצליחו הממשלות של כל המדינות יחד להדוף את האיום החדש הזה על האנושות?".

למען האמת מתוך ניתוח נתוני הלוגיסטיקה ההערכת ארגון הסחר העולמי מאד אופטימית, נתוני האוניות מראים כי כיום מושבתות 484 אניות בקיבולת מצרפית של 1.41 מיליון TEU (זאת יחידת המדידה של נפח מטענים) המהוות 12% מקיבולת צי האוניות המצרפי העולמי. בהתחשב בעובדה כי אוניות רבות שכן מפליגות עושות זאת בתפוסה חלקית ברמה זו או אחרת, ההערכות מדברות על ירידה בפועל של סדרי גודל של 20-25% בסחר העולמי.

ובכן אינני חושב שמדובר על איום לאנושות או לציביליזציה המערבית אך בהחלט מדובר על שפל כואב שיארך 4-5 שנים לפחות.

7 תגובות

  1. ד.ט הגב

    "אני הרבה יותר מאמין לנתוני שטח גולמיים, ותחום הלוגיסטיקה הוא "השטח" והמדד לסחר הבין לאומי. אפשר לדווח על עיסקאות בין שתי מדינות עד מחר, תפוסת האוניות בקו בין המדינות הללו מראה מה נפח העסקאות האמיתי."

    זה מראה על הנפח במובן הפיזי, אבל אין להתייחס לקרטון עם מחשב נייד, לדוגמה, כמו לקרטון עם גרעינים באותו נפח.

    כלומר, נתון הנפח בהחלט חשוב וקל למדידה, אבל יש גם צורות התייחסות אחרות.

  2. אודי גונן הגב

    הסחר באוניות מהווה 98.3% מכלל הסחר העולמי.
    לפיכך הוא מכסה את כל הסקטורים מגרעינים ועד מחשבים ולכן למעשה מדובר במיצוע (ממוצע) של כלל הסחורות.
    זה בהחלט מדד משמעותי ומדוייק הרבה יותר מהכרזות החברות על חתימה על עסקאות עתידיות

  3. ד.ט הגב

    בכסף או בנפח פיזי? הרי יש עולמות שלמים ומתפתחים של ענפים כלכליים ללא מסחר פיזי כלל.

    ייתכן בהחלט שיהיה שינוי בנפח הסחורות ללא שינוי בהיקף המסחר המהותי: לדוגמה, המעבר ממחשבים שולחניים למחשבים ניידים הקטין במשהו, אני מניח, את נפח הסחורות, אך אינו מעיד על הדרדרות בכלכלה אלא להיפך.

    בכל אופן גם לשיטתך, כאשר אתה מדבר על ירידה בנפח הפיזי של הסחורות שהובלו בים, אין לך שום דרך לדעת אם הירידה הייתה בסחורות בעלות מחיר גבוה או נמוך ליחידת נפח, וההנחה שהכל ירד באותה מידה אינה בהכרח נכונה.

    ייתכן שזה המדד הטוב ביותר אך גם כוחו מוגבל.

  4. אודי גונן הגב

    כאשר מדברים על מעל ל98% מהמטענים הרי שנפח=כסף.
    אני מדבר על סחורות ולא על שירותים בהם אין מסחר פיזי
    כך או כך נראה לי שהנקודה מוצתה.

  5. ד.ט הגב

    תשעים ושמונה אחוז במונחי נפח, או במונחי כסף? אם נפח שווה כסף, היה אפשר להחליף מטר קוב מים במטר קוב יהלומים, ולא היא.

    אם כוונתך ש-98 אחוז מהנפח זה גם אחוז גבוה מאד מן הערך הכספי – אין חולק.

    כשאתה מוריד משהו בתשלום באינטרנט, למשל – תוכנה או שיר בתשלום – זה שירותים או מסחר? ומה זה חשוב איך תקרא לזה, מבחינת הכלכלה.

    כל מה שאני אומר – לא הכל נמדד בתנועת הסחורות הפיזיות. זה אומר הרבה אבל זה לא אומר הכל. זכותך שלא להסכים לכך.

  6. אודי גונן הגב

    1. זאת התגובה האחרונה שלי בנושא זה.
    2. סחר בסחורות זה סחר בסחורות לא כלכלה
    3. הורדת תוכנה מהאינטרנט נחשבת לפי כל הכללים לסחר בשירותים
    4. גם בנקאות ביטוח יעוץ וכו באינטרנט או באופן פיזי זה שירותים!
    5. כלכלה זה מושג רחב שמדבר גם על תעסוקה מופ יזמות ואלף ואחד דברים
    6. הפוסט שלי עוסק בסחר

  7. חנוך ויניקמין הגב

    ראשית אודי שמחתי לקרוא על דעתך החיובית בקשר לעיתון המטען. מחמם את הלב לראות שמישהו מבחין בהבדלים.
    לגבי הסחר העולמי: אותם 98% מתייחסים למשקל הסחורות ולא לנפח. במונחי ערך מדובר ב-65% והיתר באוויר שגם שם יש התרסקות. מדובר גם בסחר בינ"ל שזה מינוח חמקמק משהו, שכן הובלת טובין מגרמניה לאיטליה איננה סחר בינ"ל.
    שינויים זעומים מאלה נחשבו בעבר למחוללי היסטריה, משבר כזה לא חווה איש חי מעולם.

השארת תגובה