סינגפור – שער לדרום מזרח אסיה?

הצמחיה העצומה בשווקי המזרח כמו גם התחרותיות בשווקים האירופאים והאמריקאים בשנים האחרונות דוחפים חברות ישראליות לחקור שווקים חדשים. חברות רבות "גילו" זה מכבר את השווקים האסייתיים ומנסים להרחיב את פעילותם בשווקים אלו.
 
בין המדינות אותן בוחנות חברות רבות נמצאת סינגפור, סינגפור הנה עיר-מדינה בת קצת מעל  3 מליון אזרחים אשר הפכה למעצמת סחר והי-טק בין לאומית.
עיתון העסקים הבין לאומי BusinessWeek פרסם בחודש שעבר את רשימת 1,000 החברות הגדולות בעולם. ברשימה זו מופיעות 5 חברות סינגפוריות! חברת התקשורת Singtel, חברת התעופה Singapore airlines   ושלושה בנקים הגדולים במדינה DBS, OCBC. UOB.
כיצד מצליחה מדינה כה קטנה ועניה במשאבי טבע לתפוס מקום כה מרכזי בכלכלה העולמית?
נס כלכלי?, ניהול איכותי? יציבות פוליטית? הרבה כבר נכתב בכדי להסביר את התופעה הייחודית הזו באסיה ובעולם הנקראת סינגפור וזה המקום לבחון את עיר המדינה הזו ולראות מה יש לה להציע לאנשי העסקים הישראליים.
 
סינגפור שוכנת על אי מרכזי ששיטחו כ 600 קמ"ר וכן כ 60 איים קטנים נוספים בלתי מיושבים. (סינגפור מבצעת ייבוש של הים ובנייה של איים מלאכותיים, בעיקר למטרות הטמנת פסולת, המגדילים את שיטחה).
מספר התושבים באי הוא כ 4 מליון איש מתוכם 3.2 מליון אזרחים ו כ 800,000 תושבים ועובדים זרים, הרכב האוכלוסייה הוא 77% סינים, 14% מלאים 7% הודים.
סינגפור שוכנת בין שתי מדינות מוסלמיות גדולות: אינדונזיה ומלזיה. עובדה זו משפיעה רבות על מדיניות החוץ שלה בכלל ועל יחסיה עם ישראל בפרט.
 
את היתרונות שיש לסינגפור להציע לחברות ישראליות אפשר לתמצת בשתי מילים: סחר והשקעות.
 
בתחום הסחר, ממשלת סינגפור פועלת באופן מסורתי להפיכת סינגפור למרכז אזורי לארצות דרום מזרח אסיה, ואכן נראה כי סינגפור אכן משמשת כמרכז כזה. הסיבה לכך נעוצה במספר גורמים:
  1.   מיקום גיאוגרפי: סינגפור שוכנת במצרי 'מלקה', מרבית תנועת הספנות בין אירופה אפריקה והודו לארצות מזרח אסיה (הן צפון מזרח והן דרום מזרח) עוברת דרך מיצרים אלו. עובדה זו הפכה את סינגפור למרכז הפצה אזורי באופן טבעי.
  2.   תשתיות: התשתיות בסינגפור הן מהמובילות בעולם. תשתיות הנמל, תקשורת (אינטרנט בפס רחב בכל בית), תחבורה, בנקאות וביטוח.
  3.   ודאות פוליטית: למרות היותה של סינגפור דמוקרטיה, בסינגפור מפלגה חזקה אחת (PAP) ואין אופוזיציה משמעותית. עובדה זו מאפשרת לממשל לנהל את עניני המדינה ללא סיכונים פוליטיים, הדבר מקל על קבלת החלטות לאור קריטריונים כלכליים בלבד.
  4.   כוח עבודה: כוח העבודה בסינגפור עד השנים האחרונות היה מיומן יחסית למדינות האזור ושכר העבודה היה עדין תחרותי ביחס למדינות האזור, (בסינגפור אין שכר מינימום הקבוע בחוק). עובדה זו הפכה את סינגפור למעצמת יצור בתחום המוליכים למחצה.
 
וגם, לא פחות חשוב, ארץ דוברת אנגלית ומסבירת פנים, המעודדת כספית חברות רב לאומיות להקים בה את המטות האזוריים שלהן ומעניקה איכות חיים טובה מאד לעובדים ולמנהלים הזרים של חברות אלו.
 
ממשלת ישראל גילתה כבר מזמן את הפוטנציאל הגלום בסינגפור כשער למדינות נוספות באסיה והקימה בשיתוף עם ממשלת סינגפור קרן דו לאומית למחקר ופיתוח אשר למעשה מאפשרת לחברות ישראליות לבצע את בדיקת הטכנולוגיה שלהם בשוק הסינגפורי בשיתוף עם חברה מקומית ובמימון ממשלתי. הכוונה היא כי לאחר התאמת המוצר לשוק האסיאתי ובדיקתו בסינגפור, תוכל סינגפור להוות קרש קפיצה עבור החברה הישראלית למדינות אחרות באזור.
בהתחשב בעובדה כי מסיבות פוליטיות שני שווקים גדולים בדרום מזרח אסיה, אינדונזיה ומלזיה, סגורים חלקית בפני חברות ישראליות, זה בהחלט שירות שכדאי לשם לב אליו.
 
מבחינה פיננסית, סינגפור מהווה כיום את שוויץ של המזרח הרחוק.
יתרות המט"ח הרשמיות של המדינה עומדות על 75 מיליארד דולר אולם גובה היתרות האמיתי נשמר כסוד מדינה וההערכה היא כי גובה היתרות האמיתי הוא הרבה למעלה מכך. המדינה מנהלת את יתרות המט"ח באמצעות גופי השקעות מוסדיים, חלקם הפכו עם השנים לגופי ההשקעות הגדולים בעולם.
לכל משרד ממשלתי בסינגפור יש זרוע השקעות אשר מחפשת מוצרים וטכנולוגיות בתחום אחריות המשרד הממשלתי וזאת על מנת ליישמו בסינגפור ואחר כך במדינות באזור.
 
בין הבנקים הגדולים בסינגפור  כבר הזכרנו את DBS , OSCB ואת UOB. שלושתם בנקים גדולים בקנה מידה עולמי אשר רוכשים בנקים זרים בכל רחבי אסיה.
 
המשבר הפיננסי שפגע באסיה בשנת 1997 כאב מאד לכלכלה הסינגפורית אך שלא כמו שכנותיה מלזיה, תאילנד והפיליפינים ההתאוששות מהמשבר היתה מהירה יחסית.
מאחר ועיקר ההשקעות הסינגפוריות עד 1997 היו באזור דרום מזרח אסיה, ההתרסקות הפיננסית פגעה קשות בהשקעות אלו ולכן אחד הלקחים החשובים שנלמדו על ידי הסינגפורים כתוצאה ממשבר זה היה פיזור תיק ההשקעות שלהם באופן גלובלי.
 
ואכן, החל משנת 1999 אנו רואים פתיחות גדולה יותר של הסינגפורים להשקעה בישראל. כיום מושקעות בישראל כ 20 קרנות וחברות סינגפוריות אולם במונחים סינגפורים מדובר על טיפה בים או בדיקת השוק הישראלי. אנו עוד רחוקים מאד ממיצוי פוטנציאל ההשקעות הכביר הגלום בשוק הסינגפורי.
 
היחסים בין ישראל וסינגפור ארוכים וטובים, מדי פעם אנו יכולים לקרוא בעיתונות גם על הפעילות הרבה של התעשיות הביטחוניות בסינגפור. עובדה זו יצרה הערכה גדולה לתעשיות הטכנולוגיות הישראליות. הערכה זו החלה על בסיס התעשיות הביטחוניות התבססה עם הפיכתה של ישראל למעצמה טכנולוגית עולמית וכיום כל חברה טכנולוגית ישראלית תתקבל בזרועות פתוחות בכל חברה או בית השקעות סינגפורי.
 
אולם אל לנו לטעות ולחשוב כי אנו נמצאים במנהטן או בלונדון.
מאחורי השפה האנגלית וגורדי השחקים הבוהקים עדין מסתתרת תרבות אסיאתית-סינית על כל מורכבותה ורבדיה ובשילוב עם השלטון הריכוזי והתפקיד המכריע של הממשלה בכלכלה זוהי סביבה עסקית ייחודית ומעניינת.
 
הליך ההכרות והמשא ומתן יכול להיות ארוך ושמרני, אולם לאחר שהתקבלה ההחלטה על השקעה בחברה ישראלית הסינגפורים לא ימהרו למשוך אותה החוצה.
במהלך השנה האחרונה לא רק שחברות סינגפוריות לא ביטלו או משכו את השקעותהם בישראל, אנו עדים למסע עליה לרגל ממש מצד גופים וחברות שונים לחיפוש טכנולוגיה איכותית במחירים טובים.
 
לסיכום, האם סינגפור יכולה לשמש כמרכז אזורי לחברות ישראליות בדרום מזרח אסיה? התשובה היא כי בסקטורים מסוימים בהחלט כן, בתחומים עתירי הידע ובגיוס השקעות סינגפור בהחלט צריכה להיות על מפת מנהלי השיווק של החברות הישראליות.

 

השארת תגובה