המשבר הכלכלי והשקעה בעלי תה

אני קורא העיתון ההונג-קונגי Chaina Morning Post כי מחירי תה מיושן מסוג פו-אר צנחו ב80% מאז תחילת המשבר הפיננסי. זה לא קוריוז – אנשים רבים בסין קונים את התה לצורכי השקעה, כפי שבמערב ישנן אנשים הקונים בקבוקי יין מיקבים מסוימים לצורך השקעה. התה נשמר בתנאים אופטימאליים במרתפים או בעליות גג ונמכר כעבור עשרות שנים – סוג של שילוב בין תחביב והשקעה ארוכת טווח.

בנסיעה האחרונה החלטתי לבקר ברשת החנויות ההונג-קונגית  Sun Sing Tea מתמחה בסוג של תה מיושן הנקרא פו-אר (Pu-er) שלא כל כך ידוע בישראל והוא למעשה המקבילה הסינית ליין אדום של עולם התה.

הצורה המקובלת של התה הינה בצורת   תה   דחוס,   מדובר   על 'עוגת תה'   בצורת   צלחת   או   גלגל  (Compress Tea) או בצורה מלבנית (Brick Tea) עטופים העלים ומיושנים שנים רבות בתנאים מיוחדים. בחנות ישנן עוגות תה בנות מאה שנה ואף יותר ועל פי האמונה הסינית הן יכולות להשתמר לעד וזאת בגלל חומר אנטיביוטי אשר משמיד את הבקטריות המתיישבות על כל חומר אורגני ובכך מונע למעשה את ריקבונו.

בעל החנות, סיני בעל שומה שעירה כדבעי על לחיו, נשבע לי בעצמות סבתו כי האבקה העדינה שכמו מצפה את עוגות התה ונראית כאבקת זהב עדינה הוא הוא אותו חומר אנטיביוטי ייחודי.

חלטתי כוס תה מאחת מהעוגות, לקחתי נשימה עמוקה ושתיתי, לפחות מבחינה פסיכולוגית לא פשוט לשתות חליטה של חומר אורגני שעמד מאה שנה!  – היה טעים!

אני חייב לתת את הפיסקה של הדיסקליימר:  פו-אר זהו תה למתקדמים. באנלוגיה לא כל כך חינוכית אולי, כמו שנערים בני 16 מתחילים בוודקה לימון ומגיעים לוויסקי סינגל מאלט בן 18 שנה בגיל 40, כך גם לתה פו-אר יש טעם וחוזק ייחודיים שיש להתרגל אלהם. ללא ספק זהו אחד מסוגי התה הסיני המעניינים שיש. לבלוג התה

4 תגובות

  1. אייל גרוס הגב

    הכי ישן ששתיתי היה משנת 1970, ועכשיו מה שיש לנו בבית ואני שותה בדרך כלל הוא
    פו-אר ירוק בסך הכל מ 2006 ופו-אר שחור מ 1998. האם ליישן את זה מ 2006 ולמכור אותו עוד שנים רבות?:)
    בינתיים אני נהנה לשתות אותו! כבר מהנה…
    אגב לקח לי זמן להבין שדווקא להבדיל מתה אחר שצריך לאטום היטב כאן כדאי להשאיר אותו בקופסה שנושמת…

  2. אודי גונן הגב

    איל – אני חייב להגיד שמקנן בי ספק מסויים כי כל המוצרים הללו כגון ויסקי יין תה טבק המיושנים לשנים רבות מאבדים בשלב מסויים את היחודיות שלהם, משהו בבחינת כל המרבה גורע.
    נראה לי שפו-אר בן שלוש ארבע שנים הוא מהטובים שיש ואין צורך להמתין עשרות שנים, מה עוד שקשה לשחזר את התנאים המתאימים.

    לא הייתי מודע לנושא האיוורור- שווה בדיקה!

    הרשה לי להזמין את עצמי יום אחד בלונדון לכוס תה בריטי עם עוגיות 🙂

  3. האמת, כמובן הגב

    פו-אר הוא תה של דרום סין, לא תמצא סצ'ואנים רבים (לדוגמא) שמעריכים אותו, כשם שליבול עילאי "טייה גואן יין" הטאיוואני לא קונים מחוץ לטאיוואן.

  4. אייל גרוס הגב

    אודי – אנא הודע לי שכשאתה מגיע ללונדון! יש כאן כמה מקומות שווים מאוד לתה – ואני אכתוב עליהם בבלוג, בינתיים כתבתי ובקצרה רק על אחד – ואשמח ללכת איתך:) או להזמינך אלינו לכוס תה בבית:)

    לגבי יין מיושן -התחום מהשלושה בו יש לי הכי הרבה נסיון.. אז תלוי…. אבל בורדו או פורט או בורוגונדי שיושן כהלכה בהחלט מענג באופן שונה מיין צעיר..

השארת תגובה