רציתי לשתף את הקוראים במאמר של חנוך ויניקמן מהעיתון הלוגיסטיקה והספנות "המטען".
רקע קצר: חברת הביטוח הבין לאומית "לוידס" מבטחת את מרבית המטען והסחר העולמי המובל בים באוניות. זהו שוק מורכב מאד הכולל חיתום וביטוח וביטוח משנה ואין צורך להכנס כרגע לפרטים. מה שכן חשוב הוא שלחברת לוידס יש ועדת משנה העוסקת בסיכוני מלחמה (הרי בבטוח אנו מדברים) וכאשר הועדה מכריזה על אזור מסויים כעל אזור בסכנת מלחמה מלחמה (war risk zone) הרי שביטוח המטען והאוניות לאזור גדל מאד דבר המביא לפגיעה (לפעמים עד כדי עצירה) בסחר האוניות לאותו האזור.
להלן כתבתו של חנוך:
"לפני כשבוע נמל פוטי בגאורגיה מופצץ מהאוויר ע"י מטוסים של רוסיה. 11 עובדים נהרגו ברציף המכולות ועוד 20 עובדים נפצעו. מסוף המכולות ספג פגיעות קשות בתשתית ויחידות צבא רגליות של רוסיה נכנסו לנמל כשהן מטביעות סירות של משמר החופים ופוגעות בציוד תפעולי. נו, ואיפה ללויד´ס?
בישראל, אם נפלט לחייל כדור גומי במטווח מוגן ברמת גן, מיד מתכנסת הוועדה המיוחדת של לויד´ס ודנה באירוע, שמא ניתן להכריז כאן על War Risk Zone, אבל זה נכון רק למדינות מסוימות, למשל ישראל, סרי לנקה, תימן, עיראק וכיוצא באלה. בינתיים לא התכנסו הוועדות של לויד´ס לדון במצב בגרוזיה, פיגור די משמעותי בלוח הזמנים הרגיל שלהן. אגב, לויד´ס ידעה להתאפק מאד גם באירוע הטרור של ה-11 בספטמבר בארה"ב, לגבי היטל מלחמה על האמריקאים, אבל לא יצאה בכלל בידיים ריקות כי לרשימה אז נוספו: ישראל, מצרים, מדינות המפרץ הפרסי, הים האדום, סואץ, סוריה, תימן, לוב, אלג´יריה, סודן ואריתריאה. יש כנראה מדינות ששוק הביטוח הלונדוני יודע להתייחס אליהן ביתר רגישות ויש כאלה שפחות."
הבריטים מגלים סמפטיה (שמה נאמר פחד) מרוסיה ארה"ב או סין אבל ישמחו מאד להראות לנו הקטנים מי בעל הבית בשוק הספנות העולמי. זהו המבנה הפוליטי של הכלכלה העולמית.