משרד התעשייה והמסחר (המטה לקידום השקעות) פרסם לאחרונה סקירה בנושא ההשקעות הזרות בישראל (לסקירה המלאה לחץ כאן), הסקירה נותנת מבט חטוף על הסכומים העצומים המושקעים באופן ישיר על ידי התאגידים הגדולים במדינות שונות, השקעות חוצות גבולות בדרך כלל בתעשיות עתירות ידע, מחקר ופיתוח, ועל כוחה הפיננסי-טכנולוגי העצום של הגלובליזציה.
יש כאלו הנרתעים מהעוצמה ומהמעורבות של החברות הזרות בישראל ורואים בכך איום תרבותי וערכי, 'אמריקניזציה' ואובדן "הריבונות הכלכלית" של המדינה, לעומתם אי אפשר שלא לראות גם מספר מקומות העבודה שנוצרו באופן ישיר מההשקעות הללו (וההערכה מדברת על עד פי 4 מקומות עבודה שנוצרים באופן עקיף) ועל הצמיחה העצומה שהשקעות אלו נותנות למשק, פתיחת שווקים למוצרים חדשים וקישוריות לעולם- קישוריות שעבור ישראל כמדינה קטנה בעלת משק מקומי מוגבל – היא חיונית מאד.
להלן בעריכה חופשית קטעים נבחרים מהסקירה:
השקעות זרות ישירות מזוהות כיום בעולם כאחד המנופים העיקריים לצמיחת כלכלות בכלל ושל מדינות קטנות בפרט. הכלכלה הגלובלית מונעת היום על ידי תאגידים רב-לאומיים. התאגידים מרכזים 70% מהוצאות המו"פ העסקי בעולם (כ-400 מיליארד דולר בשנת 2007). בשנים האחרונות מסתמנת מגמה ברורה של עלייה באחוז פעילות הייצור והמו"פ המבוצע ע"י התאגידים במדינות זרות – וזו ההזדמנות של מדינות רבות, כל אחת על פי יתרונותיה היחסיים, להאיץ את הפיתוח הכלכלי באמצעות חבירה למקורות הידע והמימון של אותן חברות.
שלוש השנים האחרונות היו מבחינות רבות שנות שיא עבור הכלכלה העולמית. הפיתוח הכלכלי בא לידי ביטוי גם בגידול מתמיד בהיקף ההשקעות הזרות הישירות ברחבי העולם, אשר שברו בשנת 2007 שיא חדש – 1.5$ טריליון, ועקפו בכך את השיא הקודם משנת 2000, שעמד על 1.3$ טריליון. עולם ההשקעות הגלובלי עבר שינויים רבים מאז שנקבע השיא הקודם. בשנים האחרונות, מסתמנת מגמה חדשה של העתקת כח כלכלי לידי הכלכלות המתעוררות, המשקיעות מדי שנה סכומי עתק במדינות המפותחות. כך למשל, בשנת 2006, הכלכלות המתעוררות הזרימו כ-14% מסך ההשקעות הישירות הגלובליות. חברות ותאגידים רב לאומיים ממדינות כגון סין, הודו,מכסיקו וברזיל, אשר צברו עודפי מט"ח, החלו להשקיע במדינות עשירות ושינו את כללי המשחק שהכרנו מהעבר.
ישראל, נפתחה אל השוק הגלובלי ונהנתה מפירות השגשוג הכלכלי, שאפשר לה לנצל את יתרונותיה היחסיים בתחום טכנולוגיות העילית. בשלוש השנים האחרונות, נהנתה ישראל מצמיחה כלכלית של למעלה מ-5% בשנה, יציבות מחירים, ירידה באבטלה וגידול ביצוא. במקביל, אנו מבחינים במגמה ברורה של גידול בהיקף ההשקעות הזרות בישראל. ההשקעות הזרות הישירות הנכנסות לישראל הגיעו בשנתיים האחרונות לשיא של כ-24 מיליארד דולר (14.3$ מיליארד בשנת 2006 ו-9.5$ מיליארד בשנת 2007), מתוך סך השקעות נכנסות של 37 מיליארד ₪ (השקעות פיננסיות וישירות כאחד). ההשקעות הן מגוונות, החל מהשקעות הון-סיכון ויצירת שיתופי פעולה עם חברות ויזמים ישראליים, דרך רכישת חברות ישראליות ועד להקמת חברות חדשות ומרכזי מו"פ של חברות רב-לאומיות. למעשה, ישראל הפכה בשנים האחרונות לשחקנית משמעותית בעולם ההשקעות הגלובלי, בשעה שההיקף הכולל של ההשקעות הזרות היוצאות ממנה עלה על היקף ההשקעות הנכנסות (בשנת 2006, סך ההשקעות הישראליות בחו"ל הגיע ל-30$ מיליארד, מתוכם 14.4$ מיליארד כהשקעות ישירות). בהשוואה בינלאומית, דורגה ישראל בדו"ח השנתי של IMD שפורסם לאחרונה (הדו"ח מתייחס לשנת 2006), במקום ה-6 בעולם בהשקעות ישירות זרות נכנסות ביחס לתל"ג (14.15% מהתל"ג) – לפני אנגליה, ארה"ב, סין והודו (זו קפיצה משמעותית, שכן בשנת 2004, דורגה ישראל במקום ה-50 בעולם (0.47% מהתל"ג). בקנה מידה אבסולוטי (במונחים דולריים), דורגה ישראל בדו"ח במקום ה-17 בעולם, לצד שבדיה, רוסיה ומקסיקו.
בין ההשקעות הבולטות בישראל לאחרונה ניתן לציין את רכישת הענק של חברת HP את חברת מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר, שהפכה אותה למרכז מו"פ בתחום התוכנה עם כ-800 עובדים ביהוד ורכישת 80% ממניות ישכר תמורת 4 מיליארד דולר ע"י חברת האחזקות Bershire Hathaway של המשקיע וורן באפט, הראשונה והיחידה מסוגה מחוץ לארה"ב. רכישות אלו מהוות דוגמא להזרמת הון זר, תוך שימור ופיתוח פעילות החברות בישראל. לאחרונה, אנו עדים להקמת מרכזי פיתוח וייצור של שחקנים חדשים (Google, Yahoo, Veolia, Scigen ועוד). כמו כן, קיימת מגמה של רכישת חברות הזנק ישראליות, אשר הופכות להיות מרכזי הפיתוח של חברות האם הגלובאליות (רק בשנה האחרונה, חברות הענק Samsung ו-AT&T בחרו להשקיע בדרך זו). דוגמא נוספת מן העבר היא חברת SAP הגרמנית, שהחלה את פעילותה בישראל בשנת 1998 בהשקעה בחברת Ofek-Tech, וכיום המרכז הישראלי שלה הוא הרביעי בגודלו בעולם עם כ-800 עובדים. באופן דומה, חברת התוכנה BMC רכשה בשנת 1999 את חברת New Dimension ופתחה באמצעותו מרכז פיתוח ישראלי אשר מעסיק היום כ-450 עובדים.
1. האם רכישת ישכר על ידי ברקשייר האתאווי הוסיפה מקום עבודה אחד? האם למשפחת ורטהיימר נגמר הכסף וכדי להשקיע ולהגדיל את המיפעל, נזקקו לכסף מבאפט?
2.במאזן תנועות ההון מישראל ואליה, מסתבר שיותר הון הושקע על ידי ישראלים בחו"ל מאשר על ידי משקיעים מחו"ל בישראל.
הסיבובית של ישקר,על חשבון משלם המיסים הישראלי.זו העסקה שהכותב התמים מהלל אותה.
The two axial principles of our age.
Tribalism, and globalism,clash at every point ,except one.: They may BOTH be threatening to democracy.
http://www.theatlantic.com/doc/199203/barber
הגלובליזציה היא אוייבת של הדמוקרטיה.של שלטון העם.בעידן התאגידים הבין לאומיים,מצטמצמת היכולת של המדינה
והאזרחים לשלוט על גורלם.למעשה,הגלובליזציה מנטרלת את היכולת של
האזרחים מלהשפיע על התהליכים המעצבים את חייהם.
ולאיציק.המגיב שלפני.אין לך מושג כמה אתה צודק.אסביר לך.
איציק,הידעת שורטהיימר ובאפט עשו עליך,עלי,ועל כותב הפוסט,סיבוב של מיליארד $$$$ ?
תגובה שכתבתי על מכירת ישקר.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/976564.html
17 ,אזרח.
מה לקומבינטור,ולחינוך? בועת המס (של ישקר) של 1 מיליארד דולר על
חשבון משלם המס בישראל .
ורטהיימר ובנו ילמדו את תלמידי ישראל איך לבצע עיסקות מס סיבוביות ,על גבם של שאר נתיני ישראל הכורעים תחת נטל המס הגבוהה.
אחלה מחנך.
אלכסנדר ינאי אמר לאשתו, שלומציון, על ערש הדווי: אל תתייראי, לא מן הפרושים, ולא מן הצדוקים, אלא מן הצבועים .שעושים מעשה זמרי ,ומבקשים שכר כפנחס.
בועת המס (של ישקר) של 1 מיליארד דולר על חשבון משלם המס בישראל .
הסיפור התגלגל כך.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=712904&contrassID=1
תגובתי היתה:תגובה 27 ,אזרח.
אזרח. | 12:21 07/05/06
מצטער לקלקל את חגיגת האורגיה התקשורתית.האם כעת שיש לנו מיליארד$$$
שנפלו לנו מהשמיים של אומהא נברסקה כמס,האם כעת נוכל לדוגמא,להגדיל את סל התרופות?
אמרו שאי אפשר לפרוץ את מסגרת התקציב.
אז כעת שזכינו בלוטו,במזל,(מיליארד $$$$ מס)האם נוכל לראות את הכסף הזה הולך לנושאים המשוועים להשקעות,או שגם המיליארד $$$ האלו "יעלמו" להם בצורה מסתורית?
אני חושש שגורל מיליארד $$$$ האלה ,יהיה כגורל הכספים ש"נחסכו"(ונעלמו באורח מסתורי) מההתנתקות של עזה.
גם אז הובטח שהכספים שנחסוך מהשהייה בגוש קטיף,יושקעו חזרה לנושאים המשוועים להשקעות.
הייתי מסופק.ובצדק.רק לאחר מכן גיליתי את זה:
http://www.ralc.co.il/site-article-op-a-id-750-tno-1.html
תכנון המס שמגיע לישקר ולמשפחת ורטהיימר
בועת המס של 1 מיליארד דולר על חשבון משלם המס בישראל
רמי אריה עו"ד , רו"ח
שים לב מה אומר רמי אריה.
ציטוט:"לפי פרטי עסקת ישקר שפורסמו, הרי עולה כי מדינת ישראל תקבל 1 מיליארד דולר מהעסקה, אך תחזיר אותם לוורן באפט בתוך 10 שנים. למעשה, הוא אפילו יזוכה ממס בסכום כולל שיגיע לסך של 2 מיליארד דולר. עסקה כדאית מאד של גאון ההשקעות וורן באפט לרכישת ישקר בסך של פחות מ- 2 מיליארד דולר בלבד.
משפחת ורטהיימר מצידה קיבלה 3 מיליארד דולר נטו וחסכה 1 מיליארד דולר מס אם הוגדרה המכירה כ"מוניטין" והיא תחסוך עוד 750 מיליון דולר בשל אי תשלום מס על משיכת התמורה מהעסקה כדיבידנדים.
סביר כי ללא חיסכון המס שניתן על ידי המדינה לוורן באפט, ספק באם העסקה עצמה הייתה יוצאת לפועל.
(ומה חשבו? שבאפט הממולח ישלם מליארד $$$$ כמס? באפט,לפי המסופר,לא נותן 20$ לנכד שלו.אז שהוא ישלם מליארד $$$ מס?
הצחקתם את באפט.(
כך שהכסף שמקבלת משפחת ורטהיימר שייך גם לכל אחד ממשלמי המיסים בישראל.
ואת זה:
http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article6310.aspx
סיקור מכירת "ישקר"
סיפור ענק עם חור גדול
מאת גדעון עשת
איתן ורטהיימר עשה לתקשורת הכלכלית בישראל בית?ספר שטרם ראינו במקומותינו.
שים לב מה אומר גדעון עשת.
ציטוט:"איתן ורטהיימר עשה לתקשורת הכלכלית בישראל בית־ספר שטרם ראינו במקומותינו
בראיון עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה (וקודם לכן מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר) אמר רענן דינור ל"מעריב" (16 ביוני 2006): "פתאום קיבלתי טלפון מאיתן ורטהיימר, והוא ביקש פגישה עם אולמרט ואיתי. בפגישה הוא סיפר לנו על העסקה עם וורן באפט, וביקש שנעביר לו את כל המידע הדרוש לגבי היבטי המיסוי… התרגשנו מאוד… התחייבנו בפני איתן ששום דבר לא ידלוף החוצה, וכך היה – במשך חודשיים שמרנו את הסיפור בבטן".
הנה תיאור ממקור ראשון של הפאשלה העיתונאית הראשונה בסיקור העסקה שכל־כך דובר בה. וורן באפט, איש עסקים אמריקאי מצליח ושנוי במחלוקת, קנה את "ישקר" – חברה ישראלית בענף המתכת – בארבעה מיליארד דולר. הבטן של אולמרט ודינור אינה כל־כך קטנה. שותפיהם לסוד היו, כך דינור באותו ראיון, גם מנהל רשות המסים ג'קי מצא, מנהל מרכז ההשקעות שבמשרד התעשייה חזי צאיג, ומנכ"ל משרד האוצר יוסי בכר. אפשר לשער כי גם אלה לא שמרו על סוד כמוס לפרה ולסוס, אלא שיתפו אחרים בתרגיל המס המבוקש. די ברור שגם ורטהיימר לא בנה עסקה רק על סמך הבדיקות של ממלא מקום ראש ממשלה וכמה פקידים. הוא לבטח העסיק רואי־חשבון ועורכי־דין שבדקו ומצאו את כל הדרכים האפשריות כדי שמשלם המסים הישראלי ייתן הטבות מס לעסקה של באפט־ורטהיימר. די הרבה אנשים ידעו, ושום דבר מכל המידע הזה לא הגיע לתקשורת חודשיים תמימים. די מביש.
די מביש? מה פתאום.זו המהות של שלטון ההון.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979371.html
עו"ד וינרוט: שחיתות והון הם השלטון
הבורות. השחיתות. השנאה. ההפרטה. השטן הפוסט-מודרני. אלוהי הממון והגרפים. ערב ה' באייר תשס"ח מעלה עו"ד יעקב וינרוט כתב אישום חריף מאין כמוהו נגד המדינה והחברה הישראלית ומה שיצא מהן בתום 60 שנות עצמאות. הכל הלך לאיבוד, הוא אומר. נשאר רק כסף
הוא האיש המתאים להתלות בו בנושא שחיתות
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1139048.html
אף אחד אינו חסין ואף אחד אינו אמא תרזה