אחריות חברתית ומעורבות עסקים בקהילה בישראל

לאחרונה פרסם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (רוני בן צורי) דוח מקיף ומסכם על האחריות החברתית והמעורבות של עסקים בקהילה. לאור הרלוונטיות של דו"ח זה והדיון הציבורי בעת האחרונה העוסק בנושאי עמותות סיוע ותרומות, אני מבקש להביא ממנו קטעים נבחרים בעריכה חופשית. (לצפייה בדוח המלא)

בדומה למגמה במדינות מערביות רבות, גם בישראל מצטמצם חלקה של מדינת הרווחה וגדל חלקם של משקי הבית הפרטיים במימון ההוצאות החברתיות בתחומי חינוך, בריאות ורווחה. כתוצאה מכך נוצר צורך להשלים את המשאבים החסרים. ארגוני המגזר השלישי נרתמו ופועלים בתחום זה מכבר. גם המגזר העסקי נטל חלק, כבר בשנים קודמות, בפעולות שונות למען החברה, שבאו לביטוי בעיקר בתרומות כספיות ובשווה כסף, שהועברו לארגוני צדקה במגזר השלישי לצורך סיוע לנזקקים. פעילות זו נשאה אופי וולונטרי, פילנתרופי וספוראידי.

דפוס תרומת כספים ע"י עסקים לעמותות פילנטרופיות שפעלו לטובת אוכלוסיות חלשות היה בשנים קודמות הדפוס העיקרי שבו באה לביטוי מעורבות ופעילות עסקים בקהילה. דפוס זה אופיין בפניה של אגודות הצדקה השונות לעסקים, ובהיענות מצד העסקים, לפניה כזו באמצעות תרומת כספים שיועדו ע"י האגודות והארגונים לצרכים שונים, על פי שיקוליהן הבלעדיים של אגודות אלו (סיוע לחרשים, לאוטיסטים, לעיוורים וכד). תרומות העסקים לא היו קבועות ובד"כ ניתנו אד- הוק בכפוף לפניה יזומה של ארגון צדקה זה או אחר.

עם השנים, חל שינוי באופי הנתינה, ועסקים הפכו מעורבים יותר בהחלטה לאן יועברו כספי התרומות ואף תרמו ישירות לאוכלוסיות שמצאו אותן נזקקות וראויות לסיוע כגון: לילדים באזור הצפון, לקשישים ולאחרים. תהליך השינוי בדפוסי המעורבות והסיוע של עסקים בקהילה התחדד עוד יותר בשנים האחרונות כאשר סוג הפרויקט הקהילתי שבו העסק מעורב נבחר במישרין על ידי העסק עצמו, והמעורבות באה לביטוי בהתרחבות מעגל המעורבים, כאשר ההנהלה והעובדים מקצים מזמנם ומשעות העבודה לטובת הפעילות בקהילה.

אופן התגייסותם של ארגונים עסקיים לנושאים חברתיים משתנה והפעילות נעשית מובנית יותר בהתנהלות העסקים עצמם. באופן זה, נטילת אחריות חברתית ע"י עסקים הופכת לחלק מאסטרטגיה עסקית – ניהולית, שבה אחריות עסקים על מימדיה השונים מעבר להיותה ראויה משיקולי הגינות וצדק, נתפסת כנושאת עמה תרומה ממשית לרווחיות העסק. עסקים הרואים עצמם מחויבים לקהילה, פועלים לקידום מטרות חברתיות כחלק מהמדיניות העסקית שלהם. גישה זו באה לביטוי בתחומי פעולה שונים המכוונים לאוכלוסיות יעד מגוונות ויש לה ביטוי תקציבי לא מבוטל. פעילות זו הופכת את הדיון בחשיבות אחריות חברתית של עסקים ותרומתם לרווחת הקהילה למרכזי, כאמור, על רקע צמצום תפקידיה של מדינת הרווחה, המדגיש את חיוניות מעורבות עסקים בחיי היומיום של הקהילה ובזמני משבר כל שכן.

בשנים האחרונות צומחת גישה ניהולית חדשה, המעריכה עסקים לא רק לפי מידת הצלחתם הפיננסית, אלא גם על פי האופן שבו הם מנהלים את עסקיהם – במימד מחויבותם ואחריותם לסביבה האנושית- חברתית כמו גם לסביבה הפיזית. על פי אסטרטגיה ניהולית חדשה זו, עסקים רואים עצמם מחויבים לקהילה ופועלים לקידום מטרות חברתיות כחלק מהמדיניות העסקית שלהם. השקעה אסטרטגית ומעורבות כזאת תורמים, להערכת בעלי הגישה החדשה, מעבר לתרומתם המיידית לקהילה ולאיכות החיים בחברה, גם לארגונים העסקיים עצמם, ומשותפות זו נהנים הקהילה והעסק בו זמנית.

 האחריות החברתית של המגזר העסקי בעולם המערבי מתמקדת ב- 8 מימדים עיקריים:* ניהול אחריות חברתית * אתיקה בעסקים *מוצרים, פרסום, שיווק ולקוחות * סביבת עבודה * מעורבות בקהילה * איכות הסביבה *שותפים ושרשרת אספקה * זכויות אדם ואזרח *ממשל תאגידי, דיאלוג, שקיפות דיווח.

על פי גישת האחריות החברתית של עסקים, המעורבות בקהילה כמו גם השמירה על איכות הסביבה הכוללת הפחתת זיהום האוויר, מיחזור, הפחתת פסולת ועוד , מהוות חלק מתרבות הניהול של עסקים ומהמדיניות העסקית בכללה, בדומה למניעת אפליה ניצול או פגיעה בעובד. כל אלו, לצד המימדים האחרים הנזכרים לעיל, יוצרים יחד את גישת ה"אחריות החברתית" המתנהלת כאמור, כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של החברה. גישה זו מניבה יתרון כלכלי: היא תורמת להתרחבות שווקים חדשים, משפרת את מוראל העובדים ומושכת כוח עבודה פוטנציאלי.

שיפור הקשרים עם תורמים לשמירה על הקהילה ויצירת דיאלוג חיובי עם קבוצות מחזיקי עניין על זיכיון הפעולה ולשיפור תדמית החברה ומיצובה בשוק, ומאפשרים פיתוח מוצרים ושירותים חדשים. מימד המעורבות בקהילה, שהוא כאמור אחד מ- 8 מימדי האחריות החברתית שפורטו לעיל, מוגדר באמצעות קשרי העסק עם הקהילה והפיתוח הקהילתי- כלכלי שעסקים מעורבים בהם, והם מתנהלים, בסביבה המיידית ובקהילה המקומית בה פועל העסק, כמו גם בקהילות אחרות רחבות ומגוונות שעמן הוא קשור.

חברה עסקית המבקשת לפתח את הקהילה בה היא פועלת, יכולה לעשות זאת בדרכים רבות כמו חינוך, שיקום שכונות, טיפוח ועזרה לילדים, בריאות ואיכות חיים, מעמד האישה, זכויות מיעוטים, צמצום הפער הטכנולוגי ועוד, תוך ביסוס שותפויות אסטרטגיות ארוכות טווח עם הקהילה ועם הארגונים השונים המטפלים במגוון האוכלוסיות והנושאים הרלוונטיים.

תחום המעורבות בקהילה של עסקים באמצעות פתוח הקהילה והקשרים עמה נשען על מסורת ממושכת של גמילות חסדים ומתן בסתר לנזקקים שאפיינו את חיי הקהילה היהודית מאז ומתמיד.

ועתה קצת נתונים שאספו מחברי הדו"ח:

• כ- 11,150 אלף עסקים ( 8.9% מכלל העסקים בישראל), מעורבים בפעילות למען הקהילה.
• כ- 7,600 עסקים ( 6.6% מסה"כ שאינם מעורבים ) התנסו בעבר בפעילות כזו.
• מעורבות עסקים מאופיינת בתרומה בעין 60.9% לעומת 17.7% מהעסקים שמעורבותם מתבטאת
  בתרומה כספית. ב- 21.4% מהעסקים מתקיים דפוס משולב של תרומה כספית ותרומה בשווה
  כסף.
• עסקים גדולים ( +100 עובדים) נוטים לסייע בכסף בשעור גבוה יחסית 31.0% , עסקים בסדר גודל
  בינוני ( 26-50 עובדים) נוטים לסייע בשעור גבוה בשווה כסף 86.0% , ואילו בעסקים קטנים
  מתקיים שילוב של שני דפוסי הנתינה בשעור גבוה יחסית: 25.2% מהעסקים הקטנים ( 2-25
  עובדים) מעורבים בשני סוגי הנתינה.
• 11.9% מהעסקים המעורבים בפעילות למען הקהילה מקצים תקציב שנתי מוגדר המיועד •
  לפעילות זו, ואילו רוב העסקים אינם נוהגים ליעד תקציבים מוגדרים מראש והם מגייסים
  סכומים אד- הוק לצורך זה.
• על פי אומדני מינהל המחקר בתמ"ת, סך התרומה הכספית של עסקים קטנים ובינוניים וגדולים
  עד 200 עובדים למעורבות בקהילה בשנת- 2006 עמד על כ 105.3- מליון ₪. אומדן זה הינו אומדן
  חסר באשר הוא אינו כולל כימות של שווי התרומות והסיוע בעין של עסקים אלו. כמו כן לא
  נכללו באומדן זה סכומי התרומה הכספית ושווי התרומה בעין של תאגידי הענק בישראל.
  • הערכת המינהל הינה כי סך התרומה הכספית של עסקים לקהילה (לרבות התאגידים הגדולים
  מאוד) עמדה בשנת 2006 על כ 1.1- מיליארד ש"ח ( 300 מיליון$ ).
• מעורבות עסקים בקהילה ממוקדת בסיוע לאוכלוסיות חלשות ולנזקקים מעוטי יכולת בקהילה-
  44.2% , בילדים ונוער 4.5% , בחולים באשפוז 11.3% בקשישים ומוגבלים 5.1% , עיוורים 3.7%
  ועולים 3.7% . בסקר (שבדק רק את מימד המעורבות בקהילה) נמצא גם איזכור מסוים
  למעורבות עסקים בתחום איכות הסביבה – ( 1.5% ) וסיוע לאוכלוסיית עובדים עם מוגבלות
  .(0.4%)
• עסקים המעורבים בפעילות קהילתית מפעילים בסה"כ כ- 15 אלף פרויקטים, כאשר עסק מטפל
  בממוצע בכ- 1.6 פרויקטים.
• רוב- 82% , מקרב העסקים המעורבים נוטלים חלק בפעילות או בפרויקט אחד ויחיד, ורק 5.6%
  מעורבים ביותר מ- 3 פרויקטים, מרביתם עסקים בינוניים וגדולים.
• ב- 15.1% מהעסקים המעורבים בקהילה העובדים מקדישים מזמנם – מעבר לשעות העבודה, לקידום הפרויקטים הקהילתיים שיוזם העסק.
• בנוסף לפעילויות בקהילה שיוזם העסק, נמצא כי ב- 15% מהעסקים, המעורבים בפעילות כזו, ישנם כאלף עובדים המעורבים בפעילות התנדבותית אישית נוספת למען הקהילה בזמנם החופשי.
• ב- 34.5% מהעסקים המעורבים בפעילות בקהילה יש עובד ייעודי לתחום.
• גישת האחריות החברתית כאסטרטגיה עסקית כוללת, טרם חלחלה למודעות רוב העסקים, ועל כן חלק לא מבוטל מכלל העסקים: 66.1% אינו מכיר בחשיבות תרומת מעורבות חברתית של העסק להתנהלותו הכלכלית-עסקית.

לינק לדו"ח המלא: