חיים יבין ואורי אבנרי: סיקור של קריסת ברית המועצות – 18 שנה אחרי

בתחילת שנות התשעים סיירו ברחבי ברית המועצות והגוש הקומוניסטי שני עיתונאים ישראלים נחשבים.

הראשון היה חיים יבין, שפרש לאחרונה מהטלביזיה, יבין חרש את ברית המועצות (רוסיה ושאר הרפובליקות) עם צוות צילום והתמקד באספקט שעניין אותנו מאד באותה תקופה (וגם היום כמובן) והוא הנקודה היהודית והעלייה מברית המועצות לישראל. בעקבות אותו מסע יצר יבין את הסדרה 'גחלת לוחשת' המשודרת בעת האחרונה בשעות לילה מאוחרות בערוץ ההיסטוריה.

העיתונאי השני היה אורי אבנרי שחרש את רוסיה וגם את ארצות הגוש הקומוניסטי כגון פולין, צ'כוסלובקיה ומזרח גרמניה. אבנרי סייר עם אשתו בתפקיד הצלמת ובעקבות מסעו כתב את הספר "לנין לא גר פה יותר". אבנרי בניגוד ליבין התמקד יותר בפוליטיקה המקומית, חברה כלכלה אך כמובן שגם נגע בנושא היהודי.

בימים אלו כמעט 20 שנה לאחר אותם מאורעות שטלטלו את העולם וליוו את קריסת הגוש הקומוניסטי נראה כי היציבות שבה לרוסיה. יבין פרש (סוף סוף אני חייב לומר) אבנרי עדיין מפגין על יד גדר ההפרדה ואותי מעניין לראות מה ניבאו העיתונאים והמומחים המקומיים לרוסיה, לחב"מ ולמזרח אירופה בתחילת שנות התשעים ומה המצב כיום עשרים שנה אחרי כאשר המצב יציב למדי עם סיום שלטונו של הצאר פוטין הראשון.

ובכן החדשות הטובות הן שמרבית נבואות הזעם והחורבן אותם צפה חיים בין לא התקיימו. יבין בחוש הדרמטי שלו צילם גרפיטי אנטישמי על הקירות וראיין את מנהיגי תנועת פאמיאט תוך כדי הצגתם כחמלינסיק המודרני. למזל כולנו לא התחוללה מלחמת כל בכל בין הרפובליקות הפורשות לבין רוסיה, כמעט ולא היו אירועים של מלחמות אתניות מהותיות בין קבוצות מיעוטים שונות (כמובן שהיוצא מהכלל היחידי הוא צ'צ'ניה) והעיקר מבחינתנו שלא היה גל אנטישמיות אלים כפי שרבים חששו ממנו. גלי הלאומניות ששטפו את המרחב לא התמקדו ביהודים אולי כי חלקם הגדול יצא/ברח/עלה מלכתחילה, אולי כי הלאומניות המרכז אסיאתית הייתה יותר אנטי קומוניסטית מאשר מבוססת על שנאת זרים. ארגונים לאומיים ברוסיה גופה כגון פאמיאט התבררו כאוסף שולי וקטן של אספסוף, שכמובן שאין לזלזל בו, אך לא כזה שסחף אחריו המונים.

החדשות הרעות הן כלכליות ואותן צפה דווקא אורי אבנרי. ברית המועצות קרסה והותירה אחריה כלכלות וחברה אזרחית מפוררות. עשרות מליוני אנשים איבדו חסכונות של חים שלמים בפרצי אינפלציה. בחורף 1991 שרר מחסור חמור בערים הגדולות של רוסיה אך הוא לא התדרדר לכדי רעב של ממש. והמצב החל להשתפר רק 10 שנים אחר כך.

הרפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות פרשו בשלום בדרך כלל עם הסכמים מסודרים של חלוקת ההון הרוסי שהושקע בהן. מטוסי חברת התעופה ארופלוט לדוגמא חולקו בין הרפובליקות השונות על פי המיקום שבו עמדו המטוסים ביום 31.12.91.

מה הלקח העיקרי כיום לאחר שנראה כי רוסיה חוזרת ותופסת את מקומה הראוי בעולם כמעצמה גלובלית? מבחינה פוליטית- יציבות, זמן ורצוי דמוקרטיה. בכל מקום ששררה יציבות פוליטית לאורח זמן הייתה גם צמיחה כלכלית היכן שהייתה דמוקרטיה זו הייתה צמיחה מהירה יותר.

מבחינה רעיונית דווקא עיתונאי סוציאליסט שלא לומר כמעט קומוניסט שכתב ספר אפרורי שלא נקרא על ידי רבים צפה באופן מדויק יותר את ההתפתחויות  מאשר מר טלביזיה הדרמטי.

 

3 תגובות

  1. אזרח. הגב

    המגדל שנבנה בפוסט הזה.כי…להיפך ממה שהפוסט בא למכור(את האידאולוגיה הידועה) ברוסיה אין שוק חופשי,אין דמוקרטיה,והיציבות שבה היא היציבות של יד הברזל הידועה,שבה מי שמעז לבקר את השלטון של פוטין וחבורתו,מורעל,או מת בנסיבות מסתוריות.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=775989

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/790196.html

    אבל כל זה לא מפריע לכותב להמשיך לספק את הסחורה הרקובה והידועה.אחלה שירי הלל ליציבות הרוסית ולכלכלה המתפרצת שלה.מה אכפת לו? השווקים לא מתעניינים ב"זוטות".רק בעסקים ורווחים.
    על היציבות שהביא פוטין,ועל ה"דמוקרטיה" הרוסית ,כדאי לקרוא כאן.

    http://realestate.themarker.com/tmc/archive/arcSimplePrint.jhtml?ElementId=skira20071123_927304&ElementId=skira20071123_927304

    שבע השנים של הצאר החדש: איך הפך ולדימיר פוטין מסגן אלוף לשעבר בק.ג.ב לארכי דיקטטור.

    http://themarker.captain.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=800902&contrassID=2&subContrassID=17&sbSubContrassID=0

    רוסיה – כלכלה צומחת עם תלות בנפט ובפוליטיקה מקומית.

    עשירה ומושחתת מתמיד

    עתודות המזומנים ברוסיה אמנם צמחו בעשרות אחוזים בשלוש השנים האחרונות לעתודות הגדולות מאלו של כלל גוש היורו, אבל רוב הגידול נובע מזינוק של 92% במחירי הנפט. זה טיבה של הכלכלה הרוסית – הזהב השחור. רוב החברות בבורסה הראשית ברוסיה הן בתחומי אנרגיה ושירותים נלווים. הנפט והגז הטבעי מהווים 65% מכלל היצוא הרוסי ו-60% מכלל הכנסות המס.

    גם אם ברוסיה מבינים שעידן הזהב השחור לא יימשך לנצח ויש לגוון את הכלכלה, לפי שעה זה המצב, וכל הביצים של הכלכלה הרוסית נחות כיום בסל אחד. הנפט ידוע כסחורה שסובלת מתנודתיות רבה במחירים. אמנם המחסור בסחורות עשוי לגרום לתנודתיות הזו להתרחש יותר בכיוון מעלה, אבל עדיין מדובר בסיכון לא מבוטל.

    הזינוקים החדים בענף הנדל"ן – כשמחירי הדירות זינקו פי 10 בתוך שנים ספורות – צריכים גם הם להביא למשנה זהירות. במריל לינץ', למשל, בנק ההשקעות שהוביל את הנפקת מירלנד – העריך המומחה ולדימיר גרסמיה באחרונה כי מגזר הנדל"ן "יקר באופן מופרך".

    והסיכון אינו מתמצה בזה. האפשרות שהמדינה תשוב להלאים נכסי נדל"ן צריכה להדליק כמה נורות אזהרה, וכך גם האווירה הפוליטית ברוסיה. נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אמנם הביא לשנים של שגשוג ועלייה בעושר של התושבים, אבל לדברי מומחים, המדינה נגועה בשחיתות מדהימה, שהוערכה, למשל, בידי בכיר במשרד התובע הכללי במדינה באחרונה בסכום דמיוני של כ-240 מיליארד דולר.

    בסך הכל,ברוסיה,כמו בשאר רוב מדינות העולם,הפאודליזם חוזר,ובגדול.

    הפערים גדלים והולכים

    על אף שחלק נכבד מכספי הנפט מטפטף מטה לאנשים הרגילים, מעמד העילית של הרוסים העשירים מתעשר ומתעשר, לדברי פיטר וסטין, כלכלן ראשי בבנק הרוסי MDM במוסקווה. וסטין אמר כי הפער בין עשירים לעניים ברוסיה הולך ומתרחב, אף שאינו קיצוני כמו בארה"ב עדיין, לפי נתונים של הבנק העולמי.

  2. אודי גונן הגב

    כרגיל אתה לא מבין את העיקר.
    כתבתי בעיקר על חיים יבין והבומבסטיות שלו שאינני אוהב ולא על כלכלת רוסיה.

    דרך אגב- כל מה שאתה אומר על כלכלת רוסיה בכל הנוגע למחירי הנפט והסחורות נכון מאד

    אבל נקודה אחת קצת נשכחה לך
    מרבית הרוסים די אוהבים את המנהיג שלהם שהביא להם שגשוג
    זה הכל

  3. אזרח. הגב

    בסקר שנערך בשנת 1994 הצביעו 80% מהציבור על יצירת זהות לאומית חדשה כהדבר החשוב ביותר שיש לעשות ברוסיה. העם הרוסי עוד לפני פוטין רצה מנהיג חזק וחזרה לימי הזוהר של רוסיה כמעצמה עולמית ועל כך מצביעים סקרים שנערכו בשנות ה-90. גם בעניין הדמוקרטיה פוטין לא חידש כלום במדיניות שלו- כבר בשנות ה-90 נערכו סקרים לגבי הגדרת הדמוקרטיה בקרב העם והאליטות (הפוליטיות,כלכליות ותרבותיות) והסקרים הראו שהעם הרוסי מגדיר דמוקרטיה גם ללא אופוזיציה (70%), חופש דת (65%) ורעיונות מנוגדים למדיניות השלטון

    http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/viewmsg.asp?forum=979&msgid=111184163

השארת תגובה