ההשפעה הכלכלית של סופת הטייפון "מוראקוט" במזרח אסיה

ההסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו כי בעת המודרנית ובמערכת גלובלית מקושרת, לאסונות טבע ואירועי קיצון חד פעמים ובלתי צפויים יש בדרך כלל השפעה מקומית קצרת טווח על המערכת הכלכלית.

ההיסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו כי בעת המודרנית ובמערכת גלובלית מקושרת, לאסונות טבע ואירועי קיצון חד פעמים ובלתי צפויים יש בדרך כלל השפעה מקומית קצרת טווח על המערכת הכלכלית.

בעוד שבעת העתיקה אסונות טבע היו יכולים להחריב תרבויות שלמות (בצורת, רעב, שיטפונות, אני חושב שהדוגמא הטובה ביותר היא התרבות המינואית באי כרתים שכלכלתה הוחרבה כפי הנראה על ידי גל צונאמי כתוצאה מהתפרצות הר הגעש סנטוריני באיטליה), הרי שבכלכלה מודרנית שבה כולם קשורים לכולם – יש מערכת של חלוקת סיכונים המפזרת את העלויות הכלכליות ומאפשרת זמינות של משאבים לצרכי קיום ושיקום.

כאשר סופת הוריקן מכה בחופים המזרחיים של ארה"ב וגורמת לנזקים של מאות מיליונים, העלויות, באמצעות מערכת הביטוח, נחלקות על ידי ביטוחי משנה למיליוני בני אדם בכל רחבי הגלובוס, זה קורה כל שנה ואף מספר פעמים בשנה. אולם מכיוון שאין דבר טוב בלי רע הרי שיש גם השפעות הפוכות. כאשר הסופה הייתה גדולה מאד וחריגה (כגון הסופה קטרינה) לא רק שהמערכת לא הצליחה לגייס די משאבים לשיקום, אלא נגרמו עליות בכל שווקי הביטוח בעולם גם כאלו שלכאורה אינם קשורים כלל (כגון ביטוח מכוניות בישראל). בגלל הקישוריות והמבנה המערכתי של חלוקת סיכון בביטוחי משנה ישנה 'הקרנה' של המצב החריג גם לאזורים אחרים.

ההשפעות הגלובליות הן גם בתחום הראלי ולא רק בשווקי הביטוח, רעידת האדמה שפגעה בטייוואן בשנת 1999 גרמה לעליית מחירים חדה (וזמנית) בשוק העולמי לשבבים והמוליכים למחצה. למה? מכיוון שאחד ממרכזי היצור העולמים של שבבים נמצא בטייוואן והיה חשש שמפעלי היצור נפגעו. ההשפעה הייתה גלובלית.

אישית אני מאמין כי הצד החיובי של המערכת הגלובלית עדין באופן מובהק טוב יותר מהצדדים השליליים- אבל אין לי ספק שזו תפיסת עולם שיש חלק מהקוראים שיחלקו עליה.

בשבוע האחרון פגעה במזרח אסיה סופת הטייפון "מוראקוט" שהייתה מהחמורות בשנים האחרונות. אופיר גור הנספח המסחרי של משרד התמ"ת בטאיפה ערך סקירה המפרטת את ההערכות להשפעתה הכלכלית של הסופה על הכלכלה הטייוואנית:

"סופת הטייפון "מוראקוט", אשר פקדה את טייוואן החל מה- 8 באוגוסט, גרמה לנזקים חמורים בנפש וברכוש. לדברי הלשכה הטיוואנית לסטטיסטיקה, הנזק הכולל מהסופה הוא מהחמורים ביותר שפקדו את האי במהלך 50 השנים האחרונות וצפוי לתת אותותיו גם במדדים הכלכליים והתעשייתיים השונים של הרבעון השלישי של שנה זו. להערכת הלשכה הנזקים יגרמו לירידה בשיעור של 0.53 אחוזים מכלל התוצר המקומי של הרבעון השלישי וירידה של 0.13 אחוזים מהתוצר של שנת 2009 כולה.

עיקר הנזק ניכר במגזרי החקלאות והתיירות, אשר ישפיעו ללא ספק על רמת הביצועים של כלל המשק ברבעון השלישי. בחקלאות, הערכה ממשלתית ראשונה מדברת על נזק של כ- 300 מיליון דולרים, לא כולל נזקים עקיפים כמו ירידה בפריון ובכוח הייצור וכיו"ב. לפי נתוני משרד החקלאות, נזקי הסופה הביאו לירידה בשיעור של 27 אחוזים מסך התפוקה החקלאית הצפויה, ובעיקר לפגיעה בגידולי הפפאיה, גויאבה, במבוק וירקות; בנוסף, מעריכה הממשלה כי תעשיית הAquaculture והדגה ספגה נזק של כ 100- מיליון דולרים וכי תעשיית החי ספגה נזקים המגיעים  לכ- 30 מיליון דולרים.

הפגיעה בדרום הפורה הביאה בתורה גם לירידה ניכרת בהיצע התוצרת החקלאית לכלל האי ולעליות מחירים ניכרות של כ 18- אחוזים בממוצע. משרד החקלאות שוקל בשעות אלה ייבוא מיוחד של פירות וירקות ממדינות דרום מזרח אסיה ואוסטרליה, ובמקביל קרא לתושבי האי שלא להצטייד במזון מיותר, אשר עלול להעלות עוד יותר את המחירים. למרות זאת, מכון המחקר הכלכלי פולאריס הביע אופטימיות בנוגע למדדי הביצועים ברבעונים הבאים. לדברי המכון, נזקי הסופה יגרמו להזרמת כספים ומקורות ממשלתיים רבים לשיקום האזורים שנפגעו, וכתוצאה מכך תינתן "זריקת מרץ" לכלכלה כולה ויואץ שיקומה. כדוגמאות, הוצגו השיפור בצמיחה הכלכלית הלוקאלית בדרום ארה"ב לאחר הוריקן קטרינה ב 2006- ובסין לאחר רעידת האדמה בסצ'ואן ב 2008".

השארת תגובה