אוקראינה – בין בריסל למוסקבה ולפני בחירות

הבטתי על התמונות התלויות על קיר אולם הישיבות המרכזי במשרד הכלכלה בקייב בירת אוקראיניה, התמונות מספרות כך נדמה את ההיסטוריה של מדינה זו יותר מכל ספר שעסק בהתמטטות הכלכלה הקומוניסטית.

זה ליד זה כמקובל כמעט בכל משרד ממשלתי בעולם, ניבטים מהקיר דיוקנאות חמורי סבר בצילומי שחור לבן של שרי הכלכלה של אוקראינה לדורתהם, שמו של השר הנכבד והשנים בהן כיהן במשרה הרמה מצויינים תחת הצילום בחריטה בצבע שחור על גבי לוח נחושת קטן.

אינני דובר אוקראינית ולכן לא יכולתי לקרוא את שמות השרים אולם את התאריכים הבנתי היטב. ראשון כיהן פלוני בין השנים 1957-1974, אחריו אלמוני בין השנים 1974-1991 כל אחד מהם כיהן כשר כלכלה למשך 17 שנים רצופות!

לאחר מכן בין השנים 1991-2000 תלויות על הקיר 11 תמונות. לאחר שנת 2000 כנראה כבר נמאס לעובדים לתלות תמונות חדשות אולם בירור קצר באיטרנט מעלה כי ב16 השנים 1991-2007 כיהנו במשרד הכלכלה האוקראיני 19 שרים! ממוצע של פחות מ 11 חודשי כהונה לשר באוקראינה העצמאית לעומת ממוצע של 17 שנים לשר בתקופה הקומוניסטית. ללא ספק זה נקרא שינוי שיטת ממשל!

 

המצב הפוליטי הפנימי באוקראינה אינו יציב אולם הכלכלה צומחת השיעורים מרקיעי שחקים, נשמע כמו משק קפיטליסטי אמיתי? אז זהו שלא בדיוק…

 

לפני שלוש שנים כיכבו אזרחי אוקראינה על מסכי העולם במה שנודע 'כמהפכה הכתומה' הפגנות אזרחיות שקטות בדרך כלל (אם יהיו כאלו שיאמרו שהפגנות אלו אורגנו ומומנו על ידי המערב יתכן ויהיו צודקים) שהביאו לעליותו של הנשיא ויקטור יושנקו שנחקק בתודעתנו בעיקר על פי פרצופו החרוש והפצוע (שאם יאמרו אחרים שקיבל כתוצאה מנסיון התנקשות בהרעלה ממתנגדיו הפוליטיים כפי הנראה פרו-רוסיים כנראה גם הם יהיו צודקים).

מאז לא נחה המערכת הפוליטית באוקראינה אף לא לרגע, מחנה מי שהייתה עמיתתו להפגנות של יושנקו  יוליה טימושנקו על זוג צמותיה הסובבות את רואשה בתסרוקת אוקראינית אופיינית הצטרפה לקואליציה בראשותו אולם לבסוף נפרדה ממנו והוא נאלץ למנות כראש ממשלה את יריבו הפוליטי ויקטור יונוקוביץ הפרו רוסי.

גם הכלכלה האוקראינית לא נחה לרגע, שיעור צמיחה ממוצע של מעל 7% בארבע השנים האחרונות, השקעות זרות אדירות זורמות לכלכלה האוקראינית. את הצמיחה מניעה בעיקר הצריכה הפנימית המתודלקת על ידי מעבר של מעל 20 מליון איש (מתוך 46 מליון אזרחיה) ממצב של עוני יחסי לתוך מעמד הביינים המתחדש של המדינה. המשמעות הצרכנית של צמיחת מעמד ביניים זה היא עצומה וכוללת שינויים מהותיים באורחות החיים החל מיבוא מוצרי חשמל ביתיים ועד צריכת שירותים פיננסיים. כמובן ששינוי כזה מביא עימו מספר רב של חברות רב לאומיות הנכנסות לאוקראינה מדי שנה כדי להרחיב את עסקהם עם מעמד הביניים החדש והנבנה באוקראינה. ארבע מתוך חמשת הבנקים הגדולים נמצאים כבר בבעלות זרה, גם חברות תקשורת חברות מוצרי צריכה ושירותים והרשימה הולכת ומתארכת.

 

משטרו של יושנקו הביא עימו הבטחה לשינוי אמיתי ובעיקר החלפת כיוון.

כאשר עוסקים במדינות חב"מ ואומרים את צמד המילים 'החלפת כיוון' הכוונה בדרך כלל החלפת המזרח במערב קרי בריסל (האיחוד האירופאי) במקום מוסקבה. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא בצינורות בהן יודעים הרוסים להעביר מסרים בשנים האחרונות- צינורות תרתי משמע- צינורות גז. אוקראינה שילמה את מחיר שינוי הכיוון בעליה של פי 4 בערך של מחיר הגז אותו היא קונה מרוסיה.

במקביל קייב הודיעה מספר פעמים כי היא מעוניינת להצטרף לאיחוד האירופאי, מתי? אולי בשנת 2015 אולי בשנת 2020 זה לא כל כך ברור וגם לא כל כך משנה העיקר הכיוון החדש וההכרזה, גם לארגון הסחר העולמי מנסה אוקראינה להכנס מזה מספר שנים ושם הטווח הוא קצר יותר אולי כבר במהלך 2008. אולם כאן מתגלה המחיר של אי היציבות הפוליטית, הכניסה לארגון הסחר העולמי וכמובן לאיחוד האירופאי כוללת התחייבויות לשינויים של מערכות החוקים הפנימית של אוקראינה וקשה מאד לבצע זאת במצב הפוליטי הנוכחי. עיקר החשש של אנשי העסקים הוא כי אי הודאות הפוליטית תעכב את כניסת אוקראינה לארגון הסחר העולמי אם כי בינתיים בינתיים יש נסיונות עצומים, שחלקן אף מוצלחים יש לומר, להתאמת מערכות המשטר והחוקים באוקראינה לסטנדרטים ולנורמות האירופאים. החל מחוקי מטבע, תקני מוצרים, חוקים בנושא עבודה, תנועות הון ועוד.

 

 ההולך בימים אלו של סתיו מלנכולי ואדמוני בשדירת קרשצ'טיק, השדירה המרכזית בקייב, לא יוכל להנות משלכת עצי הערמונים שהעיר כה ידועה בהן.

פקקי תנועה עצומים של עשרות אלפי מכוניות סותמים את העיר, מכוניות לאדה אתם חושבים, אולי גיפ ניבה משובח פאר תעשית הרכב הרוסית? חישבו שנית.

גיפים של מרצדס וב.מ.ו, דגמי הפאר הסאלוניים של טויוטא וניסאן, אלו ומכוניות פאר אחרות מובילות אנשי עסקים בין עשרות גורדי השחקים ובינייני המשרדים החדשים בהם עלות למטר רבוע אחד נעה בין 70-100 דולר (יותר ממגדלי עזריאולי דרך אגב).

שוק נדל"ן מזנק, גידול מרשים בצריכה הפנימית, כיצד כל זה ממומן מההכנסה הלאומית לנפש העומדת באופן רשמי על כ 3,000 דולר?

כנראה שהפתרון נמצא המילה 'רשמי' שכן השוק השחור, עסקאות והכנסות לא מדווחות וכן שחיתות ברמות הממשל השונות  הם עדין הסטנדרט המקובל. אוקראינה דורגה במקום 118 במדד השחיתות העולמי (ישראל במקום 30 רוסיה במקום 143). בנוסף יש לזכור כי מדובר בהכנסה ממוצעת לנפש, כאשר יוצאים ממרכז העיר קייב לכיוון הפרברים כבר הולך ומתגלה עולם אחר איטי הרבה יותר וכאשר יוצאים לערי השדה מבינים כי מדובר בארץ עצומה מבחינה גאיגרפית הטרוגנית באוכלוסייתה וכי העושר הנוכחי אינו מגיעה במלואו לאזורי הפריפריה.

 

ומה המשמעות של כל זה לנו הישראלים?

עם כ 100,000 אלף אזרחים ישראלים המחזיקים גם באזרחות אוקראינית וכ 150,000 אזרחים ישראלים נוספים בעלי שורשים משפחתיים באוקראינה- המשמעות לישראל היא רבה מאד!

קשרי השפה והתרבות כמו גם קשרים משפחתיים נותנים לאנשי העסקים הישראלים יתרון עצום על מתחרהם האמריקאים או האירופאים . לא שאין אמריקאים בעלי מוצא אוקראיני- אלה שאצלנו זה – איך לומר- מרוכז יותר.

כיום ישראל נמצאת בעשיריה הפותחת של המשקיעים הזרים במדינות כמו הונגריה, רומניה וצ'כיה, לא צריך להיות בעלים של כדור בדולח כדי להמר שעוד עשר שנים גם אוקראינה תצטרף לרשימה. הבחירות האחרונות רק יחזקו את המגמה.

לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות באוקראינה מחר (30.9.07) את כדור השלג ששמו קפיטליזם ושהתחיל להתגלגל באוקראינה לאחר המהפכה הכתומה כבר אי אפשר לעצור.

 

 

 

 

 

 

2 תגובות

  1. דוד הגב

    איך הלוגיקה שלך עובדת, אבל בתור מי שהכיר אנשים שחיו – וחיים באוקראינה – המצב בקייב ובמקומות מחוץ לקייב הוא כל כך גרוע ונוראי, שהקפיטליזם פשוט החריב את הכלכלה האוקראינית.

    המצב עד כדי כך גרוע, שבמקומות מחוץ לקייב אתה נתקל באנשים שחיים את חייהם ללא זכר לטכנולוגיה מתקדמת ומתפרנסים מעבודת האדמה.

    את כדור השלג הקפיטליסטי יכול לעצור רק העם האוקראיני, אבל ספק אם יש לו כוח להתמודד עם עוד מהפכה שכזאת ולכונן משטר סוציאל-דמוקרטי אמיתי.

  2. אודי גונן הגב

    הלוגיקה שלי היא לא להצדיק או לצדד בצד כל שהוא, לא כתבתי שקפיטליזם הוא טוב או שקומוניזם הוא טוב
    פשוט תיארתי מצב קיים.
    להערכתי מנסיון של הרבה מאד מדינות אחרות שהשתחררו משלטון טוטליטרי לתוך קפיטליזם חופשי מדי (יש יאמרו פרוע) אין דרך חזרה. זה נכון לגבי אינדונזיה ועד רוסיה.
    יש 'דור מדבר' שמשלם את המחיר
    רק הסינים עושים את זה לאט לאט וגם שם יש המון בעיות אחרות כגון סביבה וזכויות אדם שנובעות מזה
    חג שמח לנו כאן

השארת תגובה ל-דוד

ביטול