תחת המשטר החדש של 'דמוקרטיה ריבונית' השורר ברוסיה מזה קרוב לעשור החליף הארגון הידוע ק.ג.ב את שמו לשם ממלכתי יותר: פ.ס.ב (הלשכה המרכזית לבטחון). אולם ברור לכל כי מדובר 'באותה גברת בשינוי אדרת', אותם מנגנוני בטחון בשינוי נדרש לתקופתנו של שם ותואר.
אתר האינטרנט של משטרת העיר מוסקבה לדוגמא קובע זאת מעל לכל ספק וכתובתו של אתר האינטרנט היא המיקום הגאוגרפי של מטה הארגון (רחוב פטרובקה מס 38) ולא שמו.
נראה כי מרחוב פטרובקה ומכיכר לוביאנקה במוסקבה (כתובתו של מטה פ.ס.ב שהציניקנים ברוסיה אומרים כי הוא המקום היחידי במוסקבה שממרתפיו יש נוף ישיר לערבות סיביר) הולך וצומח מעמד המושלים הבא של רוסיה 'Siloviki' או 'אנשי השררה' הבאים משורות שירותי הבטחון השונים.
המגאזין המכובד 'אקונומיסט' בחר לסקור תמורה חברתית זו במאמר המרכזי של גליונו מלפני שבועות אחדים.
על פי ה'אקונומיסט' אנשי מעמד חדש זה, המונה בין 500 ל 800 אלף איש יוצאי ארגוני הבטחון השונים של רוסיה ובראשם פ.ס.ב, תופסים את עמדות הכוח המרכזיות במדינה. החל מהמשרדים הממשלתיים, עמדות הכוח הכלכליות בממשלה ובחברות המשלתיות ועד מערכת האדמיניסטרציה העצומה של הפריפריה הרוסית והמחוזות השונים (מעל 80 מחוזות המאוגדים בשבעה אזורי- על כלכליים).
האקונומיסט מצטט ההערכות המדברות על רבע עד שליש מסך כל המשרות הרשמיות והממלכתיות ברוסיה המאוישות על ידי Siloviki פורשי ארגוני הבטחון, דבר ההופך אותו לארגון שעבר באופן המוצלח ביותר (מבחינתו) את הטרנספורמציה לשלטון קפיטליסטי ויצא ממנו מחוזק.
יש לבחון תהליך זה בפרספקטיבה הסטורית של שני תהליכים שנערכו בעשרים השנה האחרונות. מיכאל גורבצוב הנהיג בשנות השמונים שני מהלכים פוליטים – חברתיים חשובים, פרסטרוקיה: מדיניות חופשית יתר של בניה מחדש של המדינה וגלסנוסט: שקיפות (גלאס=זכוכית). הק.ג.ב (כפי שניתן לצפות מארגון מסוג זה הנהנה מאד מהמשך קיומה של השיטה הקומוניסטית של שנות השבעים) היה נגד מהלכים אלו. באופן אירוני חלק מקריסת ברית המועצות היה משום התנגדות פנימית עזה זו. בשנים 1991-1993 נשבו רוחות של שינוי בארגון אולם החל משנת 1993 נמצאת ידם של השמרנים על העליונה, דלתות הארגון נטרקו ומודל המשטרה החשאית – פוליטית המקובל ברוסיה עוד מימי הצארים – ניצח.
במקביל, במהלך תחילת שנות התשעים, חל תהליך הפרטת החברות המשלתיות הסוביטיות והתעשרות של קבוצה קטנה של יזמים (מרביתם ממוצא יהודי דווקא) שנקראה אוליגרכים שמשמעותה שליטת קבוצה מצומצמת, או בשפת העם פשוט 'הברונים השודדים'. תיאור מאלף של אותן שנים סוערות והלך רוחם של המתעשרים החדשים שסברו כי הם השליטים החדשים של רוסיה (ואולי אף צדקו בפרק זמן מסויים) ניתן למצוא בספרו רחב היריעה של דיוויד הופמן "האוליגרכים" .
תפיסותיה הפוליטיות ש קבוצה זו היו הפוכות בדיוק לתפיסות העולם של פ.ס.ב. אומנם בתחילה ההעסיקו האוליגרכים יוצאי ק.ג.ב/פ.ס.ב במחלקות האבטחה העצומות שלהם (אנדרי לוגובי מי שלימים נחשד ברצח המרגל אלכסנדר ליטויננקו בלונדון באמצעות הרעלת פולוניום עבד כשומר בלובי בנין המשרדים של האוליגרך מיכאל קודרוקובסקי) אולם מסלול ההתנגשות היה בלתי נמנע והיא אכן הגיעה באפריל 1999 ביום התפטרות הנשיא הראשון של רוסיה: בוריס ילצין.
ההרגשה כי האוליגרכים ניצלו את העדר החוקים והכאוס שלטו בימים של תחילת שנות ה90 על מנת לשדוד את המולדת הרוסית עדין רווחת מאד באוכלוסיה, יהדותם של מרביתם אינה עוזרת להם (בהמעטה) בגיוס תמיכת הציבור. ואכן פוטין, במסגרת איחוד מוקדי הכוח של רוסיה לאחר עליתו לשלטון, מבהיר בדיוק מי הוא בעל הבית.
ברזובסקי מקודם מעלה, גושינסקי מועף וערוץ הטלביזיה שלו מולאם במידה מסויימת והאחרון קודרוקובסקי, שכנראה לא קרא נכון את השינויים הפוליטיים, נכלא בשנת 2003 וזכה לראות את נופי הערבות של סיביר באופן בלתי אמצעי.
על פי האקונומיסט האדמניסטרציה של פוטין ממנה לכל מוקדי הכוח במדינה את Siloviki ובכלל זה למנהלים בחברות המחצבים והאנרגיה העצומות של רוסיה הפורחות בשנים האחרונות, הם עדין ממשיכים להיות עובדי פ.ס.ב, להחזיק בכרטיס העובד של הארגון ואף להנות מזכויות שונות כעובדים בארגונים ממשלתיים, ובכך ליצור את מערכת הון שלטון החזקה ביותר בעולם. הSiloviki מזהים עצמם עם המדינה ונתפסים על ידי האוכלוסיה כראויים בדרך כלל לניהול עניני המדינה.
הדיווחים ממוסקבה בשבוע שעבר על פיטורי ראש הממשלה פרדקוב ומינוי לתפקיד אדם שלא עמד תחת אור הזרקורים אפילו לא בארצו שלו – ויקטור זובקוב, הפתיעו אולי את האנליסטים המערביים , אולם לא עורר סערה ברוסיה עצמה.
המעמד החברתי העולה החדש – Siloviki מבסס את מעמדו. חשאיות וסודיות היא ללא ספק אחת מאבני בפינה שלו, מה עוד שיש מסורת ארוכה ברוסיה של מינוי סגנים חזקים המושכים בחוטים בפועל ומנהלים בכירים הניצבים בחזית כבובות של מנגנונים חזקים מהם. העובדה כי האיש אינו ידוע במערב אינה מרמזת כהוא זה על כוחו האמיתי.
71% תמיכה ציבורית בפוטין מרמז כי משהו שהוא עושה – הוא הדבר הנכון. אולי הפריטה על המיתר הלאומי, אולי מלחמתו באולוגרכים. בכל מקרה מעמד חדש של שליטים צומח ברוסיה Siloviki – תתחילו להתרגל לכינוי.