קזחסטאן – סינגפור של מרכז אסיה?

הכוחות המוסלמים שטפו את המזרח התיכון מבססים את שלטון האיסלאם והשריעה[1] בצפון אפריקה ועד ארצות הסהר הפורה. מדינות אירופה עמדו חסרי אונים מול הגל האיסלאמי שליחך מצד אחד את המדינות בחצי האי האיברי בעיקר לחוף הים התיכון, ואת מדינות מזרח אירופה מהצד השני גורמות לגלי התאסלמות בקרב האוכלוסייה במדינות כגון בולגריה.
במזרח נערכו הכוחות להתנגשות תרבויות שטרם הייתה כמוה, כוחות האיסלאם הצעירים והרעננים מונחים על ידי להט דתי ושאיפת הנחלת האסלאם בחרב. חברו למורדים טיבטים ועמדו להתנגש עם אחד הצבאות הגדולים בעולם –צבא הקיסרות הסיני!
 
לא אין מדובר באירועים שהחלו לאחר 9.11 או בתחזית לצפוי לנו במאה ה21, זוהי השתלשלות העניינים  במאה השמינית לספירה בשיא התפשטות האסלאם מזרחה כאשר ברית של כוחות המוסלמים, תורכים וטיבטים נלחמו מול צבאם העצום של הסינים בני שושלת טאנג, יכלו להם, והכריעו את גורלה של מרכז אסיה לטובת האסלאם לפחות לאלף וארבע מאות השנים הבאות.[2]
 
קפיצה בת 13 מאות שנים מביאה אותנו לתבוסתה של אימפריה אחרת – ברית המועצות, ששלטה באזור רק 70 שנה אך חותמה יישאר כנראה באזור עוד שנים רבות. זוהי נקודת התחלה נמוכה למדי עבור קזחסטאן המודרנית שנוסדה בשנת 1991. כמעט ללא תשתיות פיזיות, נזקים סביבתיים עצומים עקב ניהול כושל של משאבי הסביבה תחת השלטון הקומוניסטי, חוסר בכוח אדם מיומן או במוסדות הכשרה (שכן התושבים נסעו לרוסיה ללימודים אקדמיים) כך עמדה קזחסטאן  בפני אתגר כביר של בניית האומה הקזאחית המפוארת שנית.
 
ושוב קפיצה, תחילת שנות האלפיים, לאחר תהפוכות כלכליות רבות במהלך שנות התשעים שכללו את התכווצות הכלכלה ומשבר פיננסי שהיה אחד מהתוצאות של המשבר הפיננסי ברוסיה בשנת 1998, נראה כי הכלכלה הקזחית עולה על פסי צמיחה. המצב הפוליטי במדינה הוא מהיציבים באזור (למרות ביקורת מארגונים בין לאומיים בנושא זכויות אדם) ועקומת ההשקעות הזרות נמצאת בנסיקה.
 
קזחסטאן הינה המדינה השביעית בעולם בעתודות נפט, ועם עליית מחירי הנפט בתחילת שנות האלפיים החלה הקופה הציבורית להתמלא במטבע קשה. המדינה משקיעה בתשתיות פיזיות, תשתיות החינוך והתשתית העסקית ואף הקימה קרן מיוחדת הנקראת 'קאזינה' המרכזת את תגמולי הנפט ומשקיע אותם באמצעות 10 'קרנות בת' בתחומים בעלי עדיפות לאומית וזאת על מנת להפוך את קזחסטאן למרכז אזורי עבור מדינות מרכז אסיה, שוק יעד המונה מעל 100 מליון איש.
 
נראה כי, לפחות על פי ההכרזות הרשמיות, מנסה קזחסטאן להימלט מהבעיות שתקפו את המדינות הנורדיות (בעיקר נורבגיה) כאשר אלו מצאו נפט בתחומי הים הצפוני וכי בכוונת מנהיגיה לבנות תשתית לאומית לצמיחה ברת קיימה בסיוע כספי הנפט ולא לבסס את צמיחה המדינה על כספים אלו לטווח הארוך.
 
הקמת מרכז אזורי בעזרת השקעות ממשלתיות בטכנולוגיה ובתשתיות? נשמע מוכר?
זהו המודל הסינגפורי!
הפקידים הקזאחים אף לא מנסים להסתיר זאת ומדברים בגלוי כי סינגפור הייתה אחת מהמדינות אותם חקרו ולמדו כדי לגבש את מודל הצמיחה הראוי לקזחסטאן, מודל שתוך שלושה עשורים בלבד הפך את סינגפור מאי נידח של ביצות ומנגרובים למרכז מסחרי אזורי לכל דרום מזרח אסיה.
ואם בהשקעות ממשלתיות בתעשיית ההי-טק אנו עוסקים, הרי שלא נפקד גם מקומה של ישראל מאותו המחקר שכן אנו נחשבים בעולם לסיפור הצלחה בתחום פיתוח תעשייה זו.
 
בשנה האחרונה התגבר זרם המבקרים ההדדי בין ישראל וקזחסטאן, זרם שבא לשיאו עם ביקורו של סגן ראש ממשלת קזחסטאן מסימוב בישראל בחודש שעבר. במהלך הביקור הוכרז כי קרן ההשקעות הממשלתית הקזאחית חתמה על הסכם השקעות בקרן הון הסיכון הישראלית ורטקס ובנק הפועלים השקיע במערכת הבנקאות בקזחסטאן. במקביל אנו שומעים על פרויקטים הנרקמים בין יזמים ישראלים ואנשי עסקים קזאחים בתחומי החקלאות והמים.
 
בגלל תנופת ההשקעות, היציבות הפוליטית וההכנסות הנפט נמצאת כיום קזחסטאן בקבוצת המדינות "המעניינות" את המשקיעים הזרים בכל העולם ובכלל זה את המשקיעים הישראליים.
אולם קזחסטאן צריכה לעניין את הישראלים באופן מיוחד.
הזכרנו את המודל הסינגפורי, בין סינגפור וישראל ישנה רשת רחבה של קשרים שנרקמה בשנות השישים עם יסודה של סינגפור. רשת הקשרים מתחילה בראשי המדינה ומערכות הביטחון דרך אנשי עסקים ומסתיימת בהשקעות משמעותיות ביותר של סינגפור בתעשיות הטכנולוגיות בישראל.
 
אם זה עבד בסינגפור בסביבה אסיאתית זרה ומוזרה עבור הישראלים, ללא קהילה יהודית וללא קשרים תרבותיים אין סיבה שלא להעתיק את המודל לקזחסטאן. עם מליון דוברי רוסית בישראל ועם עשרות אלפים חברי הקהילה הבוכרית בישראל ובמרכז אסיה.
 
ישראל, במצבה הגיאופוליטי המיוחד במזרח התיכון צריכה לקפוץ על המציאה ולראות בקשר עם קזחסטאן יעד אסטרטגי כלכלי ולאומי. פוטנציאל הקשר עם מדינה בעלת אוכלוסיה מוסלמית מתונה ויתרות נפט כה גדולות בשכנות לפקיסטאן לאיראן ואפגניסטן הוא ללא ספק משהו שאיננו יכולים סתם כך לוותר עליו !


[1] שריעה: חוקת שלטון המבוססת על חוקי האסלאם. קיימת למעשה בפועל באיראן בלבד אם כי ישנם אזורים באפריקה ובמלזיה שאימצו ברמות שונות את הדין השריעי בחיי היום יום
[2] לאלו מאיתנו בעלי הפרספקטיבה ההיסטורית הרחבה – וללא ספק העם הסיני ניחן בפרספקטיבה כזו- יש כאן שיעור מאלף לסין המודרנית בהקשר למלחמה הגלובלית בטרור האיסלאמי. בקרב היחידי שנערך אי פעם בין האיסלאם לצבאות סינים – ניצח האיסלאם, אך נשאיר לקח זה למקבלי ההחלטות בביג'ינג.

תגובה אחת

  1. עדי הגב

    אני מייצג חברות תעופה ודלק בארץ ובעולם ואני מעוניין בכתובות מייל ופרטים על חברות שמספקות נפט מקזחסטאן

השארת תגובה